ציטוט:

ראש הממשלה בנימין נתניהו, כמו גם רוב הרפובליקאים בעולם, אוהב לדקלם את המנטרה הבאה: המגזר הציבורי הוא אטי, עצל וביורוקרטי, ואינו מסוגל לייצר חדשנות ומקומות עבודה, ואילו המגזר הפרטי הוא מהיר, יזמי, חדשן, יעיל - והוא זה שמייצר מקומות עבודה, או לפחות יכול לייצר אותם אם רק ישחררו אותו מכבלי הרגולציה.

http://www.haaretz.co.il/1.2094117

עמדתי לכתוב תגובה ארוכה שמפרטת את הכשלים של המאמר הזה אבל אז הבנתי שאין צורך למה? ברית המועצות! - לפחות דבר טוב יצאה מהניסוי החברתי הנוראי הזה.

ברית המועצות היו הראשונים לשלוח אדם לחלל, הייתה להם טכנולוגיה צבאית מרשימה (בלי להכנס לויכוח העקר למי היו המטוסים/טילים הטובים וכו...) כל המוסדות שלהם היו ציבורים.
אבל למרות שהם שלחו אדם לחלל האזרח הרוסי כלל לא נהנה מפירות הטכנולוגיה וגם לא משאר הפיתוחים וההמצאות!.
i rest my case

יפה ריצ'ארד, העברית שלך השתפרה...

מחמלי, אחיי גיבורי התהילה ,כל הרפאים , משל"ג עד 2000

כרגיל, קשקוש מוחלט.
רוב רובם של מיטב המדענים והסופרים הרוסים ששמותיהם שגורים בפי כולנו גם היום- מנדלייב (ממציא הטבלה המחזורית), פאבלוב (ממציא תורת ההתניה), פירוגוב (מאבות הכירורגיה המודרנית), ניקולאי קורוטקוב (ממציא המדידה הווסקולרית למדידת לחץ הדם), צ'כוב, טולסטוי, דוסטויבסקי- כולם התחנכו ובילו את צעירותם ברוסיה הצארית שלפני המהפכה.
אין שום ראיה לכך שההתפתחות הטכנולוגית של ברית המועצות הייתה קרובה יותר למיצוי הפוטנציאל האנושי הגלום באזרחי האימפריה הרוסית דאז, מאשר האימפריה הרוסית עצמה. היית אומר דוקא להיפך, בהתחשב בהיקף הטיהור האתני שבוצע במעמד האריסטוקרטי ובמיעוטים לא פופלריים (כמו היהודים והגרמנים אזרחי רוסיה) לכל אורך תקופת קיומה.
בנוסף, יש לקחת בחשבון שברית המועצות הרוויחה רבות מהידע הטכנולוגי שהועבר אליה מגרמניה לאחר המלחמה.

מה כל כך מקושקש במה שהוא אמר? ברית המועצות היתה מדינה בעלת מערכת חינוך מדעי וטכנולוגי טובים מאוד, עשירה במחצבי טבע, עשירה בשטחים, ועדיין מבחינת מדדים רבים היא איפשהו בעולם השלישי (היא והמדינות שיצאו ממנה).

יודע למה?
כי חוץ מזה שהיא עשירה במחצבים ובשטח היא גם עשירה ברוסים.

(חוץ מזה, רוב האדמה לא פוריה ובקושי ניתנת ליישוב, אבל בקטנה.)

(קרדיט למרשי)
אמר לה ינאי מלכא לדביתיה אל תתיראי מן הפרושין ולא ממי שאינן פרושין אלא מן הצבועין שדומין לפרושין שמעשיהן כמעשה זמרי ומבקשין שכר כפנחס
אמר פסטן: שניהם גרועים, אבל עדיף להיות טיפש מאשר שקרן.

גם בישראל המדברית. אבל אפשר להקדיש מספיק משאבים לפיתוחים חקלאיים כשיש לך חופש לעשות זאת והכסף לא מולאם לטובת הממשלה. אפשר לגדל גידולים המושקים במים ממוחזרים, להקים חממות וטפטפות ולשווק לכל העולם, אפשר להתעמק בהנדסה גנטית של זרעים וכך הלאה.

הבעיה היא לא ברוסים. הרושם שלי הוא שמדובר באנשים חרוצים שלא מפחדים מעבודה קשה, גם אזרחי ברית המועצות, גם אותם חלוצים שהגיעו לפה מזמן וגם העולים הנוכחיים. הבעיה היא במנגנון ובתרבות שהושרשה ברובם לאחר מאות שנים של דיכוי וכמה עשרות שנות קומוניזם. יזמים לא ששים לקום במקומות כאלו, ולמרות מה שהכתבה למעלה מנסה להראות, יזמים הם המקור לעושר. נכון, השוק החופשי לא התיימר ולכן גם לא נכנס לתחומי ביטחון, חקר החלל (הוא גם לא אמור לטפל באסונות טבע, מלחמות וכיו"ב). אבל בכל השאר- כן.

א. היא הייתה, כלומר איננה עוד, וזה אומר משהו על טיבה
ב. היא נכשלה בתחרות עם ארה"ב הקפיטליסטית כמעט בכל דבר

https://www.youtube.com/watch?v=0HRGczvZINQ&noembed

וזה בא לסתור אותי?

בדיעבד לא..

https://www.youtube.com/watch?v=0HRGczvZINQ&noembed

ונאמר שנכון, כל הבסיס התחיל במגזר הציבורי כמו האינטרנט, טכנלוגית חלל, GPS ועוד... אבל מי שיצר מכך את שאר החידושים זה היזמות הפרטית. הסיבה לכך שבתחומים הנ"ל היזמים לא רצו לקחת את הסיכון בהשקעה בפיתוח רעיון שלא בטוח היה מצליח. הסרבלות מתבטאת כאשר כבר יש את התשתית, ולא ממהרים לפתח את זה לרווחיות.

שווה להזכיר שלא היה לך אינטרנט ללא קווי הטלפון שבנו יזמים פרטיים. וגם לא תחנות חשמל שבנו יזמים פרטיים.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי Homo sapiens http://www.haaretz.co.il/1.2094117 עמדתי לכתוב תגובה ארוכה שמפרטת את הכשלים של המאמר הזה אבל אז הבנתי שאין צורך למה? ברית המועצות! - לפחות דבר טוב יצאה מהניסוי החברתי הנוראי הזה. ברית המועצות היו הראשונים לשלוח אדם לחלל, הייתה להם טכנולוגיה צבאית מרשימה (בלי להכנס לויכוח העקר למי היו המטוסים/טילים הטובים וכו...) כל המוסדות שלהם היו ציבורים. אבל למרות שהם שלחו אדם לחלל האזרח הרוסי כלל לא נהנה מפירות הטכנולוגיה וגם לא משאר הפיתוחים וההמצאות!. i rest my case

הקשר בין התגובה הנ"ל והדיון שהתפתחת בעקבותה לבין המאמר רופף עד מאוד.

אולי בכל זאת כדאי שתפרט את הכשלים שאתה מוצא במאמר.