|
אשרוף מרואן ז"ל/ימ"ש (מחק המיותר). לדעתי היה סוכן משולש ומרובע ומה שאתה רק רוצה
1. הוא ודאי ששירת את המודיעין הישראלי -מסר מידע יקר ערך.
2. אבל הוא גם שירת את המודיעין המצרי - הזין את ישראל בפרוטוקול פגישת סאדאת-ברנז'ייב בקרמלין, שהוביל ישירות ליצירת הקונספציה לפיה מצרים לא תתקוף כל עוד אין לה תשובה אמלח"ית לעליונות ח"א הישראלי.
3. יש שמועות שהוא שירת גם שירותי ביון זרים.
4. כולם מסכימים שהוא שירת את עצמו יפה מאד.
ובאשר לשאלה: את מי באמת שירת אשרף מרואן...?
התשובה לדעתי ברורה - במבחן התוצאה, הוא גרם להתמכרות קשה של צבי זמיר אליו כמקור. עד לימינו אנו ממש. ומה שיותר טרגי מבחינתנו - הוא גרם לאלי זעירא לנטוש את מערכת הסימנים המעידים, את מודיעין היכולות והשטח, והאמצעים המיוחדים ולזרוק לפח את המציאות עצמה כפי שהתגלתה לעיני כל מי שטרח לפקוח עין אחת בשטח - ולהתמכר ליוקרה, לכבוד, למסתורין, לתחושת המציצנות לחדרי החדרים של סאדאת וחבורתו. היה מי שציטט את זמיר כאילו אמר שהוא הרגיש כאילו הוא יושב בחמ"ל הפיקוד העליון המצרי. יותר התמכרות מזה אין, אני חושב.
מרואן אשרף יצר למעשה את הדיסוננס הקוגנטיבי הקטלני בהיסטוריה של עם ישראל בעת החדשה:
הוא גרם לאלי זעירא ובעקבותיו לממשלה להתמכר לתמונת מציאות שגויה, מעוותת, חסרת קשר למתרחש בשטח. אמ"ן, המוסד ובעקבותיהם הממשלה והצבא כולו התמכרו לסמי הזייה משכרים שגרמו להם להתעלם לחלוטין מהמציאות בשטח ולהתמכר לתיאוריה שפיתחו באשר לאיך המציאות אמורה להראות. "החומר" תרתי משמע שסיפק להם אשרף היה כל כך משובח - עד שלא יכלו להאמין שיש לו כוונות נסתרות. ואולי לא היו לו : אולי הוא הוזן במידע יקר ערך, ביודעין, והופעל / הוכפל שלא בידיעתו. דהיינו- מבחינת מרואן, החומר שהגיע לידיו, הידיעות שמסר, היו כולן אותנטיות, ונמסרו מתוך כוונה טובה.
וההונאה היתה כל כך יעילה עד שגם היום יש הסוברים שהוא היה סוכן ישראלי בעל ערך רב שלא יסולא בפז.
וחשוב להבהיר למען המתקשים להבין סוגיה פלאית זאת:
ייתכן בהחלט שמרואן - בעיני עצמו - היה סוכן ישראלי אמין ושכל המידע שמסר היה בעל ערך, שהושג במאמץ, עורמה ותחבולה, היה אמיתי ונכון.
אבל ייתכן שבד בבד, מישהו שיחק במרואן והוא היה כפול שלא בידיעתו ומטרת הפעלתו העיקרית היתה -שעליה לא ידע כמובן - לשתול את הקונספציה, את סמי ההזייה המשכרים, היישר בראשיהם של ראשי המודיעין והממשלה הישראלית. אין בכך כל סתירה. לגרום להם להתמכרות קשה.
אם נאמץ גישה זאת, הרי שאין מנוס מהמסקנה שההישג העיקרי של אשרף מרואן - הישג שידע עליו או לא , זה לא משנה - הוא שגרם לישראל לנטוש את מודיעין היכולות, ולהתמכר למודיעין הכוונות היישר מחדרי הישיבות של סאדאת והקרמלין. לפיכך למרואן אשרף ולמפעיליו זכות בעלות על מה שכונה "הקונספציה". אלי זעירא היה בטוח מן הסתם שעד שהוא לא יזהה העברת מפציצים וטילים ועוד שאר אמצעים התקפיים לצבא המצרי מצד רוסיה - מלחמה לא תהיה.
אלא מאי?
היות והמצרים, סאדאת וחבורת יודעי סוד מצומצמת אולי, מאנשי סודו האמיתיים, ידעו בוודאי שאין בכוונתם לפתוח במלחמה טוטלית לכיבוש תל אביב, אלא ללכת על מבצע מוגבל להנעת תהליך מדיני; ידעו שמטרת המלחמה מצומצמת מלכתחילה: חצייה, וביסוס הישג קרקעי מוגבל לצורך השגת מנוף מדיני וקידום השבת סיני באמעצים מדיניים. הם השיגו את מטרתם מעל ומעבר למצופה, במחיר נמוך לההפליא - עולה השאלה: מה מקור הפער בין הקונספציה הישראלית באשר לכוונות המצרים -שהוזנה על ידי מרואן - ובין המציאות עצמה בשטח, בה התכונן הצבא המצרי לחציה, וביסוס מאחז קרקעי במזרח התעלה?
הלא כולם מסכימים שהיה פער אמיתי, ענק, בין מטרות המלחמה המצריות ע"פ הקונספציה הישראלית - ובין מטרות המלחמה בפועל, דה פאקטו, של הפיקוד המצרי!
ואם יש פער - מהו מקורו של אותו פער? מי יצר את הפער בתודעה? כיצד נוצר? כיצד נבנתה אמינות לקונספציה זאת?
אבל ההפעלה של מרואן אשרף גרמה לישראל לחשוב שמצרים שואפת להשגת עליונות או שוויון אסטרטגי ביכולות התקיפה והיירוט שלה על מנת שתוכל לתקוף את תל אביב ושדות תעופה במרכז הארץ. משמע: מטרות מלחמה כוללניות, מרחיקות לכת הרבה יותר.
בכך הוסטו היעדים של איסוף המודיעין ויכולות האנליטיקה של מודיעין היכולות לכיוון חיפוש סימנים מעידים למתקפה גדולה, בואכה תל אביב וכ'ו - ובכך התעוורה למעשה מערכת המודיעין הישראלית שהתעלמה לחלוטין מהיכולות המצריות לחצייה, מריכוז הכוחות וכו'.
כעת שימו לב שתכנית ההונאה המצרית לא חייבה מספר גדול של שותפי סוד. רוב הצבא המצרי - ובטח רוב מכריע של הפיקוד המצרי הבכיר - לא ידעו בכלל שהולכת להיות מלחמה, על פי הדוקטרינה הסובייטית, הם יכלו לעבור מתרגיל למלחמה בצורה שקופה יחסית. דהיינו - הם כל הזמן התגלגלו למלחמה, והפיקוד העליון תפקידו היה לקבוע את עיתוי הפתיחה באש. במאי 73 הם התגלגלו למלחמה, אמ"ן אמר שלא תהיה מלחמה, וקנה את עולמו ואמינותו. והפיקוד המצרי עצר את ההתגלגלות למלחמה. באוק' 73 הם התגלגלו שוב למלחמה - והפעם הפיקוד המצרי לא עצר אותם...אז הם המשיכו להתגלגל, ופרצה מלחמה. הרעיון הוא שעד לפתיחה באש ממש - בהוראה שבאה מפי הסוס ממש - אף אחד בצד שלהם לדעתי לא ידע שתהיה מלחמה. לא ידע יותר מאשר ידע שתהיה מלחמה במאי 73.
אבל מכשול רציני מאד עמד בפני המצרים: ישראל בנתה מערכת של סימנים מעידים, ולא היתה אמורה ליפול למלכודת של תרגיל שהופך למלחמה, אלא להערך גם מול תרגילים המציבים איום משמעותי ולתקוף תקיפת מנע הרסנית שהיתה מחסלת חלקים ניכרים מהצבא המצרי בריכוזיו שלפני הפתיחה באש. נא לזכור שהצבא המצרי בריכוזיו pre jump היה במצב פגיע מאד: עשרות אלפי חיילים, בריכוזים יחסית צפופים, פגיעים מאד להפצצות אוויריות ותקיפות ארטילריה. מתקפה שכזאת אילו היתה מונחתת על ידי צה"ל אחרי גיוס מילואים ושיתוק שדות תעופה וטילים - היתה מביאה לאבידות כבידות בצבא המצרי וקרוב לוודאי שמונעת את את התפתחות המלחמה כפי שאירעה. או לפחות את החצייה. והעובדה שמתקפה כזאת לא הונחתה היא עדות או לאוזלת יד -או להצלחתה של תכנית ההונאה המצרית והעיוורון הישראלי שחיפשו איזון אסטרטגי בשמים - ונמנעו להביט על הקרקע, מתחת לאף שלהם.
לדעתי, כישלונה של מערכת הסימנים המעידים הוא האינדיקציה ברורה ביותר לקיומה של תכנית הונאה מוצלחת בצד המצרי.
זאת ועוד: הבעיה המרכזית שעמדה בפני המתכננים המצרים היתה : כיצד לגרום לישראל להשהות את הפתיחה באש עד ממש לרגע האחרון - עד שהם יפתחו במתקפה או לפחות יגיעו למצב בו תקיפת מנע ישראלית לא תהיה מוצלחת בשל תנועת הכוחות ותזוזת מערכי הטילים שלהם, בשל אי הערכות ישראלית מראש על ידי גיוס מילואים, תקיפת שדות תעופה וטילים וכו'?
ואת זאת הביא להם אשרף מרואן: הוא גרם לזעירא להתמכרות כה קשה עד שעד מועד הפתיחה באש עצמה - זעירא לא האמין שהולכת להיות מלחמה. לא באמת. לא צילצל בפעמונים והפעיל/לא הפעיל את האמצעים המיוחדים. זה לא משנה ממש.
בכך בעצם נטרלה מצרים את כל יכולות האיסוף של ישראל ושירותי ביון מערביים ידידותיים לישראל -והפכה אותם לחסרי תועלת אמיתית.
ולכן, אשרף מרואן, למרות שהעביר מידע יקר ערך, שירת למעשה -ביודעין או שלא ביודעין - את מצרים.
לפיכך, השאלה אם היה כפול, משולש, מרובע או סתם שווה צלעות - היא שאלה טכנית.
השאלה העיקרית צריכה להיות: מי נהנה באמת ממעשיו של מרואן?
או בהכללה - מי באמת נהנה ומפיק תועלת אסטרטגית / טקטית אמיתית, בעלת ערך, שמשפיעה על המערכה, מפעולתו של סוכן ? האם מישהו בדק פעם את השאלה האם המידע שמסר מרואן סייע לישראל להביס את הצבא המצרי, דהיינו, שאם הממשלה למשל היתה מחליטה על תקיפםת מנע 24 שעות לפני הפתיחה באש המצרית - ובסיוע מידע טקטי שהעביר מרואן - התוצאה היתה תבוסה לצבא המצרי? לכך אין פתרונים.
מאד ייתכן שרוב רובו של המידע שמסר מרואן התיישן שעות ספורות לפני הפתיחה באש- או מיד עם הפתיחה באש, כך שלמדיע שמסר לא היה ערך, בדיעבד...
שאלה זאת אפשר לבחון בדרך כלל רק בדיעבד. ולא תמיד התשובה עליה ברורה.
תנא דמסייע לתיאוריה הזאת - שאני כותב עליה בפורום נכבד זה מזה מספר שנים - נמצא במפתיע השבוע : ד"ר שמעון מנדס.
שימו לב לתאריך הפרסום: הוא פרסם ב-יוני 2011. ואני פרסמתי ב- 2007 בפורום זה.
לא נורא. על זה לא נריב.
נערך לאחרונה ע"י שטורס בתאריך 31-08-2012 בשעה 16:57.
|
ראשי
צ'אט
30-08-2012, 13:07
- אופס.
מצב כלאיים
