10-04-2014, 10:32
|
מנהל פורום סטודנטים
|
|
חבר מתאריך: 03.09.08
הודעות: 5,046
|
|
רפואה משלימה זה עסק מורכב.
נתחיל ממשהו עקרוני. כל אחד יכול ללמוד הנדסה, חלק מהאנשים הם באמת מהנדסים והם לא בהכרח אלו שלמדו את המקצוע בצורה מסודרת.
על אותו משקל, כל אחד יכל ללמוד רפואה, חלק מהאנשים הם באמת מרפאים, ושוב זה לא קשור איפה הם בדיוק למדו ובאיזו שיטה הם משתמשים.
למרות שבשני המקרים, ללא הכרות מוקדמת אני אעדיף את בוגר האוניברסיטה.
לרפואה המערבית יש המון חסרונות, למרות שאני מקבל לגמרי את האמירה שלך שהיא המיינסטרים ואני מניח שהיא גם תישאר כזאת.
החיסרון הגדול ביותר שלה הוא גם נקודת החוזק, רפואה היא מקצוע סטטיסטי. מאוד סטטיסטי.
אתן דוגמה, ב 2001 התפרסם ב NEJM מאמר מאוד חשוב על עבודה גדולה שעשו על טיפול בחולים בט.נ, עבודה ענקית שדיברה על ניתור מוגבר של אינספור דברים ככלי המשפר תוצא, הן מבחינת תחלואה והן מבחינת תמותה. התוצאה הייתה הנחיות שונות ועבודה אחרת.
לפני שלשה חודשים פורסמה עבודה אחרת גם ב NEJM שהראתה שהרווח מהשיטה המתוארת לא קיים בעצם.
שתי העבודות הן סטטיסטיות.
בפועל להשוואה בין בני אדם יש חסרון, אין באמת שני בני אדם זהים לחלוטין, שכן אנחנו הרבה יותר מאוסף של תאים המכילים תעלות ומשאבות שנפתחות ונסגרות.
לאינטואיצה, בצורה הבריאה הנכונה והישרה שלה יש המון כוח.
רופאים טובים עובדים לפי הגיידליינס, רופאים מעולים, ותיקים ומאוד מנוסים מפעילים גם אינטואיציה.
יהיה לי קשה להוכיח שלאוכל אורגני יש יתרון בריאותי או לחלופין שאבקות חלבונים הם גורם מזיק.
אבל הידע שצברתי עד עכשיו בחיי הוא כזה שאני משוכנע שירקות שרוססו או אבקות של חלבונים מרוכזים משפיעים על הגוף.
לא פעם הרפואה המשלימה נותנת מענה טוב לחלק מהאנשים לדברים שהרפואה המערבית פחות חזקה.
בהם.
הבעיה ברפואה משלימה היא שאין שום כלי מדיד.
המערכת מלאה בהמון סוגים של אנשים, החל מסטלנים שהיו בהודו ומלאים בחוכמת בייגלה סוג ז', אנשים עצלים שחושבים שריפוי זה "מה זה מ-גניב" נמשך במכללות שהפכו את התחום למפעל גאוני לייצור כסף והכשרה של כל אחד ללתקוע מחטים ולתת טיפות עם שום שכל.
ובקצה השני נמצאים אנשים מדהימים, שלקחו שיטות שהשתכללו במשך אלפי שנים, מערבים אותו עם הבנה עמוקה יותר שיש לגוף שלנו ברפואה כתוצאה מחקר המערבי ובאמת מועילים לבני האדם.
למצוא אותם זה יותר קשה, אבל בהחלט יש לזה מקום.
ובלי קשר, העבודה עצמה היא מאוד נחמדה.
הכיתה שלי מאוד הטרוגנית. בקצה האחד של הסקאלה יש משהו שהיה קצין ביחידה מובחרת ובטח היה יכול להתקבל לרפואה ובקצה השני זאת שמאוד מתקשה בחומר ונעדרת כמעט כל ידע בסיסי.
זהו אתגר חשוב בשבילי, כי בעזרת השם יום אחד אגיע למקום שבו אצטרך להסביר למשפחות ולמטופלים על המחלה והטיפול.
_____________________________________
זנגה זנגה, דאר דאר
(מ.קדאפי)
|