http://www.news.com.au/world-news/m...v-1226615333516

“Much of the social history of the Western world over the past three decades has involved replacing what worked with what sounded good”

הייתה לי הרגשה שמתישהו תופיע כאפייה (1:17).

כנראה שיפי הנפש הגדולים ביותר הם הטיפוסים המבחילים והמגעילים ביותר.

אבל הפער בין להתנגד לה לבין לחגוג את מותה - עצום עוד יותר.

מותר לזכור לה את המדיניות, מותר לא בדיוק לחבב אותה, אפילו לתעב/לשנוא - ולדבר על זה גם אחרי מותה. אבל משעה שהחזירה את נשמתה לבוראה - שתנוח על משכבה בשלום.

בטח לא לחגוג.

ציטוט:

"מה הוא הסביר לך?" שאלתי. "שני דברים עיקריים", השיב אבי: "הראשון, שכל פרט ופרט במציאות, כל שערה בזקן שלי, קשורים זה בזה ודבר אינו מקרי; והשני, שיש טוב ורע בעולם, ויש לבחור בטוב ולדחות את הרע". מונחי הטוב והרע שאליהם התוודע בחלום, היה ברור, שונים מאוד מאלה שבהם הורגל. הוא לא שכח את החלום הזה, וכששאלתי אותו עליו זמן מה אחר כך, הוא זכר אותו בבירור.

אני מבין שלחגוג מוות של אנשים שיש להם דעה שונה ו/או כסף זה תחביב סוציאליסטי בין לאומי: http://www.imyoungmoney.com/2011/06/sami/

תיכף יופיע לך פה לינוקסבוט ויאיים לסרס אותך, ויבהיר לך שיש הבדל בין איזה בן למשפחת עופר ובין מרגרט תאצ'ר ומה לא...

מה שזה בעיקר מוכיח זה שבהמות וכלבים יש בכל מקום

מר רוג - כי החיים קצרים מדי לשמות מלאים