 |
14-05-2012, 13:01
|
|
|
|
חבר מתאריך: 13.11.04
הודעות: 16,823
|
|
|
עוד על מח"א היוצא - הפעם מתוך הארץ
עידו נחושתן: המפקד הדיסקרטי שלא תקף באיראן
http://www.haaretz.co.il/news/politics/1.1707349
חיל האוויר הוא מעין גרסה משודרגת, אלטרנטיבית של צה"ל. ארגון שבו כל בורג מונח במקומו וכל ישיבה מתחילה בדיוק במועד שנקבע לה. צריך להודות: ההגדרה השחוקה משהו "צבא זר אבל ידידותי" יאה לו, לחיל שהנורמות היומיומיות שלו מזכירות לעתים יותר את טבע, אינטל, או את חיל האוויר האמריקאי מאשר את אחיו הירוקים שמעבר לכביש בקריה.
לכן, לא צריך להתפלא כנראה שמסע הפרידה של האלוף עידו נחושתן, שסיים היום (שני) ארבע שנות כהונה מוצלחות כמפקד חיל האוויר, החל בסדר ובתכנון מופתי כבר לפני יותר מחודש בביקורים בבסיסי החיל ויחידותיו. הצטרפות לאחד הביקורים הללו, בבסיס חצרים בנגב, אפשרה הסתכלות חטופה אל האופן שבו פיקד נחושתן על מכונת המלחמה היקרה, כנראה הגוף החשוב ביותר לביטחון המדינה.
המפקד ה-16 של החיל שמר היטב על הכלי הזה. עד כמה שניתן לשפוט במבט מהצד, והוסיף להוביל אותו בכיוון הנכון. אם נחושתן נמצא במצב רוח מעט סנטימנטלי, אפשר להבין אותו. ביום שישי ערך את טיסתו האחרונה במטוס קרב, 36 שנים וחודש אחרי טיסת הסולו הראשונה כחניך בקורס טיס. את כל חייו הבוגרים עבר במדים. הבוקר נפרד מהם סופית.
[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.haaretz.co.il/polopoly_fs/1.1707366.1336979249!/image/1179427309.jpg_gen/derivatives/landscape_436_326/1179427309.jpg]
עידו נחושתן בעת כניסתו לתפקיד מפקד החיל. צילום: חגי אהרון / ג'יני
בסוף השבוע הקרוב זימן דובר צה"ל לנחושתן סדרת ראיונות בכמה כלי תקשורת, לרגל פרישתו. נדמה שאין סיבה להמתין להם בנשימה עצורה. נחושתן מתנהל זה שנים כאילו קצין ביטחון מידע קטן הושתל מאחורי אוזנו השמאלית. אם הכשרה ותפקוד כטייס קרב מחייבים אומץ לב לא מבוטל ונטילת סיכונים, מול התקשורת מקדש נחושתן את הזהירות. ב-14 שנה של פגישות רקע תקופתיות עמו, מעולם לא חילצתי בדל כותרת ונדמה לי שכך קרה גם למרבית עמיתיי (בשנים הראשונות, עוד נפתחה כל פגישה בהרצאה מלומדת מצדו בדבר הסכנות הפוטנציאליות שבדליפת מידע מהתקשורת לאויב). לא זה האיש שידהים את הקברניטים באיומים חריגים להפציץ באיראן.
האבחנה הזו לא סותרת, כמובן, את העובדה שאיראן מיקדה חלק ניכר מזמנו בארבע השנים האחרונות. חיל האוויר שיפר בהדרגה את יכולת התקיפה שלו במרחק של כאלף קילומטרים, בתהליך שהחל אצל קודמו האלוף אליעזר שקדי ונמשך ביתר שאת בימיו של נחושתן. ההנהגה הישראלית הגיעה בהדרגה למסקנה כי אין די באיומי סרק וכי נדרשת יציקת תוכן לאופציה ההתקפית כדי לשכנע את הקהילה הבינלאומית להפעיל יותר לחץ על איראן. אם ראש הממשלה, שר הביטחון והרמטכ"ל מדברים כיום על איום צבאי רלוונטי של ישראל כלפי איראן, זה בראש ובראשונה הישג של נחושתן.
[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.haaretz.co.il/polopoly_fs/1.1624606.1328452030!/image/3173970912.jpg_gen/derivatives/landscape_157/3173970912.jpg]
אלוף אמיר אשל. צילום: תומר אפלבאום
לצד שיפור היכולת, חיל האוויר פעיל בשורה ארוכה של משימות חסויות במרחב שהצבא מתאר כ"מעגל השלישי", מדינות מרוחקות שאין להן גבול משותף עם ישראל. לפחות חלק מן המשימות הללו כרוכות בהכנת האפשרות לפגוע באתרי הגרעין. כשנחושתן נכנס לתפקידו ב-2008, גם אותו ליוו כותרות על קדנציה קריטית בשאלת איראן ועל שנת הכרעה. תקיפה כבר לא תתרחש בתקופתו. אם תקרה, זה יהיה אצל מחליפו האלוף אמיר אשל – ואולי לא תקרה בכלל.
עד כמה שניתן להבין מהרמזים שנחושתן מנדב בחסכנות רבה, הוא תופס את תפקידו כמי שצריך להכין את הכוח, יותר מאשר לספק חוות דעת אסטרטגית על התועלת שבמהלך. גם בכירים אמריקאים התבטאו באחרונה ואמרו שישראל מסוגלת לגרום נזק כבד לאתרי הגרעין, אף שהסבירו שהנזק שתגרום הפצצה שלהם יהיה משמעותי בהרבה. השאלה עד כמה תוכל ישראל להפגין אורך נשימה בעימות ממושך עם איראן נותרה פתוחה – והיא תלויה יותר במהלכים המועטים מדי שנוקטים נתניהו וברק כי להכין את הציבור ולשפר את היערכות העורף, מאשר ביכולת ההתקפית של חיל האוויר.
תחת פיקודו של נחושתן המשיך חיל האוויר לקחת חלק משמעותי בתקיפות של יעדי טרור, ברצועת עזה, לעתים רחוקות גם בלבנון ולפי התקשורת הזרה גם בסודאן. בתקופתו התקבלו החלטות משמעותיות גם בתחום הרכש: הצטיידות בטייסת ראשונה של מטוס הקרב המתקדם אף-35 (נחושתן משוכנע שהחיל זקוק לטייסת שנייה וצופה שיקבל אותה בהמשך), במטוסי אימון חדשים מאיטליה ובמטוסי תובלה חדשים מדגם משופר של הרקולס (הרקולס-ג'יי, שיכונה בישראל "שמשון").
[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.haaretz.co.il/polopoly_fs/1.1707369.1336979374!/image/1830188124.jpg_gen/derivatives/landscape_436_326/1830188124.jpg]
האף-35. צילום: אי–פי
יותר מקודמיו, מצא עצמו נחושתן עוסק בהרחבה גם בהגנה ובהשלכות המציאות הביטחונית החדשה של ישראל אחרי מלחמת לבנון השנייה: איום רקטות וטילים המכסה את כל שטח המדינה. השינוי בא לידי ביטוי בחיל בשני היבטים: היערכות חדשה לחלוטין של מערך הנ"מ, שהפך למערך ההגנה האווירית וממקד כעת תשומת לב גדולה של הצמרת הצבאית כמפעיל מערכות חיוניות להגנה מטילים ורקטות, "כיפת ברזל" ו"חץ" – ולצדה הכנת החיל להתמודדות עם לחימה, שבה ימריאו המטוסים משדות תעופה הנמצאים תחת איום טילים ממשי של האויב, כמעט לראשונה.
מתפיסה של "ספיגה" עבר החיל לתפיסה חדשה, שמתוארת כ"רציפות תפקודית" ונועדה לוודא שגם המכונאים ערוכים לחמש את המטוס בנסיבות שבהן הבסיס תחת אש. החיל כבר התנסה בכך, בינתיים בהיקף זעיר בהשוואה למלחמה רחבה, בסבבי הלחימה עם עזה.
בתחילת אפריל ערך נחושתן סיור פרידה בארצות הברית, שם נפרד מעמיתיו האמריקאים וזכה למדליית הוקרה של הקונגרס. נחושתן גאה במערכת יחסים קרובה עם צמרת החיל האמריקאי וביחס הכבוד של עמיתיו לחיל הישראלי, אך יכול רק לקנא במספרים שלהם: 110 מיליארד דולר תקציב שנתי וכוח אדם של כ-300 אלף איש. בביקורו טס על סימולאטור של האף-35, שהמטוסים הראשונים שלו ייקלטו כאן לכל המוקדם בסוף הקדנציה של אשל.
חלק ניכר מהפרידה מחצרים התמקד, מטבע הדברים, בשיחה עם מפקדי בית הספר לטיסה הנמצא בבסיס. נחושתן אמר למדריכים כי ההכשרה העתידית של צוותי האוויר תצטרך לעבור התאמה לדגמים החדשים. "חיל האוויר השכיב אלף מטוסי אויב על הרצפה בעשרים שנה, שני שליש מהם בקרבות אוויר. אבל זה נגמר לפני יותר מדור, גם אם כולנו היינו שמחים לחזור לכך. מטייסים שפעלו על סמך כישרון טבעי ואחזו בהגאים, יהיה מעבר למעבדה טאקטית לקבלת החלטות בשדה קרב מורכב, כשההגאים עוברים כולם דרך מחשב. המאצ'ו הטיסתי נעלם", העריך.
כשסיפר שבחיל האוויר האמריקאי תמונה בקרוב קצינה לתפקיד הבכיר של מפקדת כנף, הפטיר אחד המדריכים: "זה בחיים לא ילך" וכל הנוכחים בחדר צחקו, משום שכולם הבינו שזו בדיחה. לפני 18 שנה, בימי בג"ץ אליס מילר, דברים כאלה עוד נאמרו כאן ברצינות. אבל אחרי שבחצרים הוכשרו כמעט שלושים טייסות ונווטות (ונשים המשרתות בצוות אוויר היו שותפות גם בטיסת הפרידה של נחושתן מטייסת מסוקים בבסיס), חיל האוויר החליף דיסקט באופן מלא.
[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.haaretz.co.il/polopoly_fs/1.1707354.1336978357!/image/2833396380.JPG_gen/derivatives/landscape_436_326/2833396380.JPG]
עידו נחושתן במסיבת יום ההולדת בגן הילדים. צילום: אתר חיל האוויר
אחר כך עבר נחושתן בחדר המורשת של הבסיס ובו שמות חללי הטייסות, תמונות בוגרי הקורסים ולוח עליו חרותים שמות החניכים המצטיינים בכל אחד מהקורסים. גם שמו של מפקד החיל היוצא מופיע שם כחניך המצטיין בקורס 83, שהסתיים ב-1977. נחושתן הופתע בעיקר ממראה השפמים שעיטרו את פני הטייסים. "זו היתה תקופה אפלה", התבדח.
הביקור בחצרים כלל עצירה גם בגן הילדים של הבסיס. "רציפות תפקודית" פירושה שגם הצד האזרחי של הבסיסים, ובו משפחות אנשי הקבע, יוכל לחיות בביטחון. מפקד החיל הוביל יוזמה למיגון גגות הגנים בכל הבסיסים. הוא הובא לגן בחצרים באמתלה של חנוכת המבנה המוגן וגילה שם את ילדי גן חובה והגננות ממתינים לו במסיבת הפתעה קצרה ליום הולדתו ה-55.
נחושתן, בעצמו כבר סבא לנכד, ישב בסבלנות גדולה כשהילדים בירכו אותו ברצינות ובמאמץ. היתה גם עוגה, עם ציור של סופרמן כמובן (יש כנראה גבול עד כמה חיל האוויר יכול להשתנות) ושרשרת נייר חגיגית שילדי הגן ענדו לצווארו של האלוף, בדיוק מעל לסרבל הטיסה. העובדה שהסכים להצטלם כך, מעידה כנראה שלנחושתן יש חוש הומור ופרופורציה – ושהוא מאמין שההרתעה הישראלית מול איראן איתנה מספיק כדי להחזיק גם אם תפורסם תמונת האיש האחראי לה כשהוא עונד שרשרת צבעונית ונושף על עוגה. רוח המפקד
|
|
ראשי
צ'אט
מצב כלאיים
