אירן כידוע פתחה בסבבי מו"מ עם 5+1 מדינות על נושא הגרעין.
אני לא מכיר את כל הפרטים ועמדות הצדדים, רק הכרה חלקית וייתכן לא מדוייקת מכל מיני דיווחי תקשורת, ולא יודע אם מה שמפורסם נכון.

חשבתי על רעיון לפשרה שיהיה טוב לכל הצדדים, ואני רוצה להבין מדוע מדינות המערב ישראל ואירן לא יכולות לקבל אותו .

ממה שאני יודע כרגע המערב וישראל דורשים את הדרישות העיקריות הבאות:
1. הפסקת העשרת האורניום באירן
2. סגירת מתקן פורדו בקום (כי הוא מבוצר קשה לתקיפה ונותן מרחב חסינות לאירנים)

ואילו עמדות אירן הן:
1. לא מוכנים להפסיק העשרת אורניום כי האמנה לאי הפצת נשק גרעיני מאפשרת העשרת אורניום למטרות אזרחיות למדינות החתומות עליה כמו אירן, ודורשים הצהרה שתאשר את זכותם להעשיר אורניום כתנאי לכל הסכם, אבל כן מוכנים לדון על הפסקת העשרת אורניום ל-20%
2. דורשים הסרת הסנקציות
3. לא מסכימים לסגירת מתקן פורדו, כי לטענתם הוא לא מתקן צבאי והוא ממילא תחת אמצעי הפיקוח של סבא"א.

מקור:
http://www.alaskadispatch.com/artic...-talks?page=0,1

הצעת הפשרה שלי היא:

1. לאפשר לאירן להעשיר אורניום
2. אבל, לאפשר לה להחזיק בכל רגע נתון מלאי אורניום מועשר הקטן מזה המספיק לפצצה אחת.
כלומר כל פעם שמלאי האורניום המועשר (של 3.5% ו-20%) עובר כמות סף מסויימת, נגיד לשם הדוגמה 50% (זה מספר שצריך להיקבע וצריך להיות מו"מ עליו) מהכמות המספיקה לייצור פצצת גרעין, מייצאים את כל הכמות העודפת למדינה חיצונית נאמנה על אירן כדוגמת רוסיה, שתשמור לאירן את מלאי האורניום המועשר במדינה החיצונית. כך, יובטח למדינות העולם שאירן לא תוכל "לרוץ לגרעין" כלומר להעשיר אורניום ל-90% מהר יחסית מאורניום מועשר של 3.5% ו-20%, אלא תצטרך להעשיר מההתחלה כמעט, בתהליך ארוך יותר, מאורניום לא מועשר, את כמויות האורניום המועשר ברמה גבוהה הדרושות לפצצה . אם אירן תעשה שימוש באורניום המועשר להפקת חשמל או מטרות רפואיות, ישלחו אליה מדי פעם אורניום מועשר נוסף מהמלאי שלה המוחזק במדינה החיצונית.
3. תנאי נוסף שאני לא בטוח שצריך, אבל אם צריך ניתן להוסיף אותו, להגביל את מספר הצנטריפוגות באירן למספר סביר, כדי שלא ייצרו עשרות ומאות אלפי צנטריפוגות שיאפשרו להם להעשיר בזמן קצר מאוד אורניום לא מועשר לאורניום מועשר ל-90% בכמות המתאימה לפצצה.
4. לאפשר לאירן להמשיך להפעיל את מתקן פורדו בקום.

לא ברור לי מה הסיבה שזה לא מקובל על מדינות 5+1 , שדורשות גם הפסקת העשרת אורניום באירן, וסגירת המתקן בפורדו. למה לא מספיק לדרוש שבכל רגע נתון, מלאי האורניום המועשר באירן יהיה קטן מזה המספיק לפצצה אחת, כך שגם אם אירן תפר את ההסכמים, תרוץ לגרעין, ותעשיר ל-90%, זה ייתן מספיק זמן כדי לעצור אותם, ומספיק זמן לטפל במתקן בפורדו על ידי הפצצות חוזרות ונשנות כך שזה ינטרל את המתקן גם אם לא ישמיד אותו כליל.

למה בכלל צריך לשגת מהדרישות המחמירות? בשביל שזה יהיה טוב לכל הצדדים?

אני מעדיף שהפתרון יהיה טוב לצד אחד - לצד שלנו.

או"ם שמום.

מי אמר שהדרישות שאתה קורא להן מחמירות הן באמת הכרחיות או עדיפות בצורה משמעותית?
למה צריך אותן, למה הכניסו אותן מלכתחילה, ומה יקרה אם לא נעלה אותן?

אני רוצה להתחיל מדף חלק. אין דרישות, ועכשיו אנחנו מעלים את הדרישות שלנו. מה הדרישות המספיקות כדי להבטיח ברמה גבוהה של בטחון שאירן לא תוכל לפתח נשק גרעיני ?

אני העליתי דרישה אחת של הגבלת כמות האורניום המועשר באירן ל-50% מהאורניום המועשר המספיק לפצצה אטומית. את השאר הם יצטרכו להעשיר ל-90% אם ירצו לפתח נשק גרעיני, ואז העולם יידע שהם מפתחים נשק גרעיני, ברגע שיתחילו בכך בהנחה שמשטר הפיקוח עובד.

ואני רוצה לקבל תשובה לשאלה, מדוע הדרישה הזאת לא מספיקה, וחייבים את הדרישות הנוספות שישראל והמערב מתעקשים עליהן?
מה יקרה אם לא יהיו הדרישות הנוספות?

אני לא בא לומר בכך שהדרישות הנוספות הן מיותרות. ייתכן שהן חיוניות. אני פשוט רוצה לדעת מה הסיבה להן, ולמה הן חיוניות.

לשאלתך:"למה בכלל צריך לשגת מהדרישות המחמירות? בשביל שזה יהיה טוב לכל הצדדים?"

כי ייתכן שבגלל דרישות מחמירות מיותרות (ושוב, אני לא אומר שהן מיותרות, אני לא יודע), תצא למלחמה מיותרת (מיותרת כי ניתן היה להשיג אותו הדבר כמעט בדרישות מופחתות), שעלולה להיות בעלת מחיר גבוה בחיי אדם, ובעלות כלכלית גבוהה.

לעומת זאת, ההצעה שלי ייתכן שתשהה, לדעתי כרגע, עד שלא יסבירו לי אחרת, את היכולת של אירן למעבר לנשק גרעיני בעוד כמה שנים,
שנים שייתנו לישראל זמן חשוב:
1. להצטייד ולהיות מוכנה יותר במערכות כגון: מערכות נגד טילים "כיפת ברזל" שכמותן אינה מספיקה, שרביט קסמים, טילי חץ נוספים כאשר כיום כמותם אינה מספיקה לפי הדיווחים שאני קורא, ערכות מגן ל-40% מהאוכלוסיה שהיום חסרה אותן, אולי חליפות מגן ומסננים בממ"ד לאוכלוסיה,

2. לתת אפשרות למהפכה באירן לפרוץ כנגד השלטון, כפי שקרה במדינות ערב האחרות, בצורה טבעית או עם "עזרה" מהמערב. היו ניצני הפגנות המוניות בבחירות שדוכאו. ייתכן שעוד קצת זמן, זה יפרוץ שוב ויפתור לנו את הבעייה בהפלת השלטון ונטישת הגרעין. היום זה נראה אולי דמיוני, אבל גם המהפכות בסוריה לוב ומצרים נראו דמיוניות, אך התפתחו בקצב מדהים. וייתכן שעוד כמה חודשים, או שנה או שנתיים מהפכה כזאת תביא להפלת השלטון באירן.

3. לתת לאירנים עוד זמן לשקול לנטוש את הגרעין בכלל, לאחר שיראו שזה בעיקר פוגע בהם, ושהלחץ העולמי לא מאפשר להם לפתח גרעין כפי שהם חשבו וקיוו בהתחלה, שיצליחו לתעתע בעולם.

אני נמנע מתגובה בעלת גוון פוליטי ולכן מעדיף לשתוק, אבל אני לא מסכים עם רוב הדברים שכתבת.

או"ם שמום.

אם כן, לא ברור לי מה, ולדעתי אין כאן שום עניין פוליטי.

מבלי להיכנס לדקויות של היבטי פיקוח גרעיני (תחום מרתק אגב, שמעטים מבינים בו לעומק, ביחס הפוך למספר הדוברים עליו) - יש לזכור שאיראן חתומה על אמנת NPT ורימתה את סבא"א, ונתפסה בכך.

לכן, בכל מקרה של עסקה אפשרית עם מדינה שהוכח כי היא משקרת, מרמה ומוליכה שולל - מן ההיגיון שהדרישות ממנה יהיו מחמירות בהרבה מאשר מדינה זכה וצחה כשלג.

השאלה איפה עוצרים. למה דווקא בדרישות האלו שנדרשות מהם במו"מ ?
דרך אגב, גם הדרישה שהצעתי היא מחמירה בהרבה מאשר מדינה זכה וצחה כשלג, שאין לה הגבלות כאלה על החזקת מלאי אורניום מועשר למיטב ידיעתי.

אני לא אמרתי שהדרישות לא צריכות להיות מחמירות, אלא שאלתי מהן הדרישות המספיקות כדי להבטיח שלא תוכל לפתח נשק גרעיני ומה הסיבות לנחיצותן, ומה הסיבות לנחיצות כל דרישה לגבי הדרישות שנדרשות ממנה במו"מ , לעומת למשל ההצעה שלי.

דרך אגב, גם לגבי הטענה שהיא רימתה אפשר להתווכח האם זה חד-משמעי (מהדברים שאני יודע וזוכר, לגבי ההצהרה על נתאנז, ולגבי פיתוח הנשק ואני לא מתיימר להבין הרבה בנושא, זה לא חד-משמעי בעיניי), אבל אני לא כל כך רוצה להיכנס לדיון הזה כי לדעתי זה יסיט אותנו מהשאלה שלי .