כחלון מצטייר מרגע לרגע כמו אידיוט אמיתי. ויותר מכך, נדמה לי שהוא מוקף בעצלנים. מדוע עצלנים? כי אני בספק שכל הכלכלנים שמקיפים אותו לא יודעים מה מלמדים בקורסי מבוא בכלכלה לגבי מכסים ומגבלות ייצור.

אז הנה, הואיל כבוד השר להוזיל מכסים, אבל רק לכבוד פסח. ומה יקרה לאחר מכן? נמשיך לשלם יותר מכל מדינה מערבית אחרת על המזון? מישהו מנסה לקושש קולות לקראת בחירות אפשריות?

http://www.calcalist.co.il/marketin...3681528,00.html

למה לא להוזיל את המזון בצורה קבועה? למה העניים שלנו צריכים לשלם כל כך הרבה על מזון, ההוצאה הבסיסית ביותר (יחד עם בריאות ודיור)? בגלל שמישהו מרגיש מאוים מלובי חקלאי ותעשייתי?


הנה דוגמא נוספת-
http://www.calcalist.co.il/local/ar...3681597,00.html

ביטול מכסות הייצור לביצים ולחלב-

"גם משרד האוצר וגם משרד החקלאות הבינו שבמקום לפתור כל פעם משבר אחר בחקלאות צריך לעשות טיפול שורש שיוריד את יוקר המחייה וייתן פתרון כלכלי לחקלאיים. מצד אחד יפתחו את השוק לתחרות חופשית דרך ייבוא, ולא אומרים לאנשים כמה לגדל ובכמה למכור. זה יוביל להורדת מחירים של כ- 2.5 מיליארד שקל לציבור הצרכנים בשנה. מהלכים דומים נעשו באירופה, נציגים של ה-OECD היו בדיונים עם משרד החקלאות והאוצר. משרד החקלאות הודיע על המהלך המתוכנן לחקלאים, אך בשלב זה עוד מתגבשת המסגרת בין האוצר לחקלאות ולאחר מכן יעברו לשלב המשא ומתו עם החקלאים. ברגע שאין מכסות, אין צורך במועצות שאחראיות היום על תכנון השוק"

אני כבר רואה את דובי אמיתי ושאר החברים חוסמים כבישים עם טרקטורים וירקות. חלילה שמישהו ייגע להם באווז.

אגב, תזכורת קטנה לגבי הכפייה במועצות-
http://www.fresh.co.il/vBulletin/sh...ad.php?t=586010

אבל יחד עם זאת צריך להיזהר שלא "לשפוך את החקלאות הישראלית יחד עם החלב"
לחקלאות הישראלית קיים ערך עליון, שאין בלתו, בהספקת המזון הטרי לתושבי מדינת ישראל.

פתיחת השוק ליבוא מתחרה, חייב לקחת בחשבון את הסיבסוד העמוק לו זוכים החקלאים באירופה.
יחד עם זאת לא ראיתי שבעתות משבר, כאשר לא הייתה תוצרת חקלאית מקומית - היבוא לא הביא להוזלת מחירים. פער התווך "סגר" על "רווח" הקונים.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי ישראל היפה by פתיחת השוק ליבוא מתחרה, חייב לקחת בחשבון את הסיבסוד העמוק לו זוכים החקלאים באירופה. .

את זה אני לא מכיר.
יש לך נתונים לגבי סבסוד חקלאות במדינות שמייצאות את אותם ענפי חקלאות?

A nation is a society united by delusions about its ancestry and by common hatred of its neighbors - William Ralph

מדינת ישראל תיבחן לא בעושר, לא בצבא ולא בטכניקה, אלא בדמותה המוסרית ובערכייה האנושיים - בן-גוריון

Give a man fire, and he will be warm for a day. Set a man on fire, and he will be worm for the rest of his life...

מה שגורם לאבקת חלב אירופית להיות זולה מחלב טרי ישראלי.
ולהטלת מכסות על אותה אבקה - שמניבה רווחים נאים לבעלי המכסות.
אבל עולה השאלה - מה רע בכך שישראל תצרוך מוצרים שאירופה בוחרת לסבסד?
אם יש להם כסף לבזבז על סיבסודים - שיהנו בזמן שמחירי המזון פה ירדו.

לדעתי - הסיבה להססנות בהורדת מחירים היא בכלל אחרת.
ב3.5 השנים האחרונות האינפלציה (עלייה ביוקר המחייה) הייתה בפועל - אפס,
וזאת במצב שבו מחירי הדיור זינקו, כך שבפועל - יוקר המחייה כשלא מדובר בדיור היה שלילי.
במצב כזה הורדה חדה במחירים תהפוך את המדד לשלילי באופן משמעותי,
ואומרים שזה לא דבר טוב.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי ai22 מה שגורם לאבקת חלב אירופית להיות זולה מחלב טרי ישראלי. ולהטלת מכסות על אותה אבקה - שמניבה רווחים נאים לבעלי המכסות. אבל עולה השאלה - מה רע בכך שישראל תצרוך מוצרים שאירופה בוחרת לסבסד? אם יש להם כסף לבזבז על סיבסודים - שיהנו בזמן שמחירי המזון פה ירדו.

הבעיה היא שזו אסטרטגיה יעילה של בעלי הון לצמצם את התחרות ולהגדיל את שליטתם בשוק.
בעלי ההון (הסבסוד מקרה הזה) מוכרים בהפסד, חסרי ההון (החקלאים הישראלים במקרה הזה) פושטים את הרגל, ויש הרבה פחות תחרות.
זו בעיה כלכלית כשמדובר בבעלי עסקים. זו בעיה גיאופוליטית כשמדובר במדינות.


לגבי מדד שלילי, אפסי או גבוה, קל להסביר מדוע כל אחד מהם הוא הזדמנות מדהימה או אסון נורא.
זה תלוי רק במהם המשתנים שטובים מבחינתך.

A nation is a society united by delusions about its ancestry and by common hatred of its neighbors - William Ralph

מדינת ישראל תיבחן לא בעושר, לא בצבא ולא בטכניקה, אלא בדמותה המוסרית ובערכייה האנושיים - בן-גוריון

Give a man fire, and he will be warm for a day. Set a man on fire, and he will be worm for the rest of his life...

המיסוי באירופה כבד באופן יחסי,
כך שצמצום התחרות בענף אחד - פוגע בשאר הענפים שהמיסוי הכבד עליהם משמש לסיבסוד.
למה שיהיה אכפת לך אם משלם המיסים הצרפתי או השוויצרי ישלמו רבע מעלות מעדן החלב שאתה אוכל?
בכל אופן - לא מדובר על בעלי הון שמבצעים סבסוד - אלא בממשלות.


במקרה של ישראל - מדובר בפועל במצב הפוך:
קבוצות כוח השתלטו על מכסות ייצור חלב הרווחיות, הם אלו שקובעים את המחירים שמניבים להם רווחים גבוהים על חשבון הציבור.
ובכך נוצר מונופול בחסות המדינה - שלשם הגנה עליו המדינה מונעת ייבוא אבקת חלב.

פתיחת השוק לתחרות - לא תתמקד בתחום החלב הנוזלי: לאחר הובלת החלב מאירופה לארץ באוניות זמן המדף שלו יהיה נמוך מדי, והובלה בהטסה אינה משתלמת.
כך שמדובר על תחרות חלקית - ביטול המכסות על אבקת החלב, והפיכתו למתחרה כחומר גלם בתעשיית המזון.
ובעלי המונופול מתנגדים להפחתת רווחיהם.


כשהמדד גבוה האוצר יתמוך בצעדים שיפחיתו אותו - ויגבירו יציבות.
כשהמדד שלילי, האינטרס של האוצר להפחתה נוספת בו והקטנת היציבות - נמוכה.
יש במדינה חוק הקובע שבנק ישראל מחויב לשמירה על יציבות המחירים,
וזה כולל הפחתת מצב של מדד שלילי.
כל עוד הסיבות למדד כזה הן חיצוניות הבנק לא יתערב, אבל דיפלציה פנימית כבר תכפה התערבות.
צעדים של האוצר שיכפו צעדי מנע של בנק ישראל - אינם קונסטרוקטיביים.

לאט לאט...

בסוף בעזרת השם בימיני במהרה אמן יבטלו את כל המכסים (ומיסי הקניה), ומדינת ישראל תהיה אזור סחר חופשי משגשג...

אבל דווקא בתחום החשיפה לייבוא מתחרה הוא פועל נכון ובתחום סמכותו. הצרה אתו זה הטמטום שהואט מגלה בכל הקשור לבנקים ולתחרותיות ביניהם. הוא רק עכשיו מתחיל להבין שאין לו בכלל סמכויות בתחום, ולכן הוא מתנגש עם נגידת בנק ישראל, בנסיון לקצץ בסמכיותיה. זאת שטות גמורה, כי מערכת הבנקאות אינה יכולהנ להתקיים בכפוף להתנהלות פוליטית, וכל נסיון פגיעה בבנק המרכזי יביא לתשלום מחירי כבד ביציבות הבנקים ומעמדם בעולם.

ולעניין היבוא המתחרה. הוא מדבר על מכסות לייבוא מזן כשר. ובזה הוא מעביר את רווחי המונופול של היבואנים אל מערכת הכשרות. רק ייבוא חופשי של מזון - ללא מגבלות כשרות יעשה את העבודה. זה לא יכריח איש לצרוך מזון לא כשר. אבל אם סטייק לא כשר יימכר במחיר 30-40 ש"ח לק"ג אי אפשר יהיה להמשיך לקרוע את הישראלים.

https://he.wikipedia.org/wiki/פוליט....92.D7.99.D7.94

כל מה שמשרד האוצר, בנק ישראל, או כל גוף שמגדיר מדיניות כלכלית ברמה הלאומית עושה הוא פוליטי מעצם הגדרתו.

ואם סטנלי פישר יכול להעביר חקיקה, אז גם כחלון....

וזאת הסיבה להפרדה המוחלטת של הבנקים המרכזיים בעולם ממערך האוצר הממשלתי.

קודם כל, נגיד הבנק בהחלט עומד לבחירה, כמו גם הרמטכ"ל, והמפכ"ל, וחבל שהם לא עוברים confirmation בפני המחוקק.

והם בהחלט צריכים לרצות את מסעודה משדרות, גם אם לא ישירות.

אתה פשוט לא מבין מה זה פוליטיקה... כל דבר שנופל בתחום של 'מדיניות ציבורית' הוא מעצם הגדרתו פוליטיקה. ובנק ישראל, ומשרד האוצר, בהחלט כפופים למערכת הפוליטית - למחוקק, שהוא הריבון במדינת ישראל. ושם כחלון מחזיק 1/120 ~ 10/120 מהקולות.

אין למסעודה, או לכל תושב שדרות אחר שום say במינוי.

הבוחרים בחרו את מי שמינה את אותו אדם לתפקידו...

A nation is a society united by delusions about its ancestry and by common hatred of its neighbors - William Ralph

מדינת ישראל תיבחן לא בעושר, לא בצבא ולא בטכניקה, אלא בדמותה המוסרית ובערכייה האנושיים - בן-גוריון

Give a man fire, and he will be warm for a day. Set a man on fire, and he will be worm for the rest of his life...

תכף תגיד לי שהנשיא לא נבחר...

הנשיא חסר משמעות בתהליך מינוי הנגיד....

הציבור בישראל בוחר נציגים בשביל שיממשו מדיניות כלכלית מסויימת (באוטופיה שבה הציבור יודע מה זה מדיניות כלכלית), או לפחות יפעלו למען האינטרסים הכלכלים של הציבור. כך הכנסת מקבלת מנדט מהציבור. בכנסת מתאספת קואליציה, שבוחרת מתוכה ממשלה, שבאמצעות הצבעת אמון מקבלת מנדט מהכנסת לתפקד כראשות המבצעת.

פעם בחמש שנים הממשלה, באמצעות תהליך פנימי בוחרת נגיד, שיסייע וייעץ לה במימוש מדיניותה הכלכלית. ההמלצה עוברת אישור בהחלטת ממשלה (הצבעה דמוקרטית). וכמו שאהרון ברק(? אולי חשין?) הסביר מתישהו, זה שהכנסת לא מפילה את הממשלה בהצבעת אי אמון, מעיד שהכנסת תומכת במדיניות הממשלה.

לדעתי צריך להיות תהליך אישרור בכנסת/ אחת הועדות, אבל אין....

עכשיו:

1. הממשלה בוחרת את הנגיד, והחלטת הממשלה מתבצעת בצורה דמוקרטית.

2. הכנסת, הממשלה, והנשיא, נמצאים שם, ופועלים מכוח המנדט שהם קיבלו ממסעודה. והם בוחרים נגיד, שינהל מדיניות מוניטרית, וייעץ להם, למען מסעודה, ולטובתה. הנגיד חייב, מספר פעמים בשנה, ובכל פעם שהוא נקרא, לדווח באופן פומבי לנציגיה של מסעודה, מה הוא, והבנק עושים למענה, ובכלל, ובנוסף לדווח על מצב המשק והכלכלה הישראלית.

תחי מסעודה.

יש בשרות הציבורי נבחרים ויש ממונים. לנבחרים אין שום כישורים נדרשים. (אני לא בטוח שאפילו ידיעת קרוא וכתוב מחייבת אותם ) לממונים יש רשימת כישורים וכללים למינוי. יש שורה ארוכה של תפקידים סטטוריים שלמסעודה אין בהם שום נגיעה. נגיד בנק ישראל הוא אחד מהם. מינויו ע"י הנשיא גם הוא סמלי. זה בה להדגיש שהוא אינו כפוף בשום צורה לדרג הפוליטי. (כך למשל שום הצבעת ממשלה או כנסת לא תוכל לשנות את שער הרבית...)

ציטוט:

במקור נכתב על ידי Big Joe יש בשרות הציבורי נבחרים ויש ממונים.

נכון. וזאת הפרדה נכונה במובן של נבחר בבחירות דמוקרטיות ע"י הציבור - מול ממונה ע"י הדרג הנבחר או ועדה או מה שלא יהיה....

ציטוט:

במקור נכתב על ידי Big Joe הבנק המרכזי והעומד בראשו אינם עומדים לבחירה ואינם צריכים לרצות את מסעודה וזאת הסיבה להפרדה המוחלטת של הבנקים המרכזיים בעולם ממערך האוצר הממשלתי.

זה קשקוש (מהסיבות שפרטתי למעלה). ומעיד שפספסת את האינפלציה בשנות ה80. או את התפקיד של בנק ישראל. או את ההפרדה למדיניות מוניטרית מול פיסקלית.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי Big Joe לנבחרים אין שום כישורים נדרשים.

זה פשוט לא נכון. לנבחרי הציבור יש בדיוק את הכישורים שהציבור קבע כמתאימים.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי Big Joe יש שורה ארוכה של תפקידים סטטוריים שלמסעודה אין בהם שום נגיעה.

זה חוסר הבנה בוטה של המערכת השלטונית בישראל (שוב מסיבות שפרטתי למעלה).

ציטוט:

במקור נכתב על ידי Big Joe (כך למשל שום הצבעת ממשלה או כנסת לא תוכל לשנות את שער הרבית...)

זה חוסר הבנה בוטה של שיטת השלטון בישראל. ואת המהות של חוק בנק ישראל. ואת העובדה שהכנסת היא הריבון במדינה.

חוק יסוד הכנסת, אחד הסעיפים הראשונים.

אבל, אתה מבין טוב מאוד (אני מקווה) למה התכוונתי, ומסית את הדיון כי יש לך כישורים רטוריים של עז.

זכאי להיבחר לכנסת". "כישורים" מחמירים מאוד. ואל תתמם - גם אתה הבנת למה התכוונתי. בעלי תפקיד ממונים נדרשים למיומנויות גבוהות בתחומם, בניגוד לשרים.

כמו בחברה עסקית, הרמה של הסמנכלים נקבעת ע"י המנכ"ל והדרקטוריון. אם לא מתאימה לך הרמה המקצועית שלהם, ושים לב שהמקצוע שלהם הוא 'מדיניות ציבורית', ולאו דווקא מה שהמשרד שלהם עוסק בו, אז אתה מוזמן לבחור חברי דירקטוריון טובים יותר.

מה עניין שמיטה למיטה? אנחנו מדברים על כך שנגיד בנק מרכזי בכל ארץ בעולם הוא בעל מקצוע מיומן שכישוריו המקצועיים העניקו לו את התפקיד, ולפוליטיקאים נבחרים אין דריסת רגל בהחלטותיהם. כך גם רגולטורים שונים, וכך גם ראשי רשויות סטטוריים.

הבעיה היא שכחלון - בדיוק כמוך - אינו מבין את גבולות הכוח של פוליטיקאי.

עזוב...

אין לך שמץ....

מיק אתה מאכזב...

משרד האוצר מתכנן רפורמה בשוק המזון, ביטול המועצות החקלאיות (ומגבלות היצור), ומעבר לסבסוד ישיר במקום מכסים...

פעם הבאה תפתח עיתון.

-
http://m.ynet.co.il/Articles/4768809

http://www.themarker.com/news/macro/1.2859711

אולי תקרא את הקישור השני ששמתי?

אז אני לא מבין את התלונות שלך לכחלון?

הם עוד רבים, אבל הכוונות שלו טובות.

התוכנית המקורית שלו היתה לנסות להקל עלינו רק לקראת פסח, סוג של בקשיש פוליטי. באוצר החלו לפתח רעיונות גדולים יותר בנושא הזה. לכן כתבתי שהם עצלנים, ושהוא אידיוט. כי הוא לא באמת מעוניין להקל עלינו, אלא מעוניין לתפוס עוד כותרות, בדיוק כפי שעשה כשהורה למשרד האוצר להוציא התנגדות למיזוג גולן וסלקום, למרות שאין זה בסמכותו (כי זה לוקח את ה"בייבי" שלו ומציג אותו כמו שהוא).

לא רוצה להתחייב, אבל נראה לי שהוא יתקפל, יאשים את הכלכלנים שלו שהובילו אותו רחוק מדי, ייכנע לחקלאים ולתעשיינים. בדיוק כמו שעשה כותרות לגבי הדיור וחוץ מזה כלום.

ציטוט:

נגד הוזלת מחירי המזון? התעשיינים מצטרפים למאבק נגד הרפורמה בחקלאות לדברי ח"כ איתן ברושי, בלחץ חברות המזון הגדולות הסכים נשיא ההתאחדות, שרגא ברוש להשתלב במאבק נגד הרפורמה הגדולה בחקלאות ■ "אני מנסה לגייס למאבק גם את ההסתדרות" התאחדות התעשיינים מצטרפת למאבק החקלאים נגד הרפורמה הגדולה החקלאות, שנועדה לשפר את יעילותה, לקדם תחרות ולהוריד מחירים. חבר הכנסת איתן ברושי, העומד בראש הלובי החקלאי בכנסת אמר היום ל-TheMarker, כי בלחץ חברות מזון גדולות שעלולות להיפגע מהתכנית, יצטרף נשיא ההתאחדות, שרגא ברוש, למובילי ההתנגדות לרפורמה. http://www.themarker.com/news/macro/1.2860301