24-08-2016, 23:12
|
|
|
חבר מתאריך: 10.06.16
הודעות: 93
|
|
מערכת הגנה אקטיבית לטנקים - היסטוריה וסקירה מקיפה של הטכנולוגיות
שלום.
לאחרונה כתבתי ערך טוב ומפורט, על מיגון אקטיבי לטנקים. הנה לינק לערך בוויקיפדיה. (כאן). כולם כמובן מוזמנים לערוך את הערך ולהוסיף, הידע בפורום כאן הוא אדיר, אין מילה אחרת.
אלו לדעתי הפסקאות הרלוונטיות יותר עבור הפורום, מאחר והנושא של מערכות מודרניות נטחן כאן ולא פעם (לפירוט נוסף אתם מוזמנים להיכנס לערך):
ציטוט:
במהלך מלחמת העולם השנייה עשו שני הצדדים - בעלות הברית ומדינות הציר, שימוש ברקטות נגד טנקים. הבריטים והאמריקאים השתמשו בעיקר במטולי הפיאט והבזוקה (בהתאמה), בעוד גרמניה בפאנצרפאוסט ובפנצרשרק (בשכיחות נמוכה יותר). כתגובה להופעתם של נשקים אלו החל בשנות ה-40 של המאה ה-20 פיתוח מערכות ההגנה האקטיביות עבור טנקים. המערכות שפותחו בשנים אלו נקראו מערכות "צמודות דופן", זאת כי יירוט האיום היה במרחק קצר מאוד מהטנק.
החלוצים בפיתוח מערכות אלו היו הסובייטים שהחלו בפיתוח מערכת הגנה אקטיבית עבור טנקים בסוף שנות ה-40 של המאה ה-20. הסובייטים התמקדו בפיתוח של מערכת שמסוגלת ליירט בעיקר פגזים, אך גם רקטות, וביצעו ניסויים במערכת כזו. המערכת הייתה בנויה מתאי רסס, מוליך חשמלי ורשת/לוח מקצר. המערכת פעלה כך, שהמוליך החשמלי הזרים כל העת חשמל אל תאי הרסס, מה שמנע את התפוצצותם. ברגע שהלוח המקצר היה נפגע, דבר שהיה גורם לקצר ולהפסקה של הולכת החשמל אל תא הרסס, הוא היה מתפוצץ במטרה להשמיד את האיום. במהלך שנות ה-60 של המאה ה-20, הציבו הסובייטים מדגים טכנולוגי של מערכת הגנה אקטיבית ליירוט פגזים על גבי טנק, שנבנה על סמך הידע שנצבר במהלך המחקר והפיתוח שבוצע בעבר, וזאת במטרה להאיץ את פיתוח המערכת, אך הדבר לא מומש.
הרעיון של יירוט באמצעות רסיסים היה ממשי, ומערכות הגנה אקטיבית מתוצרת רוסיה, כמו הארנה עשו שימוש ברעיון זה. עם זאת, המערכת שהוצגה בשנות ה-40 ובשנות ה-60 סבלה מאי בשלות טכנולוגית. תאי הרסס לא הצליחו להשמיד את הפגזים, אלא רק לפגוע בהם, דבר שלא הצליח להסיט אותם ממסלולם, והרעיון של לוח מקצר לא היה ריאלי. הלוח המקצר אינו מתאים למזג האוויר ברוסיה, והיה פגיע ורגיש למגע. לא היה ביכולתו להבדיל בין אבן, כדורים הנורים מנשק קל של חיילי חי"ר או רקטות ופגזים נגד טנקים, שאותם היה אמור למעשה ליירט.
בה בעת, גם האמריקאים חתרו לפיתוח של מערכת הגנה אקטיבית עבור הטנקים שלהם. ב-1952 החל פרויקט מסווג שנקרא "Dash-Dot". בדומה לפרויקט הסובייטי, גם הוא התמקד בהגנה מפני פגזים ופחות מפני רקטות נגד טנקים. הרעיון האמריקאי כלל חיישנים לגילוי האיום, וככל הנראה גם הוא השתמש בתאי חימוש הנושאים מטען רסס במטרה להשמיד את האיום. בדומה לפרויקט הסובייטי, גם הפרויקט האמריקאי נעצר בשל חוסר בשלות טכנולוגית בשנת 1959.
|
|