19-06-2005, 07:47
|
|
L'enfer, c'est les autres
|
|
חבר מתאריך: 21.11.01
הודעות: 29,223
|
|
אם כבר הזכרת את העניין, הרשה לי להוסיף לך משהו, משיחתו של הרבי מליובאויטש.
על המלה "בהעלותך" רש"י מפרש: למה נסמכה פרשת המנורה לחנוכת הנשיאים? לפי כשראה אהרן חנוכת הנשיאים חלשה אז דעתו שלא היה עמהם בחנוכה לא הוא ולא שבטו אמר לו הקב"ה 'חייך, שלך גדולה משלהם שאתה מדליק ומיטיב הנרות'.
כידוע, דיוקו של רש"י בכל מלה הוא רב ביותר, אם כך למה שינה רש"י מלשון המדרש וכתב את המילים "חלשה דעתו"? (דבר שלא מצוי בכל פירוש רש"י על התורה) בלשון המדרש כתוב שאהרן "היה מיצר", היה אומר "אוי לי" ולא "חלשה דעתו".
אלא מה, רש"י בא לומר לנו כאן חידוש בעניין. כשראה אהרן שלא הוא ולא שבטו משתתפים בחנוכת הנשיאים, נגרמה חלישות בדעתו, דעתו ממש ולמה זה? כי אהרון הכהן, כל קיומו בעולם היה כדי להיות כהן לקב"ה. כל המציאות שלו וכל הדברים שבהם דעתו נתונה היא עבודת ה' בפועל. ולכן, ברגע שאהרון רואה שבמשכן (הדבר שאליו נתונה כל דעתו) מתרחש אירוע חשוב, חנוכת המשכן, ולא הוא ולא שבטו משתתפים בה (אמנם אהרון היה שם פיזית, ואף הקריב את כל הקורבנות של הנשיאים, אבל זה היה רק מצד עצם עבודתו הרגילה במשכן, ולא מצד חנוכת המשכן) גורם הדבר חלישות בדעתו. ולכך הוצרך הקב"ה לומר לו, שלך גדולה משלהן, שאתה מדליק ומטיב את הנרות.
זה חלק זעיר מהשיחה, שמתמצת את השאלה וחלק מהתשובה. למי שמעוניין ביותר, יכול לקרוא את השיחה בשלמותה בספר 'תורת מנחם', שנת תשמ"ח, חלק ג', פרשת בהעלותך.
_____________________________________
..
נערך לאחרונה ע"י זיו בתאריך 19-06-2005 בשעה 07:51.
|