חמיש שלו, פרשן א"הארץ" בארה"ב, מביא את נאומו של אובמה בניוטאון, באולם הספורט של ביה"ס שבו התחולל הטבח הנורא ביום ששי שעבר.

הביוגרף שלו, דייוויד מרניס, אולי נסחף מעט כשהשווה בין דבריו הנכוחים של הנשיא ברק אובמה לפנות בוקר בניוטאון לבין נאומו המכונן של הנשיא לינקולן לפני 150 שנה בגטיסבורג. אבל גם כך, נאומו של אובמה היה אחד הטובים בחייו, ואולי, כך מקווים רבים מתומכיו, החשוב מכולם.

http://www.haaretz.co.il/news/world/1.1887519

-----------------------------------------------------------------------------------------

אובמה היה מאז ומתמיד נואם טוב (כל זמן שהטלפרומטר עבד), אבל ההפרזות ההיסטריות לגבי הנאום הזה, נראות מוזמנות לגמרי. נאום גטיסברג הוא נאום בן שתיים וחצי דקות - והפלא ופלא גם הנאום הזה. הראשון שהשווה בין שני הנאומים הוא האיש שכתב את הביוגרפיה המאושרת של אובמה.
שלו, כהרגלו לא מצליח להימנע משגיאות היסטוריות מטופשות, כאשר הוא מציין ש"גם בנאום גטיסברג לא הזכיר לינקולן את שחרור העבדים" (הוא לא עשה כן, כי הוא הכריז על שחרור העבדים כמה חודשים קודם לכן, אחרי קרב אנטיטאם...).

נאום גטיסברג הוא כזה שתלמידים לומדים בע"פ וזוכרים אותו שנים רבות אחרי שסיימו ללמוד. נאומו של אובמה יילמד בע"פ, רק אם פקידות ממונה תנסה לעשות אינדוקטרינציה בעניין (זה מסוגלים לכך, אגב...). להשוות ביניהם זה כמו להשווצ באופן כללי בין אובמה ללינקולן. האחד, הנשיא הגרוע ביותר מאז קודמו של לינקולן, והשני גדול נשיאי ארה"ב, ששמר על האיחוד ושחרר את העבדים.

בדומה למהומה שאירעה אחרי ניסיון ההתנקשות בחברת הקונגרס גבי גיפורד (שבו, כמה אופייני לתקשורת, נרצחו כמה אנשים שנשכחו לגמרי), ישנו ניסיון לגייס את האסון כדי לקדם אג'נדה מיליטנטית של פירוק האזרחים שומרי החוק מנשקם.

הטבח הזה הוא נורא, אבל הסיכויים להרצח מנשק לא חוקי, גדולים לאין שיעור יותר מהסיכויים להרצח בנשק שנקנה כחוק, זה נכון מאוד מאוד לגבי ישראל, אבל זה נכון (אם כי פחות) גם לגבי ארה"ב. האומה האמריקנית הולכת לסבול מעוד קמפיין של הנשיא הגרוע ביותר ב150 השנים האחרונות. מגיעים להם תנוחומים פעמיים...

אני מסכים שאובמה הוא נשיא גרוע, אבל איך הגעת למסקנה שהוא הנשיא הכי גרוע? ערכת השוואה מדוקדקת בינו לבין שאר הנשיאים שכיהנו בארצות הברית (כולל וודרו וילסון, אגב?) או שזה מבוסס על תחושה סובייקטיבית או שזה סופרלטיב שהמשמעות שלו היא "גרוע מאוד". אני לא שולל את המסקנה שלך, אני מנסה להבין .. איך הגעת אליה?*


*אני שואל מנקודת מבט של אזרחי ארצות הברית , לא של יהודי החי בישראל.

“Much of the social history of the Western world over the past three decades has involved replacing what worked with what sounded good”

מתוך מה שידוע לי על שאר 43 קודמיו, אני מעריך שהוא גרם נזק יותר מאשר 43 42 מתוכם. רק ג'יימס ביוקנן (הנשיא ה-15) היה גרוע ממנו.
וודרו ווילסון היה חרא של נשיא (וחרא של בנאדם, כנראה), וגם קארטר היה קטסטרופה - אבל כמו שאמר התנ"ך על גיבורי דוד שלא הגיעו לסיירת-הסיירות ("השלושה") : מן השלושים נכבד, ועד השלושה לא בא"...

לצערי לא. אין גורם אובייקטיבי שקובע מי נשיא טוב ומי רע. כל אדם קובע התרשמויותיו באופן אישי, וכך עשיתי אף אני בהתחשב בארבע שנים שהאיש מכהן. הדבר היחיד שהאיש הזה עושה בהצלחה, שעליה אין לערער, זה להיבחר...

במדיניות חוץ הוא גרם נזק נוראי למעמדה של ארה"ב בעולם, ואני לא מדבר רק על "אביב הערבי", אלא גם על יחסיה עם קנדה, עם בריטניה, עם צ'כיה, עם פולין - ועל יחסיה עם יריבותיה, שמזלזלות בה בגלוי.

במדיניות פנים וכלכלה, האיש הוא כשלון מתמשך, שמדהיר את ארצו אל גרעון אימים שיקבור את הדור הבא.

הסיבה היחידה, אגב, שהוא לא גרוע יותר גם מביוקנן, היא שביוקנן עשה בפועל מעשה בגידה, על מה שעשה בתקופת "הברווז הצולע" שלו, עד להשבעת לינקולן, כאשר אפשר פרישה חמושה של מדינות הדרום, בשעה שעוד הייתה היכולת לבלום זאת, ומטעמים פוליטיים של החלשת יורשו, הוא נמנע מכל מעשה.

מה שכן, הוא יודע לקרוא נפלא מהטלפרומטר...

הכל תלוי על מה מסתכלים ואיך מודדים. יוליסס גרנט לדעת רבים היה אולי גנראל מוצלח (אם כי קונבנציונאלי לגמרי) אבל נשיא נוראי שגרם נזק רב. קנדי אומנם פופלארי מאוד בזיכרון ההיסטורי האמריקאי אבל היה מהגורמים המובילים להסתבכות האיומה והמיותרת בויטנאם, הוביל פלישה כושלת לקובה וגם ביחס למשבר הטילים בקובה הרי שזה יכל להסתיים רע מאוד. וזה בלי להכנס להתנהלותו האישית השערירותית. ניקסון הצליח להיות הנשיא הראשון שיודח למעשה מתפקידו.
אובאמה, נבחר לצערי לכהונה שניה ומכאן שהעם האמריקאי לא תופס אותו כנשיא הגרוע ביותר, ובסופו של דבר האזרחים הם אלו שמושפעים באופן הישיר מכהונתו והם ששופטים עד כמה הוא גרוע.
והאמת היא שאני לא מתלהב במיוחד גם מהנאום של לינקולן, אף שיש שם בלי ספק משפט אחד עוצמתי מאוד. אם כבר נאומים אמריקאים גדולים אני מעדיף את "יש לי חלום" של קינג. עוד כילד ראיתי אותו בסרט תעודי שבו קינג ניראה נואם והתמונות מתחלפות לקבל ולאירועים מהתקופה בדרום ארה"ב, והכל על רקע הקול המהדהד של קינג...איזו רהיטות, איזו עוצמה, איזה היפך מאובאמה!

הסיבה לכך, אגב, פשוטה נורא: הוא היחיד שקיבל מעצמת-על ומצליח במחי כהונה, להחזיר מדינה שמתחנפת לגדולות שבאוייבותיה, נסוגה מכל עימות, כושלת כלכלית, ומבחינה חוקתית-משטרית, מבצע פעולות שלא נראו מאז הישעה לינקולן את ההביאס קורפוס (ואז זה הייתה מלחמת אזרחים...), כמו למשל מעצרו של הקופטי האדיוט שעשה את הסרט על מחמד (כן, כן, הוא נעצר על "הפרת סעיף העל-תנאי שלו"...).
בחירתו של אובמה לכהונה שנייה בהחלט מלמדת שרוב קטן (אך מספיק לגמרי) של הציבור האמריקני, לא רואה אותו כנשיא הגרוע ביותר. זה כמובן לא אומר כלום: ב1952 נמנע טרומן מריצה לנשיאות, מכיוון שידע שאייק ידרוס אותו (הסקרים דיברו על פער של 30 אחוז ומעלה) - והיום ישנו כמעט קונצנזוס שטרומן היה נשיא מצויין.
מה לעשות, העובדה שהרוב חושב משהו, לא בהכרח הופכת אותו לנכון (כשם שאינה בהכרח הופכת אותו לשגוי).

ניקסון, אגב, היה נוכל ועבריין - והיה נשיא לגמרי לא רע. בדומה לקלינטון (למעט עניין מדיניות החוץ האסונית שלו ביוגוסלביה, סומליה, קוריאה וכאן).

יש כמה דוגמאות ל"חיוך" של היסטוריה על ואל נשיאים: טרומן (לטובה) קנדי (לרעה) ניקסון (לטובה).

אם בעבר הנזק כתוצאה ממחדלי נשיא, היה יכול להיות מושהה - כיום התשלום, בריבית, מוגש באופן מיידי.

אין ספק שהפרספקטיבה של הזמן תאפשר שיפוט נכון ונקי יותר - אבל כבר כעת אי אפשר לנקות אותו משורת מחדלים נדירה בהיקפה. אני מנסה לחשוב על מקבילה ישראלית לאובמה, ורק אהוד ברק בחצי השנה האחרונה שלו בתפקיד ראה"מ, מצליח להתקרב לאובמה בכל הנוגע להיקף המרשים והמושלם-כמעט של מחדלים, בכל תחום שהוא.

הערכה על איכות של נשיא לא מתבססת על "בסיס נתונים"...

הפלא ופלא - זה גם המקום שבו מתבצעים רובם המוחלט של מעשי הרצח בישראל. מובן שייתכן שדווקא הרוצחים מקפידים להצטייד בנשק חוקי, אבל מותר לפקפק בכך...

באשר חאיכות נשיאים - כדאי מאוד שכשרוצים לקבוע מי טוב ומי רע, לבסס את זה על עובדות...

תן לי יום יומיים ואני מבטיח למצוא הזמן לפתוח בוויכוח שיתפרש על פני מאות תגובות, כולל חזרה שלי על דרישה לנתונים ושאר הריטואל הקבוע...

לא יעזור כלום, נשק בלתי חוקי בפרט, ורצח בכלל - הם במידה רבה (לא מוחלטת, אבל רבה) תופעה "צעירית" מובהקת.
אפשר כמובן לעצום עיניים לוזעוק "הבו לי נתנוים" גם כשהאמת ידועה. אין ספק שהרגשת הנאורות עושה טוב בוורידים...

במסגרת תפקידו כשומר או עובד כוחות הביטחון.
למקרי המוות מנשק צריך להוסיף התאבדויות ותאונות. אני חושב שתימצא שבסיכון הכולל מספר מקרי המוות מנשק חוקי קרוב לזה מנשק לא חוקי. אם תוסיף לנשק החוקי גם את הנשק הלא חוקי שמקורו חוקי (קרי, ניגנב מאזרח רשלן) תימצא שבסיכום הכולל הנשק החוקי מהווה סכנה שאולי עולה על התועלת שבו. זה פחות. רלוונטי לישראל שבה יש את העניין של פיגועים, אבל בהחלט לארה״ב.
עכשיו, אתה יכול לקשר את זה לפי סי אם אתה רוצה, אני לא ממש רואה את הקשר אבל מילא. מה שכן, אני בהחלט ארצה לראות נתונים שיגבו מה שאתה כותב
אבל באמת שאין לי זמן עכשיו. זה היה אמור להיות רק פרומו....
אבל בוא נגדיר בכלל על מה הויכוח, שלא יהיו אי הבנות מיותרות:
אני טוען שנשק חוקי, או חוקי במקורו, הוא המקור לרוב מקרי הרצח (והפשע בכלל) הפליליים בישראל, ומבחינתי מתחייב מכך הגברת הפיקוח והבקרה הנדרשים למתן נשק אישי. אני לא בא לטעון שלא צריך לתת לאזרחים בישראל נשק. להיפך, בגלל המצב הביטחוני צריך לאפשר לכל אזרח שמתאים לכך ויש לו את ההכשרה המתאימה והציוד המתאים (לאבטחה הולמת לנשק) את האפשרות להחזיק בנשק בלי שזה אפילו יזדקק להצדקות מיוחדות. אני בכלל לא מתייחס למגזר הערבי ומעורבותו בפשע פרט להיבט שהעלית לפיו מעשי פשע מזוינים בקרבם הם עדות מסייעת לדומיננטיות של נשק לא חוקי.
ועכשיו, שכהגדרת הויכוח וגבולות הגיזרה ברורים...

מסתבר שיש אנשים שרוצחים אנשים שאינם בני/בנות זוג שלהם...

"נשק חוקי במקורו" זו יציאה נפלאה. כל נשק צה"לי הוא "חוקי במקורו" - האם נפרק את צה"ל מנשקו מחשש שיגנבו את הנשק הזה לשימוש עברייני?
השאלה היא אם הנשק שבעזרתו מתבצע פשע הוא נשק שהיה חוקי בעת ביצוע הפשע. אם לא - אזי אנחנו בטריטוריה אחרת לגמרי. גם אתה יודע זאת, כמובן, אבל כאמור - הרגשת הנאורות עושה נעים בגב...

אתה יכול לחמוק מעיסוק בסוגיית המגזר - אבל לא נעים לומר, שם מתחילה ונגמרת רוב שאלת הנשק הלא חוקי במדינת ישראל. שם מתחילה ונגמרת שאלת רוב מקרי הרצח במדינה. שם מתחילה ונגמרת רוב שאלת מקרי הפשע בעזרת כלי נשק במדינה.

אנא הסתכל על הכותרות על טובא זנגריה מהשבוע האחרון (והוא שבוע שחמור רק קצתץ יותר מהשגרה שם...), או הכותרות על טירה, טייבה, קלנסווה וכד'.


לא יעזור - מי שרוצה לדון בשאלות אחזקת נשק בישראל, ושאלת נשק חוקי/לא-חוקי, ומתחמק מסוגיית ה"צעירים", כאילו לא רוצה לדון בנקודה העיקרית.

סורי. אני לא אחזור על ויכוח שכבר היה. אם אתה רוצה להתייחס למה שאני טוען-סבבה. אם אתה רוצה ללכת לכיוון של "הכל בגלל הערבים" אז אני מצהיר מראש ש"ערבי גבר זה ערבי בקבר" ופוטר עצמי מהשיעמום שברפליקציה מדויקת של ויכוח אחד לפחות מהעבר.
ולמרבה שזה לא היה ברור: כשבאים לבחון כמה מהאנשים נפגעים מנשק חם בהקשר של כן/לא מדיניות ליברלית של מתן נשק להגנה עצמית אזי צריך להסתכל על כמה מימדים רלבנטיים:
1. כמה אנשים נפגעים בשנה מנשק חוקי (כולל מתאונות)?
2. כמה אנשים נפגעים בשנה מנשק לא חוקי?
3. כמה פעמים נשק חוקי שימש בהצלחה להגנה עצמית של ממש?
בחינה של שאלות אלו תיקבע האם לטובת הגנת האזרחים חלוקת נשק המונית מועילה או מזיקה. היות והגברת שיעור הנשק החוקי משמעה גם הגברת גניבות הנשק וכמות הנשק הלא חוקי, צריך להכניס למשוואה גם את הגורם של כמות הנשק הלא חוקי שמקורו חוקי. זאת משום שמדובר בפגיעה באנשים שמקורה בעקיפין בהוספת כלי נשק נוספים לחברה.
זה שצריך לאסוף את הנשק הלא חוקי (ולפחות בעבר היה נשק לא חוקי בשפע גם בחברה היהודית-במידה רבה עקב שלל. אפילו לנו בבית היה רובה שלל שאבי החזיר באחד המבצעים) לא סותר בכלום את זה שלא רצוי להוסיף עוד נשק שיהפוך לנשק לא חוקי...
כרגע, לא צה"ל ולא רבים מהאזרחים שומרים כמו שצריך על נישקם. לטעמי, הקשחת נוהלים בנושא אחזקה מאובטחת של נשק צריכה לבוא במקביל (אם לא לפני) כל החלטה על שיחרור הרסן במתן רשיונות לנשק.

עיסוק בנשק חוקי/בלתי חוק, מבלי להתייחס למקום שבו הופך נשק חוקי לבלתי חוקי (דהיינו הגניבה...), הוא התחמקות מהסוגייה - והכל בשם הPC.
אתה יכול לא לנהל את הדיון הזה, אבל זה בערך כמו לדון בתאונות דרכים, תוך שלילת כל דיון בנוגע למכוניות, נהגים או כבישים, והגבלת הדיון לסוגי וישרים...

http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/...&cat=479&loc=11

כוחו של מנהיג...נאומו של ברק אובמה לפני שתי יממות בכינוס תפילה בין-דתי בניוטאון ייזכר כנראה כנאום הטוב ביותר שנשא כנשיא ארצות הברית. הוא היה בין הנאומים הטובים ביותר שנשא נשיא אמריקאי בדורות האחרונים, וזו איננה הפרזה...נאומים כאלה - בין אם מדובר ברוזוולט המסביר את הניו-דיל ומחיריו, ברבין שמסביר את הכרעתו הכואבת להתפשר עם אש"ף, ....- מנסים לגעת בעצביה העמוקים והרגישים ביותר של אומה.... מילות הנחמה שהציע לקהילה של ניוטאון היו מדויקות כרגיל. אך הוא לקח את נאום הזיכרון צעד קדימה ...זו הייתה תחילתה של התשובה הפילוסופית שהציג אובמה ....


נשמע כמו איל שני כשהוא מתרגש מגמבה.