ומשהו יפה לשם גיוון: רגעים של חסד באונקולגית ילדים
טל זלוטוגורה (שאני מתנצל על הבעה שתפסתי ב-capture) היא סטודנטית לעיצוב. היא הגתה רעיון נפלא לשמח את הילדים במחלקה האונקולוגית.
הילדים שם מחוברים לאינפוזיה, ונאלצים להסתובב עם מוט מתכת אפור שעליו תלויה השקית עם הנוזלים. טל, באה לבית החוליםן, ויחד עם הילדים מעטרת את העמודים בבובות של עיסת נייר.
האמת אין כמו להתנדב בבית חולים.
מנסיוני.
שמעתי את המשפט הבא איפה שהוא ולא יודעת מאיפה אך אצטט אותו בכל זאת:
אתה לא יודע מי אתה עד שאתה יודע למה אתה מסוגל לעשות.
התנדבות בבית חולים די מגלה לך מה אתה מסוגל לעשות ומי אתה.
ממליצה בחום!
_____________________________________
חתימתכם הוסרה כיוון שלא עמדה בחוקי האתר. לפרטים נוספים לחצו כאן.
בתגובה להודעה מספר 7 שנכתבה על ידי לבני שמתחילה ב "להתנדב בבית חולים... זכות גדולה !!! וכבוד גדול."
מקווה שלא תצטרך לחוות דבר שמתקרב לזה.
התנדבות במקומות מעין אלה ללא ספק דורשת המון.
לקח לי חודש להתרגל ולאחר מכן פשוט התמכרתי, זה נהיה חלק ממני.
לא התנדבתי במחלקה אונקולוגית, זו מחלקה קשה, במיוחד כאשר מדובר בילדים.
שם זה באמת דורש ממך כוחות נפשיים אדירים.
_____________________________________
חתימתכם הוסרה כיוון שלא עמדה בחוקי האתר. לפרטים נוספים לחצו כאן.