מתוך מאמר ב"הארץ":

"הכשל מתחיל בתקציב הדו שנתי... כבר במחקר שהתחלנו ... ב–2003 בחנו את הסוגיה של תקציב רב שנתי והסברנו למה זה רע. הבעיה המרכזית הייתה חוסר הוודאות בפעילות הכלכלית. אתה לא יכול לדעת כמה מסים תגבה וכמה כסף תוכל להוציא. בבחינה בינלאומית ראינו שקנדה הייתה היחידה שבדקה את זה בעבר וביטלה את זה לאחר שנכוותה.

"אנחנו חיים בעולם של אי־ודאות, ובתקציב דו שנתי אתה מוותר על הגמישות והיכולת לתקן את הכיוון אם יהיו בעיות. מה שקרה אחר כך היה שקצב הצמיחה הואט, המשבר בעולם גלש אלינו, וזו אחת הסיבות לגירעון. בנוסף, הרחיבו את הוצאות הממשלה מבלי להגדיל מיסוי, והתקציב הדו שנתי מנע התאמות למצב. ברבעון השני של 2011 כבר התחילה האטה בקצב הצמיחה. בתקציב חד שנתי, כבר באמצע 2011 היו מכינים תקציב אחר".

http://www.haaretz.co.il/misc/smart...ticle/1.2022366

בקיצור, הגירעון זו לא מכה משמיים. זו מכה משר האוצר לשעבר שטייניץ והחבר'ה במשרד האוצר. אילו רק היו ממשיכים לעבוד לפי תקציב חד שנתי לא היינו נמצאים בבור שאנחנו נמצאים בו עכשיו אבל לשטייניץ לא הייתה סבלנות להעביר תקציב בכל שנה.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי צ'אקי. אילו רק היו ממשיכים לעבוד לפי תקציב חד שנתי לא היינו נמצאים בבור שאנחנו נמצאים בו עכשיו אבל לשטייניץ לא הייתה סבלנות להעביר תקציב בכל שנה.

לול.
זאת המסקנה הכי פתטית שמישהו היה יכול להגיע אליה.

בעולם האמיתי בד"כ יש עדיף פחות ועדיף יותר, או נורא פחות ונורא יותר. לעיתים נדירות מאוד יש חיוב אבסולוטי ושלילה אבוסלוטית.

הן לתקציב חד שנתי והן לתקציב דו שנתי הרבה אספקטים שליליים. למשל- הצורך להעביר תקציב חד שנתי במסגרת קואליציונית והחוקים שנלווים לכך (לא מצליחים להעביר- שלושה חודשים ניסיון מחדש וכו') יוצרים מצב שבכל מקרה המדינה מתנהלת כחצי שנה ע"ב התקציב של השנה שעברה.
תקציב דו שנתי לא מבטל גמישות כי מעולם לא הייתה גמישות. הוא מכשיר את חוסר הגמישות ומאפשר למדינה אפשרות להתנהל ע"י תקציב כלשהו שהוסכם על ידה.

קח טיפ לחיים צ'אקי, כשיש מצב בקונפליקט ואנשים באים פתאום עם פתרונות קסם שאף אחד לא השכיל לראות- או גרוע מכך- פתרונות קסם שהיו בשימוש בעבר ולא הוכיחו את עצמם- הם בד"כ מחרטטים, אין להם מושג על מה הם מדברים ו/או יש להם אג'נדה נסתרת.

התקציב הדו שנתי, בהתחשב בכלל הנתונים, הוא הרע במיעוטו אל מול תקציב חד שנתי.

"בטבע הסוס הוא בלונדינית מטומטמת. גם טיפש וגם בעל נורמות מיניות מופקרות.אי לכך, אני גאה להיות חמור."

אראל סג"ל


ותודה לדורון

אז אתה תתמוך בהתלהבות גם בתקציב תלת-שנתי? או אולי בכלל אפשר לקבוע תקציב לעשר שנים קדימה. הרי זה גם יפחית את יכולת הסחטנות של המפלגות השונות

אי אפשר לחזות בסבירות גבוהה מה יהיו הכנסות המדינה בעתיד הרחוק. אי אפשר אפילו לחזות בצורה אמינה מה יהיו ההכנסות בעתיד הקרוב. פתאום פורצת מלחמה, פתאום שוק הדיור קורס, פתאום ארה"ב חוטפת שפעת שמשפיעה על כל העולם המערבי... האפשרויות הן אינסופיות. יותר מדי דברים יכולים להשתבש ולכן צריך כל פרק זמן סביר לבדוק כמה נכנס לנו, כמה הוצאנו ומהי תמונת המצב הנוכחית במדינה ובעולם כדי ליצור התאמות בעקבות נתונים שהשתנו ותחזיות שלא התממשו.

אם ועד בית היה אומר לי שהוא קבע לעצמו מראש את כל ההוצאות לשנתיים הקרובות והוא מתכוון ללכת עם הראש בקיר תוך התעלמות משינויים שיכולים להיות (למשל חלק מהשכנים יפסיקו לשלם במשך תקופה ממושכת כי הוא עצבן אותם או תהיה סתימה קשה בצינור ביוב בחצר) אז אני אגיד לו שהוא עושה טעות קשה.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי צ'אקי. אז אתה תתמוך בהתלהבות גם בתקציב תלת-שנתי?

איפה שמעת אותי תומך בהתלהבות? אם היית קורא את הפוסט שלי היית רואה שכל כולו שלילת האפשרות לתמוך בהתלהבות בכל ורסיה של העברת תקציב.

אני חושב שאם זה היה פרקטי תקציב צריך היה להיות תקף לאורך תקופת הכהונה של קואליציה. היות וזה לא פרקטי והוכח כי תקציב חד שנתי הוא פרקטי הרבה פחות, תקציב דו שנתי הוא הרע במיעוטו.

ציטוט:

אם ועד בית היה אומר לי שהוא קבע לעצמו מראש את כל ההוצאות לשנתיים הקרובות והוא מתכוון ללכת עם הראש בקיר תוך התעלמות משינויים שיכולים להיות (למשל חלק מהשכנים יפסיקו לשלם במשך תקופה ממושכת כי הוא עצבן אותם או תהיה סתימה קשה בצינור ביוב בחצר) אז אני אגיד לו שהוא עושה טעות קשה.

רק שועד הבית לא צריך להרכיב ולתחזק קואליציה, זה בדיוק ההבדל.

"בטבע הסוס הוא בלונדינית מטומטמת. גם טיפש וגם בעל נורמות מיניות מופקרות.אי לכך, אני גאה להיות חמור."

אראל סג"ל


ותודה לדורון

אם במסגרת נוהל של תקציב חד שנתי המפלגות השונות סוחטות מיליארד או שניים או שלושה, זה לא יותר טוב מלגלות אחרי שנתיים שנוצר לך חור של עשרות מיליארדים? ברור שלא להתעסק עם התקציב נותן לממשלה שקט להתעסק עם דברים אחרים אבל למדנו שלשקט הזה יש מחיר גבוה מדי.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי צ'אקי. אם במסגרת נוהל של תקציב חד שנתי המפלגות השונות סוחטות מיליארד או שניים או שלושה, זה לא יותר טוב מלגלות אחרי שנתיים שנוצר לך חור של עשרות מיליארדים? ברור שלא להתעסק עם התקציב נותן לממשלה שקט להתעסק עם דברים אחרים אבל למדנו שלשקט הזה יש מחיר גבוה מדי.

אבל אתה לא קראת בכלל את מה שכתבתי.

בתקציב חד שנתי צריך להעביר את התקציב תוך 3 חודשים. אם לא מצליחים יש תקופה של 3 חודשים נוספים לנסות להעביר את התקציב (אל תתפוס אותי על הזמנים המדויקים, אבל זה פחות או יותר המצב), אם לא מצליחים פעם שנייה אז הולכים לבחירות נוספות- שזה גם בזבוז תקציבי עצום וגם אומר שאתה ממשיך עוד זמן על התקציב שעבר. אז בכל מקרה אתה ממשיך על התקציב של שנה שעברה במשך כחצי שנה.

ז"א שאם עכשיו אתה קובע את התקציב של 2014- בפועל אתה קובע תקציב לחצי מ2014 ולחצי מ2015.

ואתה באמת מאמין שהגרעון כולו מקורו בעצם היות התקציב דו שנתי? כאילו, זה באמת נשמע לך הגיוני?
כשהיה בישראל תקציב חד שנתי לא היה גרעון? במדינות אחרות שיש בהן תקציב חד שנתי אין גרעון? לא היו כל מיני תופעות גלובליות של משבר כלכלי וכאלה ששוות לפחות בדל התייחסות?

"בטבע הסוס הוא בלונדינית מטומטמת. גם טיפש וגם בעל נורמות מיניות מופקרות.אי לכך, אני גאה להיות חמור."

אראל סג"ל


ותודה לדורון

יש צורך לשלב בין תכנון מראש כדי למנוע הוצאות מיותרות, לבין העובדה שככל שאתה מנסה לחזות רחוק יותר אתה מתבדר בתחזית שלך.
עם זאת, בשל המערכת הפוליטית של ישראל, יש בתקציב חד שנתי יותר מקום לסחטנות. מצד שני, בשל האופי התנודתי של הכלכלה בישראל, כפי שנוכחנו לאחרונה (וגם בעולם, אבל זה נדמה כאילו אצלנו זה חריף יותר), חיזוי לטווח ארוך הופך קשה יותר ויותר. ייתכן מאוד שתקציב דו שנתי לא מתאים מהסיבה הזאת, ייתכן שדווקא תקציב תלת שנתי יהיה מתאים, אבל כשהמבצעים שלו הם מי שהם, גם תקציב חד שנתי לא יעזור אם מאה אלף איש הולכים לכיכר ותובעים מהמדינה להתאבד, בחסות ההסתדרות.

אני תומך בהתלהבות בתקציב 4 שנתי. נו, מה תעשה?

צד ההוצאות צריך להיקבע לארבע שנים עד כדי מלחמות (כולל "מבצעים" גדולים), אסונות טבע (השריפה בצפון, לדוגמה, וכד'.
המיסוי צריך להיקבע מראש בהתאם להוצאות המתוכננות, עם רזרבה קטנה, ורק במקרה של שינוי משמעותי שלא מאפשר מספיק הכנסות כדי לכסות את ההוצאות הקבועות, להתחיל לשחק עם שינויים בתקציב, וגם אז - רק שינויים; לא חפירה חדש מאפס.

(קרדיט למרשי)
אמר לה ינאי מלכא לדביתיה אל תתיראי מן הפרושין ולא ממי שאינן פרושין אלא מן הצבועין שדומין לפרושין שמעשיהן כמעשה זמרי ומבקשין שכר כפנחס
אמר פסטן: שניהם גרועים, אבל עדיף להיות טיפש מאשר שקרן.

http://www.ometz.org.il/liveArticle...ive=Yes&id=3080
ירון זליכה חסך לקופת מדינה יותר מעשרה מיליארד שקלים
ברוך מאירי - 01/11/2007

על אף הישגיו הרבים ראש הממשלה ושר האוצר רוצים ש"יעוף להם מהעיניים"
הרפורמות שביצע החשב הכללי, ירון זליכה, בארבע שנות כהונתו, הביאו עד כה חיסכון למשק של יותר מעשרה מיליארד שקלים. החשב הכללי אישר נתון זה לנ.צ. לדמוקרטיה. החיסכון הכספי העתידי למשק הוא, למעשה, הרבה יותר גדול. שכן, הרפורמות יכניסו בעתיד כסף רב לקופת המדינה.
על אף ההישגים האדירים של החשב הכללי למשק הישראלי, עושים ראש הממשלה, אהוד אולמרט, ושר האוצר, רוני בראון, הכול על מנת להדיחו מתפקידו. או בלשונם העדינה, לא להאריך את כהונתו. על-פי פסיקת בג"צ לא ניתן להפסיק כהונה עם תום החוזה ללא סיבה עניינית. שופטי בית משפט העליון רואים את החוזה כעניין טכני היוצר מסגרת בלבד.
הפסקת עבודה של אדם, כמו החשב הכללי, יכולה להיעשות רק אם נמצא שהחשב אינו מתאים לתפקידו.
ירון זליכה הכין תוכנית מפורטת, למלחמה בשחיתות. התוכנית הגיעה לידי עיתון נ.צ. לדמוקרטיה וחלקים ממנה יפורסמו בגיליונות הבאים של העיתון.
החשב כמבקר
ראש הממשלה ועושה דברו שר האוצר "שכחו", למעשה, את תפקידו העיקרי של החשב הכללי: מבקר פנים של הממשלה, ממונה על ביצוע התקציב והן על ביצועו ביעילות ובחיסכון מרביים. כל מה שירון זליכה רצה הוא למעשה למלא את תפקידו נאמנה. במדינת ישראל, רווית מעשי השחיתות, זהו מעשה –בל יעשה. עליו אין נוהגים לסלוח.
קרוב לוודאי אתם שואלים, ובצדק, היכן בדיוק החיסכון הכספי הגדול –אותו הביא החשב הכללי למשק הישראלי? הנה הנתונים:
• קרוב לתשעים אחוזים מאגרות החוב של הממשלה נשלטו, עד לפני זמן קצר על-ידי ששת הבנקים הגדולים במדינה. הם, הבנקים המועדפים שלנו, היו היחידים שנטלו חלק במכרזים של האגרות, אותן הוציאה הממשלה לשוק. שיטת סליקת האגרות בישראל, לא התאימה לבנקים הזרים. זה כאילו אתה בונה נמל חדש, בו יכולות לעגון רק אוניות ישראליות...
בא לו בחור צעיר לאוצר, בשם ירון זליכה, ובתפקידו כחשב הכללי סבר אחרת. שינה את שיטת הסליקה. הוציא את המכרזים לאגרות גם לבנקים הזרים. וראה זה פלא לא פחות משמונה בנקים זרים זכו במכרזים. הריבית, שמשלמת המדינה לבנקים, עבור רכישת האגרות, ירדה 0.3-0.5 אחוזים.
החיסכון: 1.2 מיליארד שקלים.
• דוגמה נוספת: כ-30 אחוזים מתקציב המדינה מיועד לתשלום שכר לעובדי המדינה. על אף ההוצאה האדירה מעולם לא התקיימה ביקורת על הוצאה זו. נכון, עד שבא ירון זליכה והחליט לעשות זאת.
החיסכון, בין היתר שנבע מביטול מתן פנסיות כפולות, הוא: למעלה ממיליארד שקלים.
• החובות האבודים למדינה: ירון זליכה החליט לבטל את הנוהג לפיו ניתן "למשוך" מתן חובות של המדינה לספקים במשך חודשים ארוכים. זו הייתה מדיניות מכוונת. נוהג פסול זה הופסק. אך מצד שני החשב הכללי גילה שהיקף החובות למדינה אינו ידוע לאיש. ובנוסף לכך חובות אלה נמחקים לאחר שבע שנים. החשבות הכללית גובה עכשיו את חובות האנשים והחברות, והכסף –לא יאומן...- נכנס לקופת המדינה...
• צומצמו הפטורים ממכרזים באופן דרסטי. דבר שהביא לחיסכון כספי גדול לקופת המדינה, אך מנגד העלה חמתן של חברות גדולות, שהיו פטורות ממכרזים במשך שנים רבות.
הקמת מינהל גבייה
החשב הכללי החליט להקים מינהל גבייה. עובדיו זיהו לא פחות מעשרה מיליארד שקלים, אותם חייבים מוסדות ואנשים פרטיים למדינה. ביניהם האחים עופר, ש"טעו" בחישוב התמלוגים המגיעים למדינה ממפעלי ים המלח שבבעלותם.
מהדוגמאות המעטות שהבאתי כאן ניתן לקבוע בוודאות: מאבקו של ירון זליכה אינו מאבקו האישי בראש הממשלה ושר האוצר. אמת, ירון זליכה חזר וקבע שראש ממשלתנו הוא אדם מושחת. החקירות הרבות המתנהלות נגדו יוכיחו אם אכן כך הדבר.
ובינתיים הרי לא ניתן להתעלם מההישגים הרבים, שרשם ירון זליכה לזכותו בארבע שנות כהונתו. לכן, על הציבור אשר תומך במאבקו של ירון זליכה ומאמין בצעדים שהוא נוקט למען המשק הישראלי, ימשיך לעשות זאת גם בעתיד.

http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%99...9%D7%9B% D7%94
עם תום תקופת כהונתו של זליכה לא רצה שר האוצר רוני בר-און להאריכה. ב-11 באוקטובר 2007 הוציא מבקר המדינה, מיכה לינדנשטראוס, צו הגנה זמני, המונע מהממשלה למנות חשב כללי חדש במקום זליכה. נגיד בנק ישראל, סטנלי פישר, ומנכ"ל האוצר, ירום אריאב, מתחו ביקורת על צעד זה של מבקר המדינה‏‏[8]. ב-10 בנובמבר 2007 הודיע זליכה על התפטרות מתפקידו. בשנת 2009 זכה בתואר אביר איכות השלטון בקטגוריית הרשות המבצעת מטעם התנועה למען איכות השלטון בישראל.

****
עברו כמה שנים, ולאט לאט הצטבר גרעון, כי כולם שגו וחשבו שהכול מתנהג אותו דבר כאילו זליכה לא פוטר.

מייד אחרי שפיטרו אותו היו צריכים להעלות מסים, לקצץ בחלשים, כי הרי לא פיטרו אותו סתם ככה. פיטרו אותו על התנהגותו, וידעו שמעכשיו תהיה התנהגות אחרת...

לְמַעַן צִיּוֹן לֹא אֶחֱשֶׁה וּלְמַעַן יְרוּשָׁלִַם לֹא אֶשְׁקוֹט עַד יֵצֵא כַנֹּגַהּ צִדְקָהּ וִישׁוּעָתָהּ כְּלַפִּיד יִבְעָר (ישעיהו סב א)

חצי האי ערב - לערבים, ארץ ישראל - לעם ישראל.

מכה של המוסלמים, ירושלים של היהודים.

https://sites.google.com/site/hamedinai/

די נו, וזה לא קשור בכלל למשבר העולמי שפרץ אחר כך?
זליכה היה חשב טוב מאוד, כלומר- רואה חשבון טוב מאוד. בתור כלכלן מאקרו- ראינו טובים יותר. בתור אשף יח"צ הוא אחד הטובים שראיתי מעודי.

ואחרי הפיטורין שלו לא דאגו להעלות חזרה את המע"מ כי סמכו שהכול יימשך אותו דבר. אבל בנוסף לזה היה גם המשבר העולמי והמחאה החברתית שגם הם תרמו למצב.

לְמַעַן צִיּוֹן לֹא אֶחֱשֶׁה וּלְמַעַן יְרוּשָׁלִַם לֹא אֶשְׁקוֹט עַד יֵצֵא כַנֹּגַהּ צִדְקָהּ וִישׁוּעָתָהּ כְּלַפִּיד יִבְעָר (ישעיהו סב א)

חצי האי ערב - לערבים, ארץ ישראל - לעם ישראל.

מכה של המוסלמים, ירושלים של היהודים.

https://sites.google.com/site/hamedinai/

לפני כמה חודשים ראיתי שני גראפים בדה מרקר שאני לא מצליח למצוא
הראשון הציג את הגרעון בשנים האחרונות כשהמצב ב2008 היה עודף תקציבי של כ 9 מיליארד ש"ח
השני הציג את הכנסות המדינה ממיסים בשנים האחרונות כאשר ב2008 הגבייה היתה כ189 מיליארד ש"ח וה2012 כ220 מיליאד ש"ח (כאשר ציפו ל240 מיליארד ש"ח)

חלק המגירעון הוא מתוך הציפייה לגביית מיסים גבוהה יותר אבל בפועל הצריכה של האזרחים קטנה בגלל המצב לכן לא עמדו ביעדי הגבייה

מעבר לזה רואים שהמצב בפועל יותר גרוע מהסכום המדובר כי התחלנו ממצב של עודף בתקציב בגביית מיסים נמוכה יותר ואפילו שגביית המיסים גדלה ב40 מיליארד ש"ח עדיין הגיעון גדל
וסה"כ בין השנים המדוברות מדובר על כ 90 מיליארד ש"ח

It's Never Lupus

ראה תגובה קודמת שלי.

לְמַעַן צִיּוֹן לֹא אֶחֱשֶׁה וּלְמַעַן יְרוּשָׁלִַם לֹא אֶשְׁקוֹט עַד יֵצֵא כַנֹּגַהּ צִדְקָהּ וִישׁוּעָתָהּ כְּלַפִּיד יִבְעָר (ישעיהו סב א)

חצי האי ערב - לערבים, ארץ ישראל - לעם ישראל.

מכה של המוסלמים, ירושלים של היהודים.

https://sites.google.com/site/hamedinai/

זליכה הביא את כולם לאשליה שיש כסף. אבל לא השכילו להבין שזה בגלל האימה שהטיל על כל המושחתים שיתלנן במשטרה.

לְמַעַן צִיּוֹן לֹא אֶחֱשֶׁה וּלְמַעַן יְרוּשָׁלִַם לֹא אֶשְׁקוֹט עַד יֵצֵא כַנֹּגַהּ צִדְקָהּ וִישׁוּעָתָהּ כְּלַפִּיד יִבְעָר (ישעיהו סב א)

חצי האי ערב - לערבים, ארץ ישראל - לעם ישראל.

מכה של המוסלמים, ירושלים של היהודים.

https://sites.google.com/site/hamedinai/

הרי כשהאוצר ציין את התחזית, בנק ישראל הבהיר שהתחזית מוגזמת, ודי צדק בהיקף.

לגבי התקציב הדו-שנתי: מדובר ברעיון מדהים, אבל כל מה שטוב שבו לא בא לידי מימוש.
באינטל יש קונספט טיק-טוק:
זמן פיתוח של מעבד לוקח שנתיים, ורוצים להוציא מעבד כל שנה:
אז בשנה אחת מחליפים ארכיטקטורה ולא נוגעים בתהליך הייצור,
ובשנה אחריה מחליפים את תהליך הייצור ולא נוגעים בארכיטקטורה.
כאשר חצי מתהליכי התכנון מתרחשים במקביל להוצאת המוצר המקביל(כי זמן הפיתוח לוקח שנתיים)

המעבר לתקציב דו-שנתי יכל לאפשר את הפיכת העברת התקציב לתהליך יותר מסודר ומאורגן - שנה אחת ידאגו לתכנון תקציב באופן מפורט לפי כל הנהלים (ולא בעזרת חוק הסדרים), ובשנה לאחר מכן מתמקדים בחקיקה וברפורמות.
בפועל - התהליך לא הפך למסודר יותר מהרגיל,
ולכן כפי שלפיד טוען - הוא מיותר.

רמז - זה לא רק ש"ס. היו להם שותפים הרבה הרבה יותר כבדים.