כך כמעט נעשתה היסטוריה: מפת הסכם השלום שצייר יו"ר הרשות הפלסטינית ברמאללה נחשפת לראשונה. אולמרט בראיון בלעדי לוואלה! חדשות: "הסכמתי לוותר על הריבונות בהר הבית"

ציטוט:

"מה הוא הסביר לך?" שאלתי. "שני דברים עיקריים", השיב אבי: "הראשון, שכל פרט ופרט במציאות, כל שערה בזקן שלי, קשורים זה בזה ודבר אינו מקרי; והשני, שיש טוב ורע בעולם, ויש לבחור בטוב ולדחות את הרע". מונחי הטוב והרע שאליהם התוודע בחלום, היה ברור, שונים מאוד מאלה שבהם הורגל. הוא לא שכח את החלום הזה, וכששאלתי אותו עליו זמן מה אחר כך, הוא זכר אותו בבירור.

"אולמרט אומר כי ויתר על נוכחות ישראלית בבקעת הירדן לחלוטין, בתמורה להסדרי ביטחון בצד הירדני של הירדן".

אז הגאון הביטחוני שנתן לעמיר פרץ את תיק הביטחון והכניס אותנו למלחמת לבנון השנייה החליט להפקיר לחלוטין את אזרחי מדינת ישראל.

בתור ראש ממשלה לשעבר הדברים שהוא אומר פה על הר הבית, בקעת הירדן ו- וויתורי שטחים ספציפיים בתוך הקו הירוק יהדהדו אצל ההנהגות באירופה, ארה"ב, מדינות ערב והפלסטינים ובכל משא ומתן עתידי יהיו ניסיונות להתייחס לדברי אולמרט בתור קו הזינוק.

בושה שהאיש הזה היה ראש ממשלה.

לכל צד יש את קו ההתחלה שלו. הבעיה היא ששני הצדדים אינם מוכנים לותר על אף שעל משטחי ארץ ישראל המערבית.
המצב דהיום שאנחנו מתחילים משטחי מדינת ישראל + ההתנחלויות והפלסטינאים מתחילים מהשאר.

ברור שלפלסטינאים אין על מה לוותר בשטח, מחד ולא יהיו מוכנים ל"הקפיא" את המצב דהיום.
לגבי הר הבית כל צד טוען כולו שלי - כאן כיום אנחנו ה"צד המקופח". הפתרון שיש לשאוף אליו הוא בנאום ההר והסדרי ביקור שוםף בו וזכותו של כל אדם לכב את אלוהיו כדרכו. כמובן הכל ללא כל שנוי פיזי של המצב העכשווי. גם כיום יש מקום לכולם, מבלי לדרוך האחד על רגלי השני. כמו שנאמר כשאלוהים רוצה - גם המטאטא יורה - אבל שלא ירה אש וגופרית אלא שקט שלווה ורוגע.

המצב דהיום הוא שליהודים יש הנהגה שמוסמכת לקבל החלטות ולסגור עניינים בכל נושא ועניין ולפלסטינים יש שתי הנהגות שונות שהאחת לא מעוניינת בכלל לנהל משא ומתן עם הישות הציונית הכופרת והשנייה יותר מדי פחדנית בשביל לסגור עניינים עם הישות הציונית הכופרת ולאף אחת מהן אין מנדט אמיתי להגיע איתנו לעסקה כוללת וסופית.

כל עוד לפלסטינים אין הנהגה אחת אין בכלל טעם לעסוק בכל הסוגיה הזו. הסכסוך הישראלי-פלסטיני הוא משבר שלא ניתן לפתור אותו בעתיד הנראה לעין, אפשר רק לנהל אותו.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי ישראל היפה כמו שנאמר כשאלוהים רוצה - גם המטאטא יורה - אבל שלא ירה אש וגופרית אלא שקט שלווה ורוגע.

אבל שקט שלווה ורוגע - לא הולך ביחד עם פלסטינים....

ציטוט:

"מה הוא הסביר לך?" שאלתי. "שני דברים עיקריים", השיב אבי: "הראשון, שכל פרט ופרט במציאות, כל שערה בזקן שלי, קשורים זה בזה ודבר אינו מקרי; והשני, שיש טוב ורע בעולם, ויש לבחור בטוב ולדחות את הרע". מונחי הטוב והרע שאליהם התוודע בחלום, היה ברור, שונים מאוד מאלה שבהם הורגל. הוא לא שכח את החלום הזה, וכששאלתי אותו עליו זמן מה אחר כך, הוא זכר אותו בבירור.

לא שזה מצדיק את המעשה של אולמרט, שאיתו אני לא מסכים, אבל גם היום הריבונות על ההר היא לא בדיוק שלנו.

איך אפשר להשוות? היום, כשיש בעיה, כוחות הביטחון הישראלים נכנסים למקום כדי לעשות סדר. מחר, לפי החזון של אולמרט, כשיהיו בעיות לא נוכל להיכנס לעשות סדר כי זו תהיה טריטוריה זרה.

לא התכוונתי להשוות, רק לציין עובדה עצובה......

בסיטואציה כזו של "טריטוריה זרה" - האם תקיפה שלנו על מקורות הירי מבלי להקפיד על הימנעות מפגיעה באזרחים פלסטינים תגרור תגובות דומות של אירופה כמו היום?

סביר להניח שאחרי הקמת מדינה פלסטינית כל ירי לתוך שטח פלסטיני, גם אם לא יהיו שום נפגעים, ייחשב לאירוע גדול ויתלווה אליו כותרת בסגנון "חיילים ישראלים תקפו את המדינה הפלסטינית הצעירה".

קשה לי להאמין שאולמרט אמר את ככה ואם הוא אמר אז הוא טמבל, כי אימרה כזו לא תעזור לא למומ עם הפלסטינים ולא לאולמרט להיבחר שנית.

בנוגע לנושא עצמו, די קשה לקבוע כי לא ברור מה המעטפת הכוללת. "לוותר" על הריבונות בהר הבית כשכבר מזמן אין לנו ממש ריבונות בה זה מילא, השאלה מי יהיה הריבון, מה הם הסדרי הביטחון וכו'

http://news.walla.co.il/?w=//2644736&m=1

והנה ההסבר של אולמרט בנושא זה:

"נכון, ויתרתי על ריבונות בהר הבית. אבל אין ריבונות לאף אחד אחר. יש ניהול משותף של חמש מדינות".

סעודיה, ירדן, פלסטין, ארצות הברית וישראל.
כששלושה מהן יכולות להתחרפן בכל רגע (ולתת גיבוי לטרור בהר), וארה"ב לא תשמור על האינטרס הישראלי בכל מחיר.

https://www.youtube.com/watch?v=0HRGczvZINQ&noembed