פריז הפסידה בקרב על אולימפיאדת 2012? למי אכפת. גביע העולם המסורתי במשחקי מחשב, שנערך בבירה הצרפתית, היה לא פחות ייצרי ומותח. גם ישראל שלחה לשם נבחרת, שניסתה לתת פייט צנוע לתותחים מהעולם הגדול
ספי הנדלר, פריז
הלפיד האולימפי, לצערם של הצרפתים, לא יאיר את פריז ב-20 השנים הקרובות. ובכל זאת, העיר זרחה השבוע באור אחר, חיוור ומרצד משהו, שבקע ממאות מסכי מחשב: בירת צרפת אמנם הפסידה בתחרות על אירוח האולימפיאדה אבל היא מארחת זו השנה השלישית ברציפות את אחת התחרויות המסקרנות והמרעננות שנערכות כיום - גביע העולם למשחקים אלקטרוניים.



אירוע הענק, שמשחקי הגמר שלו התקיימו ביום ראשון השבוע, רחוק מלהיות חזון וירטואלי. מדובר בתחרות מקצוענית של ממש, שנמשכה חמישה ימים והשתתפו בה 750 גיימרים וגיימריות

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.ynet.co.il/PicServer2/01082004/591723/men-245B_m.jpg]
הנבחרת הישראלית לפני היציאה לתחרות בפריז

מ-52 מדינות, שהתחרו על פרסים בסך כולל של 300 אלף דולר.



40,000 צופים



גם המיקום של התחרות היה יוקרתי למדי: התחרויות נערכו במרכז האירועים המפואר של מוזיאון הלובר בפריז. מצד אחד המונה ליזה – ומהצד השני נשמעים קולות הירי המתכתיים.



40 אלף צופים הגיעו לצפות בתשלום במשחקי גביע העולם. ה"איצטדיון" המרכזי בו נערכים משחקי הגמר הוא אולם ענק וחשוך, שבקצהו מתנשאת במה ועליה יושבים המתחרים. מהלך המשחק מוקרן על מסכי ענק, וקהל נלהב עוקב בנשימה עצורה ובזעקות קרב אחרי כל תנועה ושגיאה שעושים המתחרים.



אולי יש כאן פחות זיעה ומאמץ פיזי מאשר בקרב ג'ודו או במשחק טניס, אבל גם בגביע העולם האלקטרוני אפשר לחתוך את המתח בסכין. האוהדים רחוקים מלהיות אלימים כמו ה"קומץ" המפורסם של מגרשי הכדורגל, ובכל זאת הם שקועים חזק בתוך בשידור המשחק. יש גם מי שמתמחים בשידור המשחקים ממש כמו יורם ארבל, ועל במה צדדית מעניקים המארגנים הזדמנות לשדרני משחקי וידאו מסין, יפן, אנגליה או נורבגיה. בלי להבין את הפרשנות זה נשמע מרשים מאוד ומהיר להחריד. כל החגיגה הממוחשבת הזו מועברת בשידור ישיר לכל העולם דרך האינטרנט.



עזרת נשים ממוחשבת



בכל אולם במתחם התחרויות מתנהל מאבק גורלי בין שחקנים להוטים, וקל לשכוח שמדובר בלא יותר מאשר אוסף ממכר של פיקסלים. כך, למשל, במקרה של המשחקים המוקדמים בתחרות היוקרתית מכולם, זו של משחק הלחימה "קאונטר סטרייק", שבה זכתה נבחרת "קומפלק - סיטי" האמריקנית.



הנבחרות, בנות חמישה שחקנים

כל אחת, יושבות זו מול זו, חמישה מסכים מול חמישה מסכים. מאחורי כל נבחרת עומד מאמן שמתרוצץ, צועק ומנסה לתאם את תנועות הלוחמים שלו.



הקולניים ביותר, מי היה מאמין, הם דווקא לוחמי המחשב הסינים. בסיום כל סיבוב יוצאים המתחרים כדי לעשן סיגריה מחוץ למתחם הסטרילי של התחרויות, או כדי להחליף כמה מילים עם המעריצים.



מפתיע לגלות שבמקצוע היוקרתי הזה, יש הפרדה מוחלטת בין גברים לנשים. הפרס הראשון בתחרות לנבחרות הגברים עומד על 40 אלף דולר, בעוד שבתחרות הנשים מדובר ב-30 אלף דולר בלבד.



אפליה בין גברים לנשים



נירית סומרוק, מגישה בערוץ המשחקים הישראלי בלוויין, ONE GAME, שהגיעה כדי לסקר את אליפות העולם, מביעה תמיהה על ההפרדה בין המינים.



"זה הרי ספורט מחשב, למה בדיוק צריך לשים נשים לחוד וגברים לחוד?" היא שואלת. מכל מקום, היא מבקשת שלא נטעה בתיאור סטריאוטיפי של הגיימריות: "הן יפות, חכמות ומדליקות. ממש לא חנוניות מחשב".



תעשיית משחקי המחשב מגלגלת כיום מיליארדי דולרים ברחבי העולם, וצומחת בקצב מסחרר. קרוב לוודאי שהתצוגה המרשימה בפריז, גם אם לא תחליף את ענפי הספורט הקלאסיים, היא חלק מתופעה שעוד תלך ותגבר בעתיד הקרוב. מה שאולי הכי מעודד בכל זה הוא שהישראלים – שהספורט הקונבנציונלי רחוק מלהיות הצד החזק שלהם – נמשכים בהמוניהם אל התחום החדש הזה.



אנחנו על המפה



השנה הצטרפה בפעם הראשונה נבחרת ישראלית לאירועי גביע העולם למשחקים אלקטרוניים, וסביר שהרומן הזה רק יתהדק בעתיד: לדברי ניצן דיקשטיין, מנהל הנבחרת הישראלית, סקרים שנערכו לקראת השקת ערוץ המשחקים הישראלי העריכו את מספר השחקנים בארץ סביב ה-400 אלף.



אבל למרות הפוטנציאל העצום בארץ, דיקשטיין מנמיך ציפיות ומסביר מדוע הפעם לא שבה המשלחת עם הישגים מרשימים: "זו הפעם הראשונה שהגענו למעמד בגודל כזה. השחקנים לא ידעו מול מה הם מתמודדים. עכשיו לפחות אנחנו יודעים איפה אנחנו ממוקמים".



אחד הנציגים של ישראל בתחרויות הוא תומר בלאו, בן 23 מכרמיאל, שמתחרה באליפות המירוצים הנחשקת "גראן טוריסמו 4" – "סימולציית נהיגה עם תחושה אמיתית", כפי שהוא ממהר להסביר. תומר שקוע עמוק בעולם המשחקים מאז גיל 13, ולדבריו הרמה בגביע העולם גבוהה בהרבה מזו שהורגל לה בישראל. "תכלס, בשבילנו זו בדיקה לראות איפה אנחנו ממוקמים מול שאר העולם", הוא אומר. "על המדליות נתחיל לחלום בפעם הבאה".



לפני שבלאו חוזר לתחרות וניגש לקרוע את הכביש הווירטואלי ב-200 קמ"ש, הוא מגלה סוד כמוס: במציאות, אין לו כלל רישיון נהיגה. "אולי אחרי האליפות אני אוציא רישיון", הוא מבטיח, וממהר אל הרכב האלקטרוני שלו.



הפוליטיקה שיחקה תפקיד



אם יש דבר שמשותף לעולם האמיתי ולעולם הוירטואלי, הרי שזו הפוליטיקה – שקשה להתחמק ממנה גם באירוע שהדמיון והכיף מהווים חלק עיקרי בו. במשחקים האולימפיים האחרונים התחמק הג'ודוקא האיראני מתחרות נגד הישראלים, ואילו בגביע העולם במשחקי וידאו היו אלו הסעודים והמצרים שנמנעו מלעלות ולשחק נגד הנבחרות הישראלית.



הסירוב הלא-ספורטיבי הוביל לכך שאלוף הכדורגל הווירטואלי שלנו, רועי שפיר, רשם שני נצחונות טכניים מול הסעודים שלא התייצבו לתחרות במשחק הכדורגל "פרו אבולו - שן 4", ואילו נבחרת ה"קאונטר סטרייק" הישראלית רשמה ניצחון טכני על המצרים – עימם יש לנו בעולם האמיתי הסכם שלום.



אגב, המתחרה הסעודי – שכינה את עצמו "הג'וקר הערבי" – זכה בגמר תחרות הכדורגל. "לא ברור לנו למה הם לא הגיעו", מודה מנהל הנבחרת הישראלית. ואולי צריך להיות אופטימיים, ולציין שהמצרים לא רוצים להילחם בישראלים אפילו במשחקי מחשב.

YNET