01-05-2013, 10:47
|
|
|
|
חבר מתאריך: 06.02.07
הודעות: 2,326
|
|
ע"פ מה שנכתב באשכול עד כה, מרד זה ממש לא.
אני לא בקי בפרטים ומגיב רק לאור מה שקראתי, אבל ע"פ מה שנכתב באשכול עד כה, מרד זה ממש לא. לא נכתב שהחיילים סירבו פקודה, לא ביצעו משימה ובוודאי של ערקו וחתכו הביתה. המפקד אמור להניע את פקודיו מתוך שיעורר בהם אמון, הערכה ומחויבות כלפיו וכלפי המשימה. לא תמיד זה מצליח וחייל עשוי, והפקודות אף לא אוסרות על כך, להודיע למפקדו (רצוי בנימוס) כי הוא איבד בו אמון ואינו מעריך אותו. הוא יכול לעשות כן ובאותה נשימה לציין שעד בוא מפקד אחר הוא מבין כי זה הצבא זו המשימה והוא חייל ומציית לפקודות גם כשהן מגיעות מאדם שאין לו אמון בו.
_____________________________________
"לא חוזרים עד שמבצעים"(המוטו של גדוד 890 של הצנחנים, כפי שניסח אותו מפקדו אריק שרון)
"איפה האופניים שלך עכשיו? תאר לעצמך, שאתה יורד עכשיו למטה, למקום הרגיל, אבל האופניים לא שם. עצור את עצמך ברגע הזה, בשנייה שאתה מגלה שהאופניים לא שם, ותכפיל את הרגע הזה פי אלף. זאת המלחמה." (מתוך הספר "גוף שני", מאת עפר שלח, "זמורה ביתן", 1989, עמוד 92)
"סבלנות התמדה ולעיתים כדור בין העיניים" (סיסמת המארינס לללוחמה בטרור, אותה אימץ בשעתו מפקד גדוד 890 של הצנחנים, אמיר ברעם, כמוטו גדודי)
"המבחן שלנו כצבא הוא מבחן היכולת ולא מבחן הכוונה." (מתוך ההרצאה שנשא האלוף גדי איזנקוט "מאפייניו של עימות אפשרי בזירה הצפונית ובעורף" בסמינר לזכר חללי מלחמת לבנון השנייה שנערך באוניברסיטת חיפה ב־30 בנובמבר 2010)
"אני חושב שצנחנים מחזיקים מעצמם כמחויבים למשהו שכולם מחויבים אליו, אבל הם רוצים קצת יותר. זה לא שאנחנו פועלים מאחורי קווי האויב - אנחנו לכאורה כמו כולם. אז מה בעצם ההבדל? זה שצנחן עושה הכול וקצת יותר. זה מחייב אותך ביוזמה, בהובלה, בדוגמה אישית בקרב - וגם בקימה בפני שיבה באוטובוס." (הרמטכ"ל בני גנץ על השירות בצנחנים. מתוך הכתבה "מסיבת גנץ" מאת יוני שנפלד ונועה הורוויץ, "במחנה", 6 בינואר 2011)
|