 |
02-08-2005, 22:06
|
 |
|
|
חבר מתאריך: 05.06.02
הודעות: 21,476
|
|
|
מומחים למשפט פלילי: "מעצר קטינים אינו ראוי משפטית ומוסרית"
מומחים למשפט פלילי: "מעצר קטינים אינו ראוי משפטית ומוסרית"
דוד הכהן 02.08.2005 15:10
בכירי האקדמיה ובהם שמאלנים מובהקים, שיגרו למזוז עצומה הקוראת לפרקליטות ולשופטים למצוא חלופות למעצר הקטינים ולהביא לשחרורם המיידי; "מודאגים מאוד מהשימוש של מערכת אכיפת החוק, בהליך הדרסטי של מעצר עד תום ההליכים של קטינים, המואשמים בהפרת החוק במסגרת התנגדותם להתנתקות"
[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.global-report.net/gg/p/1513117m.jpg]
שופטת בית המשפט העליון פרוקצ'יה, אשר נמצאה אשמה בביצע מעשה מגונה בקטינה
האם הסיסמא "מדינת משטרה", הנשמעת בדרך כלל בהפגנות, קורמת עור וגידים והופכת למציאות בישראל של עידן ההתנתקות? זו התחושה שהתעוררה בחודשים האחרונים, לא רק אצל פעילי הימין, אלא גם בקרב אנשי משפט ואקדמיה.
מעבר להגבלות חמורות על חופש הביטוי וזכות ההתאגדות, היינו עדים באחרונה למתנגדי התנתקות רבים שהושלכו לתאי המעצר, חלקם אפילו למעצר עד תום ההליכים, למרות שהם נעדרי עבר פלילי, למרות שלא היוו סכנה של ממש לציבור, ולמרות שחלקם היו בכלל קטינים שעירים לעזאזל ולא יוזמי ההפגנות, בוגרים או מנהיגיהם הרוחניים של פעולות המחאה נגד הגירוש.
כך למשל, קיבלה שופטת בית המשפט העליון, אילה פרוקצ'יה, ערר שהגישה הפרקליטות, והחליטה לשלוח למעצר עד תום ההליכים נערה כבת 14, שהשתתפה בחסימות הכבישים, למרות שלא הייתה כל עילה למעצר.
כנראה שהחלטה זו היתה הקש ששבר את גב הגמל מבחינת כמה מומחים באקדמיה למשפט פלילי, חלקם ידועים כאנשי שמאל לא מתונים במיוחד.
אלה שיגרו היום ליועץ המשפטי לממשלה, מני מזוז, עצומה הקוראת למצוא חלופות למעצר הפעילים, ככל שמדובר בקטינים. "אנו, מרצים וחוקרים המתמחים במשפט הפלילי, ללא קשר לדעותינו הפוליטיות, מודאגים מאוד מהשימוש של מערכת אכיפת החוק, בהליך הדרסטי של מעצר עד תום ההליכים של קטינים, המואשמים בהפרת החוק במסגרת התנגדותם להתנתקות".
"מעצר קטינים", נאמר בעצומה, "המואשמים בעבירות כגון הפגנה בלתי חוקית והפרעה לסדר הציבורי, אינו ראוי הן משפטית והן מוסרית. במיוחד כשמדובר בקטינים, יש לנהוג באיפוק ולא להיחפז בשימוש באמצעי החמור ביותר של שלילת חירות ממושכת לפני משפט". הפלילים טוענים, כי "גם אם קיימת סכנה כי הקטינים יחזרו ויבצעו את המעשים שבגינם הם מואשמים, בתקופה שעד לתום ההליכים המשפטיים נגדם, הפגיעה הקשה של המעצר עד תום ההליכים בקטינים, העלולים להיוותר עם צלקות נפשיות משמעותיות, אינה שקולה לסכנה שייתכן וצפויה לאינטרס הציבור". החותמים קוראים לשופטים, ליועץ המשפטי לממשלה, ולפרקליט המדינה, "לשקול שוב את הצורך במעצר הקטינים ולמצוא את הדרך לשחרורם המיידי".
בין החתומים על העצומה: פרופ' מירי גור-אריה מהאוניברסיטה העברית; פרופ' אליעזר לדרמן, שהיה דיקן הפקולטה למשפטים באוניברסיטת ת"א; פרופ' יורם שחר, שהיה דיקאן בית הספר למשפטים במרכז הבינתחומי; פרופ' עמנואל גרוס, ד"ר חאלד גנאים, ד"ר דורון מנשה וד"ר נויה רימלט מאוניברסיטת חיפה; פרופ' רון שפירא (לשעבר דיקאן הפקולטה), ד"ר קרן שפירא-אטינגר וד"ר רות קנאי מאוניברסיטת בר-אילן; ד"ר רינת קיטאי ממכללת ר"ג וד"ר בועז סנג'רו, ראש החטיבה למשפט פלילי וקרימינולוגיה במכללה; ד"ר ג'ודי ברודר מהקריה האקדמית קריית אונו, ד"ר גיא רוטקוף ופרופ' שלמה שהם.
פרופ' עמנואל גרוס מסביר מה הניע אותו לחתום על העצומה הלא שגרתית. "אני חרד לשלומם של הקטינים", הוא אומר. "המעצר אולי יפתור בעיה מיידית, והם לא יוכלו לחזור לרחוב, אבל החברה תצטרך אחר כך לטפל בנזקים הנפשיים שלהם. אני חושב, שהחברה לא נותנת את דעתה עד הסוף להשלכות של מעצר על נפשו של קטין".
גרוס לא רואה סיבה לחשש מיוחד, בעובדה שהקטינים נעצרו "על-רקע אידיאולוגי" ובמסגרת תוכנית ההתנתקות. "קטינים המעורבים בהתנהגויות החשודות כהפרות סדר או בהתנהגויות שיש בהן פגיעה במרקם הציבורי, כמו חסימת כבישים שלא כחוק, או הפגנות שלא ברישיון וכו', התגובה להתנהגות כזו, עם כל החומרה שאפשר לייחס לה, לא יכולה להסתיים במעצרם", טוען גרוס. לדבריו, "אקט כזה צריך להיות שמור למקרים חמורים במיוחד, והפרות סדר אינן בראש רשימת ההתנהגויות החמורות, ובדרך כלל גם אין בהן כדי סכנה לחיי אדם". גרוס מבהיר, שאינו מתכוון למקרים בהם הקטינים אכן חשודים במעורבות במקרים כמו פיזור נינג'ות או שמן על הכביש, המסכנים את הנהגים. עם זאת, הוא מדגיש, "גם במקרים החמורים, צריך שבית המשפט יבדוק אם אין שום אלטרנטיבה למעצר. המעצר חייב לעולם להיות הקו האחרון של החברה ולא הקו הראשון. זה נכון לגבי בגירים, ועל אחת כמה וכמה לגבי קטינים".
"באקט המעצר", אומר גרוס, "עלול להיות נזק בלתי ניתן לתיקון לגבי קטינים. הטראומה של הכנסת קטין לבית סוהר יכולה לגרום לו נזק שהוא חסר כל פרופורציה, מבחינת התגובה על התנהגותו". אסור לשכוח, הוא מוסיף, "שהסיבה למעצר היא הרצון למנוע מהקטין לחזור ולהשתתף בפעילות דומה, שהרי המעצר אינו עונש אלא פעולה מניעתית".
"אי אפשר להשוות נפשו של אדם בוגר לנפשו של אדם קטין, מבחינת מה שבית הסוהר עושה להם", מסביר גרוס. לכן, הוא קורא לרשויות החוק, "ובכלל זה בתי המשפט והפרקליטות, לתת את דעתם להשלכות החמורות המיוחדות של הכנסת קטינים למעצר בשל הפרות סדר, כי במקרה כזה התועלת שתצמח לציבור מהכנסתם למעצר היא מסופקת, אל מול הנזק הברור שעלול להיגרם לקטינים בשנים שיבואו".
גרוס מבהיר, כי אינו מקל ראש בהתנהגות הקטינים. "גם אני נמנה על הסבורים שלא ראוי שקטינים יהיו מעורבים בכלל בהתנהגויות כאלה, אבל אם הציבור מבקש להגן על עצמו ע"י חיפוש של אמצעי מניעתי, שימנע מהם להמשיך ולהשתתף בהפגנות, שהרי החוק מאפשר שחרור בתנאים מגבילים, כמו למשל מעצר-בית במקום שיהיה מוסכם על המדינה. כאן הנזק מופחת בהרבה מהושבת קטין בבית סוהר, שזה דבר חמור ביותר".
ד"ר חאלד גנאים סבור, כי בעניינים הנתונים במלוקת ציבורית, "ראוי שהמשפט הפלילי יופעל רק במקרי החמורים מאוד, כגון סיכון חיי אדם או גופו. גם כאשר מדובר במחאה פסולה, הוא אומר, "ראוי לאפשר טיפול בתופעה באמצעות המערכת החינוכית והמערכת הציבורית, זאת בייחוד כאשר בעבר לא הועמדו רבנים לדין בגין התבטאויות, כגון קריאות לסירוב פקודה, במקרה של הרב גורן". לדבריו, המערכת הציבורית והמערכת החינוכית יכולות לטפל בתופעות שאנו עדים להן, בצורה טובה יותר מאשר המשפט הפלילי. "קיים חשש שהמשפט הפלילי יתפרש כאמצעי בידי השלטון לסתימת פיות", הוא אומר, וכך יוצא "שהנזק משימוש במשפט הפלילי עולה על התועלת שבו".
גנאים אומר, כי עילת המסוכנות, שהיא אחת מעילות המעצר, אינה מהותית במקרה זה. "כאשר מדובר במעצר, הסיבה הרלוונטית למעצר הינה סיכול סכנה עתידית מחשודים או נאשמים מסוכנים. לדעתי, הקטינים אינם המסוכנים, אלא הם 'בני ערובה' למארגנים ולאחרים, שהם המבוגרים".
לפסק דינה המלא של השופטת פרוקצ'יה
לסיקור החלטת ועד האזרחים לעצור את השופטת פרוקצ'יה ולשחרר בכוח אך כדין את הקטינה ממעצרה הבלתי חוקי
למאמרו של עו"ד יוסי דר נגד ההחלטה
למאמר של עורכי הדין יעל ברדה וגבי לסקי נגד להחלטה
למאמר של עו"ד יצחק בם (NFC) נגד ההחלטה
למאמר של אמנון דנקר (NRG מעריב) בעד ההחלטה
|
|
ראשי
צ'אט
מצב כלאיים
