ציטוט:

בית המשפט העליון מציב מחסום בפני ניסיונות של בעלי שליטה למחוק במחיר זול את החברות שלהם מהמסחר בבורסה, תוך ניצול תקופות שפל בשוק. בחצות הלילה שבין יום שלישי ליום רביעי, דקות לפני שפגה סמכותו של המשנה לנשיא בית המשפט העליון בדימוס, אליעזר ריבלין, לחתום על פסקי דין, פירסם בית המשפט העליון את החלטתו בהרכב רחב של שבעה שופטים בשאלה כיצד יש לחשב את שוויין ההוגן של מניות בהצעת רכש מלאה. החלטה זו משפיעה על שורה של תביעות ייצוגיות שממתינות בבתי משפט מחוזיים, וגם על הזרם הגובר של ניסיונות של בעלי שליטה למחוק בימים אלה חברות מהמסחר. בית המשפט העליון קבע בדעת רוב כי את שווי המניות של החברה יש להעריך על פי חוות דעת כלכלית המבוססת על שיטת היוון תזרים המזומנים, שהיא השיטה המקובלת על מומחי מימון לחישוב שווייה של חברה. בכך קבע בית המשפט כי שווי השוק של המניה אינו משקף בהכרח את שווייה של החברה.

http://www.themarker.com/law/1.1812658

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.haaretz.co.il/polopoly_fs/1.1814718.1346581589!/image/4175626803.JPG_gen/derivatives/landscape_102/4175626803.JPG]

מכה נוספת לטייקוניזם .

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.haaretz.co.il/polopoly_fs/1.1814718.1346581589!/image/4175626803.JPG_gen/derivatives/landscape_102/4175626803.JPG]

[1] איך ניתן מבחינה חוקית למחוק חברה מהמסחר אם יש מניות שלה המוחזקות בידי הציבור?

[2] הרי גרעין שליטה די בו כדי לנתב חברה להתנהג כאילו הייתה 'כמעט' עסק פרטי ולהפיק רווחים נאים ישירים ועקיפים לבעל השליטה ולמקורביו וראה דנקנר. במצב של חברה ציבורית נכון שהפקוח גדול יותר אך גם יש אפשרות לגייס כסף מהציבור [התמים לעיתים] ולהפיק בעזרתו עוד רווחים לבעל השליטה. אז מה האינטרס של בעל שליטה להפוך לבעלים של 'כל' מניות חברתו ולהוציאה מהבורסה שאי פעם כל כך התאמץ כדי להכנס למסחר בה?

1. המחיקה היא הצעת רכש. אם מחיר המניה הוא שקל, והשווי ההוגן לפי דעתו של בעל החברה הוא 1.5 ש"ח, יש לו הזדמנות להציע הצעת רכש ולקנות את כל המניות הציבוריות. ככה הוא הופך את החברה לפרטית וחוסך כסף. זה קורה הרבה בימי משבר אם בעל החברה חושב ששווי המניה נמוך מדי. זה נכון גם לאג,חים.

2. יתרונות- חברה ציבורית צריכה להוציא 4 דוחות בשנה, כל רבעון. חברה פרטית- רק אחד, בסוף שנה. ציבורית צריכה לדווח לבורסה כל הודעה המהותית לעסקיה. פרטית- לא. ציבורית חייבת להעסיק הרבה מאוד רגולטורים פנימיים כדי לעמוד בכל התקנות שנזרקות מימין ומשמאל כל יום. פרטית- לא.


ואם יסלחו לי הכתב והשופט- החלטה דבילית. אין דבר כזה שהערכת שווי תהיה נכונה, כי השווי של החברה הוא משהו סובייקטיבי. המחיר של המניה בשוק הוא סוג של ממוצע הדיעות של כל מי שסחר במניות. אם יש מחזיק מניות שמסכים למכור את המניה שלו בשקל כשבעל רוב המניות חושב שהן שוות 1.5, זאת בעיה שלו. הוא לא חייב להסכים להצעת הרכש, היו לא מעט הצעות רכש שנכשלו כי משקיעים רבים חשבו שהמחיר המוצע לא הוגן. וככה צריך להיות, סחר מכר חופשי.

"תשקר‭,"‬ הוא אומר. "אל תספר את כל הסיפור. הישראלים, בעיקר העמותות שפועלות בקרב המסתננים פה, אוהבים שמשקרים להם‭."

עדיף סובייקטיבי בפיקוח, מאשר עושק הציבור שלעיתים הוא מיעוט.

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.haaretz.co.il/polopoly_fs/1.1814718.1346581589!/image/4175626803.JPG_gen/derivatives/landscape_102/4175626803.JPG]

ציטוט:

במקור נכתב על ידי .ישראלה היפהפיה [2] הרי גרעין שליטה די בו כדי לנתב חברה להתנהג כאילו הייתה 'כמעט' עסק פרטי ולהפיק רווחים נאים ישירים ועקיפים לבעל השליטה ולמקורביו וראה דנקנר. במצב של חברה ציבורית נכון שהפקוח גדול יותר אך גם יש אפשרות לגייס כסף מהציבור [התמים לעיתים] ולהפיק בעזרתו עוד רווחים לבעל השליטה. אז מה האינטרס של בעל שליטה להפוך לבעלים של 'כל' מניות חברתו ולהוציאה מהבורסה שאי פעם כל כך התאמץ כדי להכנס למסחר בה?

עכשיו הוא קונה בזיל הזול, ובעוד כמה שנים הוא עוד פעם ימכור - ביוקר - לציבור, וככה חוזר חלילה.

ודרך אגב, מי גרם להוזלת החברה? גם זה בעל השליטה שיכול לעשות בה שמות ולהעביר ממנה בעקיפין לכיס הפרטי לשו, עד שתרד ערכה., ואחר כך הוא עוד יוכל לקנות אותה בזיל הזול.

לְמַעַן צִיּוֹן לֹא אֶחֱשֶׁה וּלְמַעַן יְרוּשָׁלִַם לֹא אֶשְׁקוֹט עַד יֵצֵא כַנֹּגַהּ צִדְקָהּ וִישׁוּעָתָהּ כְּלַפִּיד יִבְעָר (ישעיהו סב א)

חצי האי ערב - לערבים, ארץ ישראל - לעם ישראל.

מכה של המוסלמים, ירושלים של היהודים.

https://sites.google.com/site/hamedinai/