06-07-2005, 00:25
|
|
|
חבר מתאריך: 06.07.05
הודעות: 1
|
|
דו-פרצופיות של העיתונות בכיסוי "חסימת כבישים נגד ההתנתקות" לעומת כיסוי "זריקת אבנים נ
למען הסר ספק: אני נגד חסימת כבישים ו/או כל גילוי של אלימות ו/או כל הפרה של החוק, בהפגנות של מתנגדי ההתנתקות, או בכל הפגנה אחרת.
... זאת למרות שדעתי חצויה באשר להתנתקות. מחד, ברור שאין הצדקה לשהיית 8,000 ישראלים בתוך אוכלוסיה פלסטינית צפופה (נקודה). מאידך, הפיכת רצועת עזה לגיטו פלסטיני – ללא זכות קיום כלכלי עצמאי, לא מבשר טובות. מפריע לי שזה נעשה בחובבנות, ללא תכנון אמיתי. יותר ויותר מתקבל הרושם שהדבר נעשה בדרך הישראלית המקובלת של "יהיה בסדר". לדוגמא: סוגרים את אזור התעשיה ארז! במקום להרחיב אותו, להגביר את שתוף הפעולה הכלכלי עם הרשות הפלסטינית ולספק עבודה לאוכלוסיה שנמצאת במצוקה אדירה - סוגרים. מפריע לי גם שההתנתקות נעשית במהלך חד-צדדי, ללא תמורה ועם ריח של "ויברח".
כידוע, ממשלת ישראל החליטה להקים גדר הפרדה. בדומה להתנתקות, גם להקמת הגדר יש רוב מוחלט בעם. כפי שעשו מתנגדי ההתנתקות - מתנגדי הגדר פנו לבג"ץ. בעקבות החלטות בג"ץ שונה תווי הגדר במקומות מסוימים. בדומה לספקות שיש לי באשר להתנתקות, יש לי ביקורת על דרך הקמת הגדר: במקומות מסוימים זה הופך את חיי האוכלוסיה הפלסטינית לבלתי אפשריים. הגדר עשויה להוות מכשול להסכם עתידי עם הרשות הפלסטינית ולשמש לצרכים פוליטיים-מדיניים. אבל, לעומת ההתנתקות, שעדין חייבת בהוכחת הצדק שבה, לגדר יש כבר קבלות: הגדר כבר הצילה את החיים של עשרות, אם לא מאות, ישראלים ומנעה עשרות, אם לא מאות פיגועים.
ההצלחה של הגדר אולי מוכחת, אבל היא לא מונעת מפעילי השמאל לחבור לפלסטינים ושבוע לאחר שבוע לנסות לשבש את עבודות הבינוי, להפגין באלימות, להפר צווים של הצבא, להיכנס לשטח צבאי סגור וחמור מכל: לזרוק אבנים על חיילים ולפצוע אותם.
"כ-200 פלסטינים ופעילי שמאל ישראלים הפגינו כמדי שבוע נגד הקמת הגדר ... אין זו הפעם הראשונה שחייל נפצע מאבן שמושלכת לעברו במהלך הפרות סדר נגד הגדר. לפני כחודש במהלך הפרות סדר באותו מקום נפצע חייל מאבן שהושלכה לעברו ואיבד את ראייתו בעינו השמאלית." (YNET 1/7/05 17:53)
... והעיתונות שותקת!
הידיעות על האלימות של פעילי השמאל מוצנעות בעיתונים. אמנון דנקנר לא מפרסם (על חצי עמוד ראשון של "מעריב") את תמונתו של החייל שאיבד את עינו, כפי שפורסמה תמונתו של רב"ט אבי ביבר ה"סרבן". אנחנו אפילו לא יודעים את שמו של החייל שיהיה נכה לכל חייו. דן מרגלית לא ראיין את אביו, ש"יסביר" איך חינך את בנו לכבד פקודות של הצבא ולהגן על בוני הגדר. הצמד לינוי בר-גפן ואברי גלעד לא לחצו על החכי"ם טיבי, שריד וגלאון לגנות בפומבי כל מעשה אלימות ו/או מעשה בלתי חוקי - כפי שדרשו בראיונות שערכו עם ח"כ פנחס ולרשטיין או הרב הראשי של ת"א ישראל מאיר לאו. גדעון לוי והוגי הדעות של עתון "הארץ" לא דרשו בתוקף מ"שלום עכשיו" להצהיר שהם מתנגדים להפגנות בלתי חוקיות ולהוקיע מתוכם את זורקי האבנים - שפצעו חיילים.
לא שמעתי את ירון לונדון מצהיר שהוא ילך להגן בגופו על בוני הגדר והחיילים ששומרים עליהם, כפי שהצהיר כי ירביץ במו ידיו למי שיעז לחסום את דרכו בנתיבי איילון. יאיר לפיד לא כתב במוסף "ידיעות אחרונות" על היום "שאחרי" עצירת בניית הגדר, אם יצליחו מפגיני השמאל, כששוב נהיה חשופים לגל של פיגועים.
כ_ו_ל_ם ממלאים את פיהם במים.
למה? כי זה לא "סקסי". פעילי הימין הם: משיחיים, תמהונים, קיצונים, אלימים, רוצחי ראש ממשלה ומה לא. לעומתם פעילי שמאל הם: יפי נפש, הגונים, מכבדי חוק, בעלי חזון וכדומה. כיסוי נרחב של פינוי מפגינים אלימים של השמאל לא מוכר עיתונים. פיזור של מפגיני שמאל, עם רימוני רסס וגז מדמיע, לא מצטלם יפה כמו שוטר שגורר מתנחל. פעיל שמאל שזורק אבנים זה "OUT”, ילדה דתיה שיושבת על הכביש זה "IN”. זה פשוט: גם עניין של רייטינג ... וגם לא מתאים לעמדתם השמאלנית.
מה אגיד? איפה הבושה? העיתונות הישראלית במיטבה: מגמתית ודו-פרצופית !
|