23-05-2005, 07:01
|
 |
|
|
חבר מתאריך: 18.05.05
הודעות: 40
|
|
|
חסידי סאטמר, שואבים השראתם מן התיאולוגיה של ר' יואל טייטלבוים, שאמר כי המדינה היא מעש
ציטוט:
|
במקור נכתב על ידי NOTA
אולי תסבירו לנו פעם מה בדיוק אתם מנסים להשיג בהפגנות האלו, איך זה אמור לשפר משהו בעולמכם?!
|
חסידי סאטמר, שואבים השראתם מן התיאולוגיה של ר' יואל טייטלבוים, שאמר כי המדינה היא מעשה שטן והציונות אחראית לשואה * כשנשאל למה הוא פועל נגד יהודים השיב כי רק חסידיו הם יהודים, כל היתר ערב רב
הגאולה כעוון פלילי
הרב יואל טייטלבוים ממשיך למעשה מגמה של כמה מגדולי ישראל שהתנגדו מאז האמנציפציה לתהליכי ההשכלה, החילון ובעקבותיהם הציונות, שעברו על החברה היהודית באירופה.
ייחודו של הרבי מסאטמר בכך שהוא הקצין יותר מכולם ופיתח תיאולוגיה, המתמקדת בהתנגדות לציונות ולעליה לארץ, ומאוחר יותר לעצם קיומה של המדינה. התנגדות זו היא עקרונית ואינה קשורה דווקא בחילוניותה של הציונות.
בספר האידיאולוגי הבסיסי שלו ('ויואל משה') הוא כותב בין היתר: "אף אם יהיו כל חברי הממשלה, כולם אהובים כולם ברורים, אף כתנאים ואמוראים... אף אילו היו חברי הכנסת צדיקים וקדושים, הוא עוון פלילי איום ונורא גאולה וממשלה טרם שהגיע הזמן". טייטלבוים היה עקבי בנושא זה, והדברים שהוא כותב על יהודים חרדים המשתפים פעולה עם השלטון הציוני, כמו אנשי אגודת ישראל, אינם חריפים פחות מן הדברים שהוא כותב על החילוניים.
ספרו הראשון 'ויואל משה' הופיע בברוקלין בשנת 1959 ובו התווה את יסודות התיאולוגיה שלו נגד המדינה. הוא ביסס והרחיב את הדברים בספר 'קונטרס על התמורה ועל הגאולה', שהופיע אף הוא בברוקלין ב1967. במקביל חיבר פירושים לתורה ולתהלים ועוד חיבורים רבים.
שלוש השבועות
הבסיס ההלכתי לתיאולוגיה של רבנו טייטלבוים הוא שלוש השבועות המוזכרות במסכת כתובות (דף קיא עמוד א): "שלוש שבועות הללו למה? אחת שלא יעלו ישראל בחומה, ואחת שהשביע הקדוש ברוך הוא את ישראל שלא ימרדו באומות העולם, ואחת שהשביע הקדוש ברוך הוא את העובדי כוכבים שלא ישתעבדו בהן בישראל יותר מדאי".
לפי פרשנותו של ר' יואל טייטלבוים יש בפסקה זו איסור מוחלט של עלייה המונית לארץ ישראל ושל כל פעולה של דחיקת הקץ, דהיינו להביא את הגאולה באמצעים טבעיים. יותר מזה: אם לפני השואה הוא פירש את הפסוקים הללו כאיסור לעלייה מאורגנת לארץ ויוזמה להשגת עצמאות מדינית, הנה לאחר השואה הוא מוצא בעובדה שעם ישראל עבר על איסורי שלוש השבועות את הגורם לשואה. המפעל הציוני ומדינת ישראל הפכו לשיטתו לגורמים דמוניים שהצלחתם הזמנית מוסברת בכך שמאחוריהם עומד הסיטרא אחרא, השטן בכבודו ובעצמו.
בצד הביסוס ההלכתי מוצא רבנו טייטלבוים סימוכין לתפיסתו גם בתורת הקבלה שבאמצעותה הוא מטיף לתפיסה הרואה בחיוב את הגלות. לכל אדם, אומר הרבי מסאטמר, יש שורש נשמה שנועד לה מקום בחלק זה או אחר של העולם. כך הוא מסביר את העובדה שיחידים מחסידיו יכולים לבוא לארץ ישראל. כי לפי שורש נשמתם נועדו להיות כאן. כך הוא גם מסביר את העובדה שלא יכול היה להשיב בחיוב לחסידים שלפני השואה ביקשו לצאת ממקומותיהם, הואיל ולא ידע איפה מצוי שורש נשמתם.
_____________________________________
Your signature did not follow Fresh's signatures policy, therefore it was automatically erased. Please see the E-Mail which has been sent to you, to learn how to fix this.
|
ראשי
צ'אט
מצב כלאיים
