האתר Sino Defence מביא תמונה של תצוגה סינית בה מוצגים דגמים של פצצות הגרעין הסיניות מהדור הראשון.

http://www.sinodefence.com/strategi...learwarhead.asp

האתר מציין עוצמה של 3-5 מגטון

פצצות גרביטציה דומות לאלה שכבר מופיעות בתמונה למעלה





תמונה של התקנת ראש קרבי גרעיני על טיל DF-2 קודם לשיגור ניסוי, כולל יזימת רש"ק, באוקטובר 1966.

"[Nuclear] war is unthinkable but not impossible, and therefore we must think about it" - Bernard Brodie

שאלה בנושא:

ידוע שבכמעט כל הניוסיים המערביים (למעט יוצאי דופן מעטים), הטיל נבדק בנפרד, והרש"ק נבדק בנפרד. מה עם הניסויים המזרחיים (סין, ברה"מ)? האם גם שם הכל היה בנפרד, או שהיו גם ניסויים משולבים?

"[Nuclear] war is unthinkable but not impossible, and therefore we must think about it" - Bernard Brodie

ומה קורה במצב שטיל כזה מתפוצץ באוויר, האם זה לא יכול לזהם שטחים נרחבים?

תאונה בה מעורב נשק גרעיני, ללא קשר האם הוא מזווד כרש"ק של טיל או בכל תצורה אחרת, יכולה להביר להשתחררות חומר רדיואקטיבי. היקף הפיזור והזהיום תלוי במשתנים רבים. החשש הגדול יותר כמובן הוא יזימה של המתקן הגרעיני. דורות מתקדמים של נשק גרעיני מוגדרים כ-"One Point Safe" כך שגם אם חומר הנפץ הקונבנציונאלי בפצצה ניזום בגלל תקלה או תאונה ההסתברות שתגרם תגובה גרעינית בעוצמה של יותר מכשני קילוגרמים של TNT קטנה מ-1 למיליון. הבעיה היא שלא כל המדיניות הגרעיניות פועלות לפי סטנדרט זה.

"[Nuclear] war is unthinkable but not impossible, and therefore we must think about it" - Bernard Brodie

השתיים הימניות למעלה דומות בצורה חשודה לפצצות הגרעין האמריקאיות הראשונות.

שוב חיקוי סיני זול?

אם זה עובד, מה אכפת להם שזה זול?!

אם אתה מחזיק ביד ענף זית דק, כדאי מאוד שביד השנייה תהיה לך חרב חדה וגדולה.
(הפרשנות שלי לרעיון שמאחורי סיכת המ"מ)

"שבעה דברים בגולם ושבעה בחכם. חכם אינו מדבר לפני מי שהוא גדול ממנו בחכמה, ואינו נכנס לתוך דברי חברו, ואינו נבהל להשיב, שואל כהלכה ומשיב כעניין, ואומר על ראשון ראשון ועל אחרון אחרון, ועל מה שלא שמע אומר לא שמעתי, ומודה על האמת. וחילופיהן בגולם.;" מסכת אבות- פרק ה', משנה ז'

אפילו עדיף

"למדנו מההיסטוריה, אדוני הנשיא, כי המלחמה היא נמנעת. השלום הוא בלתי נמנע".

מנחם בגין, נוב' 1977.

באיחור רב:
הרי ידוע שפרוייקט מנהטן נחדר ע"י המודיעין הסוביייטי (הסוכן המפורסם היה קלאוס פוקס אבל היו עוד אחרים) והמידע שהגיע מהסוכנים הללו קיצר מאד את הדרך להשגת יכולת גרעינית סובייטית.
יתכן והיתה זליגת מידע מברה"מ לסין לפני הקרע הגדול בינהן.

Diplomacy is about surviving until the next century - politics is about surviving until Friday afternoon
Sir Humphrey Appleby

זה טיל גריעני אם כן אשמח לשמוע מה העוצמה של טיל גריעיני בגודל מטורף כזה ?

זכויות ל- RedBlossom

עושה רושם של טיל ביניבשתי (אלו הם טילים גדולים). גודל גוף הטיל במקרה הזה אינו משפיע על עוצמת הפיצוץ, לזה אחראי רק ראש הנפץ.

תסתכל מקרוב, טל כתב ליד התמונה : 3-5 מגטון.

! This is Sparta

3-5 מגטון מה היה העוצמה של הירושימה לדוגמא ?

זכויות ל- RedBlossom

20 קילוטון.

הירושימה - "ילד קטן" - 13 עד 16 קילוטון.



נגאסאקי - "איש שמן" - 21 קילוטון.



בברכה, יאן.

202 נוב' 08

פצצת אטום (מוק-אפ)





פצצות מימן (מוק-אפ)





עוד אחת של ה DF-5 עם טיפונת יותר רקע



ה DF-2 במוזיאון





ובמעוף בניסוי של 1966



החברים שצופים על הניסוי באופטימיות זהירה (אולי לא כל כך זהירה)

למשל מבחינת כמות של רש"קים אמורים להיות להם בין-200 ל-400(תלוי למי מאמינים) עד כמה שזכור לי הפרסומים הזרים בנושא היכולת הגרעינית של ישראל מדברים על מספר דומה,עם נהיה רציניים לרגע 300~ טילים גרעיניים זה מספיק כדי לחסל את כל האיומים בכל זירה עתידית חוץ מקואליציה כלל עולמית או משהו דומה לכך אבל בהשוואה לארסנלים של מדינות כמו ארה"ב או רוסיה זה די עלוב עם כי הגיוני ואף חכם.

חתימתכם הוסרה כיוון שלא עמדה בחוקי האתר. לפרטים נוספים לחצו כאן. תוכלו לקבל עזרה להתאמת החתימה לחוקים בפורום חתימות וצלמיות.

שלא כמו ארה"ב-בריה"מ או הודו-פקיסטן (אף על פי שלאחרונות, למיטב זכרוני, לא היה מעולם משבר כגון משבר הטילים בקובה)...

"אילו שמוכנים לוותר על חירות חיונית כדי להרוויח ביטחון זמני, לא ראויים לא לחירות ולא לביטחון - ומהר מאוד חסרים את שניהם."
-בנג'מין פרנקלין

ציטוט:

במקור נכתב על ידי Carl Sagan "If you wish to make an apple pie from scratch, you must first invent the universe"

סין ראתה את עצמה (ולא רק) על סף מלחמה גרעינית, ובמובן מסויים מלחמה כוללת - גם נגד ברה"מ וגם נגד ארה"ב. אני מדבר בעיקר של שנות ה 60. בסין נבנו מקלטים אטומים רבים, והיא נערכה למלחמה גם בכך שהעבירה חלק מהתעשייה שלה למחוזות נידחים (החלטה שפגעה גם בתעשייה וגם בכלכלה ובוצעה ללא תכנון מספק/טוב). כדאי לזכור שבשנות הששים סין הייתה מעורבת במלחמות/קרבות שלא בהכרח היה ברור מראש כיצד יסתיימו (לרוב זה נכון...), ובייחוד נגד ברה"מ ב 1969, מלחמה שיכלה להדרדר למלחמה גרעינית, ונדמה לי שכבר דנו בזה גם כאן, בהקשר של ההתערבות האמריקאית לטובת סין.

אבל לא היה לסין אירוע דומה למשבר הטילים בקובה ששם אותם במסלול ישיר אל עבר מלחמה גרעינית, נכון?

"אילו שמוכנים לוותר על חירות חיונית כדי להרוויח ביטחון זמני, לא ראויים לא לחירות ולא לביטחון - ומהר מאוד חסרים את שניהם."
-בנג'מין פרנקלין

ציטוט:

במקור נכתב על ידי Carl Sagan "If you wish to make an apple pie from scratch, you must first invent the universe"

לא, לא היה צריך את קובה (או מקבילה כלשהי) משום שברה"מ וסין גובלות זו בזו. בהנחה שכוונתך אינה לקובה במובן הספציפי אלא לקובה כרעיון (משבר קונקרטי), הרי שהקרבות בשנת 1969 נתפשו בעולם באותה עת (בסין, ברה"מ, וארה"ב) כעל סף מלחמה שעלולה בהחלט להפוך לגרעינית, כולל שמועות של איומים בשימוש בטילים גרעיניים מצד ברה"מ, וטענות על איום אמריקאי שכנגד (שהתקפה גרעינית על סין משמעה מתקפה אמריקאית על ברה"מ). מעבר לכך, עוד מתחילת שנות הששים ארה"ב וברה"מ ניסו מדי פעם לבדוק אחת עם השנייה אפשרות לשת"פ בתקיפת המתקנים הגרעיניים הסיניים, כך שלסין היו סיבות מאוד קונקרטיות לחשש.

תודה על המידע

"אילו שמוכנים לוותר על חירות חיונית כדי להרוויח ביטחון זמני, לא ראויים לא לחירות ולא לביטחון - ומהר מאוד חסרים את שניהם."
-בנג'מין פרנקלין

ציטוט:

במקור נכתב על ידי Carl Sagan "If you wish to make an apple pie from scratch, you must first invent the universe"

בשמחה. רק כדאי להוסיף אולי שסין, בראייתה האידיאולוגית והאסטרטגית, לא ראתה בנשק גרעיני סכנה גורפת לעצמה ולממשל, עוד טרם הצלחתה בפיתוח נשק גרעיני. כלומר, ההנחה הייתה שגם אם תותקף סין - היא תשרוד. ההנחה הזו הסתמכה הן על שיקולים צבאיים קרים (גודלה של סין, גודל האוכלוסייה, פיזור המטרות, התעשייה, וכיוב') והן על שיקולים אידיאולוגיים שהיו חזקים מאוד בדור המהפכנים דוגמת מאו - מלחמה אינה מוכרעת על ידי עדיפות בכלי הנשק אלא על ידי העם ואמונתו (ואפשר להוסיף לזה עוד כהנה וכהנה רעיונות נוספים על מהלך ההיסטוריה וכו'). למעשה, הייתה סתירה פנימית בכך שמחד סין טענה שאין בנשק גרעיני כל ערך מוסף או צורך (ובייחוד אחרי מלחמת קוריאה, כאשר ארה"ב שקלה להשתמש בנשק גרעיני אך נמנעה מכך) אם משום שלא יישתמשו בו ממילא ואם משום שטכנולוגיה לא מנצחת מלחמה, ומאידך פעלה נמרצות לפיתוח גרעין ונשק גרעיני, ואף התנאתה רבות בהצלחתה.

מספר הראשי הנפץ הקיימים זה לא כל מה שחשוב. מה שחשוב הוא, תוך כמה זמן הם יכולים להגיע לאלף ראשים ויותר. תשתית יש להם.

זה נכון לגבי כל מדינה גרעינית. ברגע שיודעים להפיק פלוטוניום הם יכולים לבנות מספר גדול של ראשי קרב שונים.

"כדי להכות באויב יש למלא את החיילים בחימה [על האויב]"
על החיילים להאמין בצדקת הטיעון למלחמה".
סון טסו - אומנות המלחמה

עשרות אלפי פצצות האטום של ארה"ב ובריה"מ נבנו בתקופת המלחמה הקרה, כאשר ל-2 המעצמות היתה אסטרטגיה זהה של יכולת מכה שניה לאחר מתקפת פתע של היריב (MAD).
כמו כן הטילים של אותה תקופה לא היו מדוייקים יחסית לטילים היום ולכן נדרשו יותר פצצות (אם רוצים לתקוף מתקנים צבאיים מוגנים).
מאז סוף המלחמה הקרה 2 המדינות מקטינות בהדרגה את כמות הפצצות, שהיום בעיקר מתחזקות מערכים יקרים וגורמות בעיות אבטחה וזיהום סביבתי.
בשביל הרתעה מספיק כמה מאות פצצות - וזה מה שמחזיקות מדינות כמו בריטניה או צרפת, שיכלו לייצר מאגרי פצצות ענקיים אם היו רוצות.
בנוסף, העלות של ייצור פצצה גרעינית אחת היא מאוד גבוהה, כך שמשיקולי עלות/תועלת עדיף לייצר פחות פצצות, אבל להגן עליהם היטב (צוללות למשל) ולהגדיל את סיכויי הפגיעה במטרה שלהם.

כ-2,000 רשק"ים גרעיניים אסטרטגיים לרוסיה וארה"ב זהו לא מספר שרירותי. צריך להבין שהצורך הוא לגרום נזק בלתי מקובל על הצד השני. ההנחה היא שלאחר מתקפת פתע ישארו אולי 5-10% מהטילים, כלומר כ-100-200 רשק"ים הס"כ (המספרים הם להמחשה בלבד). מהמספר הזה חלק מהטילים יתקלו בתקלות, חלק אולי יורטו. עיר גדולה עם הפרברים דורשת יותר מרש"ק אחד, נגיד עד 10 רשק"ים של 500 קילוטון עד 1 מגאטון (שוב, המספרים להמחשה בלבד).

יחד עם הפיתוחים החדשים שמעלים את היעילות של הכוחות הגרעיניים, ישנם גם פיתוחים שפוגעים בה. בזמן האחרון ישנן לפחות שתי תופעות שליליות מבחינת השרידות והיעילות של הכוחות הגרעיניים:
1. גידול דיוק של חימוש קונבנציאונלי ולכן אפשרות להשמיד טילים אסטרטגיים קרקעיים באמצעים לא גרעיניים;
2. פיתוח מערכות נגד טילים.

בבקשה תקנו אותי כשאני עושה שגיאות כתיב.

כמו שאומרים - לאוהבי הז'אנר... התמונות גם מניסויים בזמנים שונים וגם של סביבת הניסויים, יעדים וכו'.