18-09-2012, 22:04
|
|
אדמין לשעבר
|
|
חבר מתאריך: 28.10.01
הודעות: 42,600
|
|
"לא בעייה לגייס כמה מיעוטים ולשנות את התדמית"?:)
באמצע המאה ה19 הרפובליקנים היו מפלגת הרפורמה הנאורה, שתמכה בביטול העבדות, ובהמשך הביאה למתן זכות בחירה לשחורים. הדמוקרטים התנגדו לכך (חלקם בחריפות רבה עד כדי פרישה מהאיחוד, כזכור...).
תבוסת הדרום במלחמת האזרחים, וזיהוי הדמוקרטים עם הדרום הביאו לכך שנצחון דמוקרטי הפך לנדיר מאוד - מה שאילץ אותם לנקוט בצעד הקליל שהמלצת עליו, ולאמץ את המהגרים, שהגיעו בעשרות מליונים. הדמוקרטים הפכו למפלגת הלא-וואספים (באותם ימים, הגירה לבנה מדרום ומזרח אירופה הייתה המקבילה של ההגירה המקסיקנית כיום, מבחינה תפיסתית) - והרפובליקנים, שהתבססו עמוק בשלטון - הפכו למפלגת הבורגנות השבעה.
בכל מה שנוגע לשחורים, לעומת זאת - הרפו' נותרו פחות גרועים מהדמו', כיוון שבדרום נחשבה המפלגה הרפו' (מפלגתו של לינקולן הזכור לרע, מבחינת הדרום) למצורעת, נותרו הדמו' בשלטון, ורמסו באכזריות כל ניסיון לאפשר לשחורים להנות מהזכויות שאושרו להם.
הדמו' הפכו למפלגה של השחורים רק בשנות הששים, עם האחים קנדי ולינדון ג'ונסון, שכפו על הדרום את ביטול הסגרגציה במוסדות הציבור - ובמכה אחת הפכו את הדרום (שהיה באנקר דמוקרטי) לבאנקר רפובליקני - כיוון שהמועמד הרפו' באותה מערכת בחירות, בארי גולדווטר, התנגד לחוק זכויות האזרח, חוק שאותו תיעבו בדרום).
כמו שאתה רואה, התהליך לקח בנקודות מסויימות, עשורים מעטים, ונקודות אחרות לקח מאה שנים. כך או כך, זה תהליך איטי-איטי-איטי - וממש לא לא קליל, כפי שהצגת.
אימוץ מיעוטים בידי הרפו' הוא דבר אפשרי, אבל זה ייקח שנים ארוכות.
|