
29-06-2005, 23:43
|
 |
|
|
חבר מתאריך: 01.07.02
הודעות: 6,709
|
|
כדי שהתמונה תצא מפוקסת, חייבים לשמור על שני דברים :
1. פוקוס מדוייק על האובייקט (בגבולות סטיית ה-DOF המותרת).
2. מהירות תריס גבוהה מספיק כדי שתזוזות המצלמה (שנגרמות מכל מיני סיבות - יד לא יציבה, רוח ודברים בסגנון) לא תספיק להשפיע על חדות התמונה.
בוא נתמקד רגע בתנאי השני. אם מצלמים עם חצובה - אפשר לרדת למהירויות תריס נמוכות מאוד ועדיין לשמור על חדות התמונה, בסופו של דבר חצובה איכותית מספקת תמיכה טובה למצלמה ודואגת שלא יהיו תזוזות בזמן הצילום. עכשיו, מה קורה כשלא משתמשים בחצובה, אלא מצלמים תוך החזקת המצלמה בידיים ? חייבים להשתמש במהירות תריס גבוהה , כדי שהתזוזות הטביות של הגוף שלנו לא ישפיעו. ישנו כלל אצבע שאומר שמהירות הצילום אמורה להיות 1 חלקי האורך הפוקאלי לפחות, כלומר אם אני מצלם עם עדשת 200 מ"מ, עליי לצלם במהירות תריס של 1/250 לפחות כדי שהתמונה תצא חדה (יש כאלה שיכולים להחזיק את המצלמה בצורה הרבה יותר יציבה ולרדת במהירויות - אבל אני כרגע מדבר על הרוב). עכשיו - מה קובע לי את מהירות התריס ? שילוב של 2 דברים נוספים - מפתח צמצם וכמובן הגדרת ה-ISO.
דוגמא - נניח שאני רוצה לצלם הופעה. הבמה די חשוכה וב-ISO "רגיל" של 100 אני מקבל מהירות תריס של 1/30 עם אורך פוקאלי של 200 מ"מ וצמצם הכי פתוח של 2.8. במהירות כזאת רוב הסיכויים שהתמונה שלי תצא מרוחה לגמרי. אז מה עושים ? מעלים את ה-ISO ! הקפצת ה-ISO ל-200 תביא אותי למהירות של 1/60 של שנייה, ISO 400 יביא אותי ל-1/125, קפיצה הבאה ל-ISO 800 תאפשר לי להעלות את המהירות ל-1/250 - וזאת כבר מהירות שעומדת במבמן של כלל האצבע שהזכרתי מקודם.
מקווה שעניתי על השאלה.
|