למה הבית היהודי קיבל עוד מנדט על חשבון רע"מ-תע"ל? זה לא פשוט שקולות החיילים הוסיפו עוד קולות לבית והשלימו את מספר הקולות הדרוש למנדט נוסף?

כי יש מספר קבוע של מנדטים סה"כ. אם למישהו נוסף, בהכרח למישהו אחר ירד. נגיד, מפלגה שכנראה הצביעו לה ממש ממש ממש מעט חיילים, כמו רע"ם-תע"ל.

כי יש מס' סופי של מנדטים לחלק.
הוספת הקולות במעטפות הכפולות גרמה לשינוי באחוז הקולות כך שהמנדט הועבר לבנט

אבל איך יודעים למי להעביר את זה, הרי החיילים גם הצביעו לליכוד, לבנט וליאיר לפיד.
מי שקיבל הכי הרבה קולות מהחיילים קיבל עוד מנדט? הרי בודקים כמה יש להם להשלמת המנדט, לא?

לא, מסתכלים על האחוז הכולל של הקולות (אחרי ספירת החיילים), ואז מחלקים את המנדטים לפי האחוז החדש.

כמה קולות זה מנדט אחד?

1/120 מהקולות הכשרים, 3,792,906 דהיינו 31607 בערך.

הכל תלוי במודד
מחלקים את המנדטים לפי כמות הקולות לפי היחס של מנדט/קולות ואז נותרים מנדטים שלא חולקו כי התוצאות אף פעם לא שלמות, נגיד יש רק שתי מפלגות ולפי חישובי הקולות מפלגה א' קיבלה 63.9 מנדטים ומפלגה ב' 56.1 מנדטים, אז מפלגה א' מקבלת 63 ומפלגה ב' מקבלת 56, נותר מנדט אחד לחלק, מי יקבל אותו? זאת שהייתי קרובה יותר כלומר מפלגה א'...
בשביל לשמור על הקולות של כל מפלגה ולא לאבד "שברים של מנדטים", המפלגות מקיימות הסכמי עודפים ככה שרשימה של מפלגה א' ומפלגה ב' קרובות יותר למנדט שלם מאשר רשימה של מפלגה ג' ומפלגה ד', אז הרשימה של מפלגה א' ומפלגה ב' זוכות במנדט העודף ואז עושים את אותו החישוב בין מפלגה א' למפלגה ב' ומחליטים מי מביניהן מקבלת את המנדט.

נהוג לקיים הסכם עודפים עם מפלגה שקרובה בדעותיה אליך ככה שלפחות אתה שומר על החזית של העקרונות גם אם לא הרווחת מנדט נוסף...

לא, לא מדויק ולא נכון. על פי חוק באדר עופר יש עדיפות למפלגה הגדולה יותר בקבלת המנדט, אבל זה לא מוחלט.(ולראיה הבית היהודי קיבלה מנדט נוסף ולא הליכוד) לא ניכנס להסבר מעמיק על החוק, המתעניין יעיין בויקיפדיה, אבל בגדול ניתן לומר שכששתי המפלגות מקבלות חצי מנדט בדיוק נוסף על המנדטים שלהם, המפלגה הגדולה יותר תקבל את החצי של המפלגה הקטנה. וכמובן שאם המפלגה הגדולה קיבלה יותר מחצי מנדט. אם הקטנה קיבלה יותר מחצי, אזי נכנס כאן חישוב מסוים שקובע מתי תהיה לה עדיפות בקבלת המנדט.

לא נכון אתה טועה
שמחשבים את המודד העדכני לכל מפלגה מספר המנדטים שלה נמצא במכנה והקולות במונה ובודקים אם על ידי הוספת מנדט לשתי המפלגות בהסכם מי מהן מקבלת מודד יותר גדול ולפי זה קובעים מי מהן מקבלת את המנדט, אין מצב ששני המפלגות יקבלו בדיוק מנדט וחצי, הסיכויים שזה יקרה כל כך קלושים כי בחישוב קול מודד מסוגל לשנות את המנדטים, בוא נגיד שחצי מנדט הוא 20,000 קולות, אף מפלגה לא תקבל בדיוק מספר קולות שנגמר ב20,000, לכן מתחשבים פה גם בכמות המנדטים שהמפלגה קיבלה ללא שארית וגם בשארית בצורה הבאה

קולות של מפלגה א' / מנדטים של מפלגה(מעוגל למטה) א' = מודד ראשון של מפלגה א'
קולות של מפלגה ב' / מנדטים של מפלגה(מעוגל למטה) ב' = מודד ראשון של מפלגה ב'

מי שהמודד שלה יותר גבוה מקבלת את המנדט הנוסף

מבצעים את החישוב פעמיים
בפעם הראשונה לפי רשימות משותפות(אלה שחתמו ביחד על הסכם עודפים)
ובפעם השני שמחליטים לאיזה מין המפלגות בהסכם מגיע המנדט...

כתבת:
"נגיד יש רק שתי מפלגות ולפי חישובי הקולות מפלגה א' קיבלה 63.9 מנדטים ומפלגה ב' 56.1 מנדטים, אז מפלגה א' מקבלת 63 ומפלגה ב' מקבלת 56, נותר מנדט אחד לחלק, מי יקבל אותו? זאת שהייתי קרובה יותר כלומר מפלגה א'..."

ולזה הגבתי- ואמרתי שלא תמיד המפלגה הקרובה יותר תקבל את המנדט. יכול להיות שמפלגה מסוימת יהיה לה , נניח X.6 ולמפלגה השניה יהיה X.4 ובכל אופן המפלגה השניה- שפחות קרובה למנדט- תקבל אותו כי היא גדולה יותר ולפי החישוב של חוק באדר עופר.
וזה כן נכון ואני לא טועה.

אם הגעת למצב שאתה משווה בין מפלגות ולא בין רשימות משותפות של מפלגות(הסכם עודפים), אז:
1. החישוב יהיה מפלגה מול מפלגה לאחר שבחישוב הקודם יצא שלרשימה המשותפת(הסכם עודפים) מגיע מנדט נוסף וכרגע מחליטים לאיזה מן המפלגות בהסכם מגיע המנדט.
2. למפלגה אין הסכם עודפים.

בכל אופן כשמשווים בין רשימות מפלגות החישוב הראשוני הוא למי מבין כל המפלגות יש את המודד הכי גדול(כמו שכבר כתבתי, שהמנדטים במכנה והקולות במונה, מוסיפים לכל רשימה משותפת או מפלגה מנדט ורואים למי יש מודד עדכני גדול יותר).
לאחר מכן אם זכתה מפלגה בלי הסכם עודפים במנדט היא מקבלת אותו.
אם רשימה משותפת(בהסכם עודפים) זכתה במדנט, מחליטים למי מהמפלגות בהסכם לתת אותה באותו אופן כמו בחישוב הקודם... בכל מקרה רשימה משותפת או מפלגה זה לא משנה, המפלגה שהייתה הכי קרובה למנדט נוסף מקבלת אותו על חשבון האחרות...

שלמה צודק, אין קשר למי שהיה "הכי קרוב למנדט נוסף". יכול להיווצר מצב בו מפלגה/רשימה גדולה תזכה במנדט הנוסף, למרות שאחת קטנה הייתה קרובה יותר אליו.
הרעיון בחישוב הוא שהרשימה שתזכה במנדט היא זו ש-"מנדט" אצלה נחשב יותר קולות של אנשים.
החישוב הזה כן מיטיב עם רשימות גדולות, וזו הסיבה להסכמי עודפים, שרשימות שונות תיספרנה לצורך החישוב כגוש אחד, כך שהסיכוי שהמנדט הנוסף יינתן להן גדל.

תעשה לי טובה אל תתווכח איתי על מתמטיקה, אני אף פעם לא טועה בזה

אין לי כח להסביר שוב אז תקרא פה:
http://www.bechirot.gov.il/election...atesSystem.aspx
הסבר מפורט

ציטוט:

במקור נכתב על ידי ארצנו תעשה לי טובה אל תתווכח איתי על מתמטיקה

יש לי הרגשה שחלק מהגולשים יצחקו עכשיו מהאירוניה.. (אם תציץ בפרופיל המשתמש שלי אולי תבין)

ניחא מתמטיקה, אבל לפחות קצת הבנת הנקרא. פירוט החישוב באתר ועדת הבחירות אומר בדיוק את מה שמנסים להסביר לך..
ננסה להסביר עם דוגמא, אולי זה יעזור:

נניח רק שתי רשימות מתמודדות, ו-120K מצביעים.
110.1K מצביעים לרשימה א', 9.9K מצביעים לרשימה ב'.
ברור שרשימה ב' קרובה יותר למנדט נוסף, 900 קולות עודפים לעומת ה-100 של רשימה א'. לטענתך, היא זו שאמורה לזכות בו.
אך אבוי! חוק בדר-עופר אינו מסכים עמך..
לפי חישוב קולות יחסיים למנדט, אצל רשימה ב' "מנדט" יהיה שקול ל-990 קולות אם תזכה בנוסף (=9,900/10), לעומת זאת, אצל רשימה א' "מנדט" יהיה שווה בערך 991.89 קולות (=110100/111), ולכן לפי החוק רשימה א' תזכה בו. [תוצאות: רשימה א' 111, רשימה ב' 9]
כל זה מכיוון שרשימה א' גדולה יותר.

מה שקרה הוא שלפני הוספת קולות החיילים מספר הקולות היה קטן יותר ולכן היחס של קולות/מנדט היה קטן יותר, אחרי הוספה של קולות היחס של קולות/מנדט עולה בגלל, לפני ההוספה של הקולות של החיילים מה שצפוי שיקרה:
1. במפלגות שלא טבעי שחיילים יצביעו להן: המפלגה שזכתה במספר לא שלם של מנדטים עם השארית הכי נמוכה, זאת אומרת מפלגה א' עם 4.1 מנדטים נמצאת בעמדת נחיתות לעומת מפלגה ב' של 4.8 מנדטים כי, השארית מרככת את הנפילה במנדטית כתוצאה מהגדלת היחס קולות/מנדטים, לכן מפלגה א' תפסיד מנדט כניראה...
2. במפלגות שכן טבעי שיצביעו להן: המפלגה שתרוויח היא המפלגה עם מספר לא שלם של מנדטים שיותר קרובה למעלה כי באופן טבעי(זה יותר פשוט להבין מהסעיף הקודם) לה חסר פחות קולות כדי להשלים למנדט נוסף.

אתה באמת רוצה בכנסת את טאלב א סנע?

או אפילו יותר גרוע: לעשות חישובים מתמטיים