13-09-2016, 08:40
|
מנהל
|
|
חבר מתאריך: 31.07.06
הודעות: 14,967
|
|
קשה לומר באופן חד משמעי אם רוזוולט הושפע בועידת יאלטה ממצבו הבריאותי
בתגובה להודעה מספר 24 שנכתבה על ידי linuxsboot שמתחילה ב "ועידת יאלטה היא דוגמא מעולה קנגס לנזק של מנהיג לא צלול"
אם כי זה בהחלט סביר.
כפי שכתבו כאן, בריה"מ היוותה איום משמעותי והגיוני היה להימנע מכניסה לעימות חזיתי איתה ולהגיע לפשרה. מצד שני, בהתחשב בכך שבריה"מ בכל זאת הייתה מאוד פגועה מהמלחמה בנאצים (וודאי יותר מארה"ב שהמלחמה התנהלה הרחק מימנה ופחות זמן) ובהתחשב בכך שארה"ב כבר הייתה בשלבי הפיתוח הסופיים של הנשק הגרעיני, מה שלא היה לסובייטים, ייתכן מאוד שאם היה נחוש כפי שידע להיות רוזוולט יכול היה לסחוט מהסובייטים תנאים טובים יותר למצב אחר המלחמה מבחינת חלוקת אירופה לאיזורי השפעה/חסות.
לגבי קנדי- הוא סבל מאוד ממחלת אדיסון, שיש לה השלכות גם מבחינת תפקוד נפשי, ומכאבים כרוניים עזים בגלל בעיות בגבו שנבעו בחלקן מפציעתו במלחמת העולם השניה. אגב, קנדי מבחינה זו היה בהחלט דמות שזכתה להערצה ובצדק. הוא התגייס לצבא בתחילת המלחמה למרות שבתחילה סרבו לגייסו בשל בעיות הבריאות שלו, הוא התמנה למפקד של ספינת טורפדו (כלי שיט קטן) ולאחר התנגשות עם כלי שיט יפני גדול בהרבה הוא הפגין קור רוח, אומץ ומנהיגות והציל את חייליו חרף פציעתו.
העניין הוא שכאבים כרוניים כאלו מובילים לא רק למגבלות תנועה אלא גם לקושי לתפקד -לשם השוואה, התפקוד של דדו נפגע במלחמת יום כיפור משום שסבל דווקא באותם ימים מכאב שיניים עז שהוא לא התפנה לטפל בו. גם התפקוד של דיין הושפע למדי (וודאי מבחינת הסבלנות והתגובות האמוצינואליות) מהכאבים שסבל כל ימיו מהפציעה בעינו.
כדי לתפקד ולהרגיש סביר קנדי נטל תרופות רבות נגד כאבים. התרופות האלו גם ממכרות וגם בעלות השפעה נפשית לא מבוטלת. עם זאת, קנדי לא היה הילארי קלינטון. הוא היה גם בעל אישיות חזקה מאוד שאיפשרה לו להתגבר על קשיים שונים וגם פוליטיקאי משופשף (למרות גילו הצעיר) וחכם אשר ידע לרכז סביבו צוות של אנשים מוכשרים שיכלו לחפות בהצלחה מרובה על מגבלותיו שלו. נידמה לי אגב שזה היה המצב גם ביחס לרייגן שלפחות בחלק מכהונתו כנשיא כבר לא היה 100% מבחינה קוגניטיבית. זה בא לידי ביטוי שלילי בפרשת אירן-קונטרס אבל ככל הניראה בשאר הזמן הצוות שלו ניהל את העניינים באופן מיטיבי ותקופת רייגן זכורה מאוד לטוב בארה"ב בכלל, ואצל הרפובליקנים בפרט.
|