פיצוי גבוה לנערת ליווי שעבדה בישראל

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://wmh.walla.co.il/w/18-200/29089-18.jpg]

(צילום ארכיון: יעל בדרשי)

5 סרסורים חוייבו לשלם 240 אלף ש' ושכר מינימום על כל שעת עבודה, לצעירה ממולדובה, שנאלצה לשכב עם עד 20 לקוחות ביום


עוד בכתבה:
"עובד-מעביד", או שני עוסקים עצמאיים?»

פסק דין תקדימי, שהתקבל לאחרונה בבית הדין האזורי לעבודה בבאר שבע, חייב חמישה סרסורים לשלם לנערת ליווי שהועסקה על ידיהם פיצוי כספי גבוה על התקופה שבה עבדה עבורם. זו הפעם הראשונה שנערת ליווי עומדת על זכויותיה הסוציאליות בבית הדין לעבודה וזוכה להיענותו.

התובעת, תושבת מולדובה בת 25, הובאה לישראל והועסקה על ידי הנתבעים לתקופות שונות בכמה מכוני ליווי בתל אביב ובבאר שבע. מהתביעה עולה כי התובעת נמכרה אחת לכמה חודשים למעסיק חדש, נאלצה לעבוד בזנות ובמקרים רבים כלל לא קיבלה תשלום, או שקיבלה סכומים זעומים (לפי כתב התביעה, כ-20 שקל מכל לקוח, ששילם בין 150 ל-200 שקל).

מהתביעה עולה כי עוד התובעת נאלצה לקבל כמה לקוחות ביום, כאשר במקרים קיצוניים הגיע מספרם אף ל-20. כמו כן אולצה התובעת לקיים, ללא תשלום, יחסי מין עם הנתבעים, חבריהם ואף בני משפחותיהם. התובעת טוענת כי הובאה לישראל תוך הבטחה כי תועסק כמעסה. כמו כן הובטח לה כי שכרה החודשי יהיה 1,000 דולר, והיא תוכל לשוב לארצה בכל עת. זמן קצר אחרי נחיתתה הובהר לה כי תיאלץ לעסוק בזנות.

התובעת, כאמור, נמכרה מדי כמה חודשים למעסיק חדש. פעמים רבות נכלאה בדירות שבהן הועסקה, ודרכונה נלקח ממנה. סבלה של התובעת הסתיים לאחר תשעה חודשים, בסוף יולי 2000, כשנעצרה על ידי המשטרה והוצא נגדה צו גירוש. התובעת הועברה לכלא נווה תרצה, ובעקבות פנייתה ניתנה החלטה שלפיה הליכי התביעה בתיק יעוכבו עד לסיום ההליכים הפליליים נגד הנתבעים, שבמסגרתם הורשעו על פי הודאתם.

התובעת פנתה לבית הדין האזורי לעבודה בבאר שבע בבקשה כי יקבע לטובתה תשלום של כ-791 אלף שקל, המורכב מ-360 אלף שקל בגין הפרשי שכר, 360 אלף שקל פיצויים בגין עוגמת נפש ועוד 70 אלף שקל - הסכום שלטענתה התקבל בגין מכירתה וקנייתה.

"עובד-מעביד", או שני עוסקים עצמאיים?

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://wmh.walla.co.il/w/18-200/29090-18.jpg]

בית הדין הצטער על שהתובעת לא ביקשה סכום גבוה יותר (צילום אילוסטרציה: יעל בדרשי)

התובעת טענה כי הנתבעים ניהלו עסק למתן שירותי מין, שבו היא השתלבה כעובדת, ולכן יש לראות את מערכת היחסים בין הצדדים כיחסי עובד-מעביד. הנתבעים טענו כי יש לראות אותם ואת התובעת כשני עוסקים עצמאיים המשתפים פעולה ביניהם. בית הדין קבע כי לא מתקיימים בין הצדדים יחסי עובד-מעביד, אך יש בכל זאת להעניק לה תנאים כאילו אלו התקיימו.

בהתייחס לדרישה לתשלום הפרשי שכר עבודה לא קיבל בית הדין את החישובים שעשתה התובעת. בחקירתה לא ידעה התובעת להצביע על מספר הלקוחות הממוצע שקיבלה בכל יום, לא זכרה את השכר ששולם לה, את גובה התעריף שנגבה בגין שירותיה ואף לא את מספר הימים שבהם עבדה בפועל.

בית הדין קבע כי אין בידיו הכלים הדרושים לקביעת שיעור השכר הראוי שלו זכאית התובעת, ולכן קבע כי תהיה זכאית לשכר בגובה שכר המינימום (כ-18 שקל לשעה - עב"י) ופסק לה פיצוי בגין שכר עבודה על סך 25.8 אלף שקל.

בהתייחסו לבקשת התובעת לקבלת פיצוי בגין עוגמת נפש הזכיר בית הדין כי חירותה של התובעת נשללה, ומשנפגעה זכותה לחירות אישית, מינית ופיזית, נפגע גם כבודה. "זכותה של התובעת לעבוד ולהשתכר בכבוד נשללה ממנה, ומבחינה זו התובעת נופלת לתוך שלוש קטגוריות, שכל אחת מהן זכתה להתייחסות פוגענית מצד הנתבעים - בשל היותה אשה, בשל היותה זרה ובשל עיסוקה", כתבה השופטת.

בקביעת סכום הפיצוי הביע בית הדין את צערו על כך שהתובעת לא ביקשה סכום גבוה יותר. שיעור הפיצוי שנקבע היה 240 אלף שקל. התובעת אף דרשה סך של 70 אלף שקל בגין קנייתה ומכירתה על ידי הנתבעים, בתקופות ההעסקה השונות. בית הדין דחה דרישה זו מכיוון שאינה בסמכותו. עוד קבע בית הדין כי כל אחד מהנתבעים ישלם לתובעת 7,500 שקל הוצאות משפט.

http://news.walla.co.il/ts.cgi?w=/1/752538

כבר עדיף לה להיות עוזרת בית...

ניצול ציני של נערות מסכנות מארצות רחוקות.

פסקו לה 240K מתוך 360K שהיא בקשה, והתלוננו למה היא לא בקשה יותר???
למה הם לא נתנו לה את המקסימום?

שמוליק.................................................. ..............העוגות של שמוליק