 |
20-08-2005, 13:51
|
|
|
|
חבר מתאריך: 06.08.05
הודעות: 395
|
|
|
אין כניסה לדתיים
"אין כניסה לדתיים. זהו זה", פסק רוזנבלט
[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.haaretz.co.il/hasite/images/0.gif]
מאת דניאל בן סימון
[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.haaretz.co.il/hasite/images/0.gif]
חומש הוקמה לפני 25 שנה על ידי חילוניים שוחרי חיים טובים. עוד לפני עזיבתם השתלטו על המקום צעירים דתיים שהפכו את חומש למאחז משיחי. כך נפתחה מלחמת תרבות
[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.haaretz.co.il/hasite/images/0.gif]
[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.haaretz.co.il/hasite/images/0.gif]
[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.haaretz.co.il/hasite/images/0.gif]
[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.haaretz.co.il/hasite/images/0.gif]
[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.haaretz.co.il/hasite/images/printed/P190805/f.0.1908.2.1.9.jpg]
[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.haaretz.co.il/hasite/images/0.gif]
חומש. מקימי היישוב החילוניים חשים מושפלים
[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.haaretz.co.il/hasite/images/0.gif]
[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.haaretz.co.il/hasite/images/0.gif]
[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.haaretz.co.il/hasite/images/0.gif]
לפני ארבע שנים עקרו שולי הרמלך ורעייתו לימור מההתנחלות קדומים להתנחלות חומש. קדומים נולדה מתוך הציונות הדתית, חומש ביטאה ישראליות חילונית הדוניסטית ששאפה להפוך את החיים לקצת יותר נעימים. שתי התנחלויות קדמיות, שני חלומות שונים.
שולי ולימור, שני צעירים דתיים, התוודעו לפאניקה שאחזה את חומש מיד אחרי פרוץ האינתיפאדה השנייה. מארבי ירי, התקפות ליליות וניסיונות פיגוע בלתי פוסקים קלעו את עשרות המשפחות החילוניות לאווירה של אימה ופחד ועוררו בהם ספק ואי ודאות. בתוך ימים נרשמה נהירה בהולה החוצה.
בהתנחלויות הסמוכות עקבו בעניין אחר הבריחה החילונית. התעורר בהן החשש שמא זו תפיץ דימוי שלילי לשאר ההתנחלויות ואף תדביק יישובים אחרים. שולי ולימור הגיעו לחומש החילונית כדי למלא את החלל
[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.haaretz.co.il/hasite/images/0.gif]
[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.haaretz.co.il/hasite/images/printed/P190805/f.0.1908.2.2.9.jpg]
[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.haaretz.co.il/hasite/images/0.gif]
ציפי הרמלך וכלתה לימור. "מי שנעדר אמונה דתית אין לו מה לחפש בארץ ישראל"
[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.haaretz.co.il/hasite/images/0.gif]
[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.haaretz.co.il/hasite/images/0.gif]
שהבריחה יצרה. באותם ימים שהה בחומש רק זוג דתי אחד. שולי ולימור היו בטוחים שייהפכו לחלוצים לפני המחנה ויסמנו את תחילת הפיכתה של חומש מיישוב חילוני להתנחלות דתית. "שולי ואני החלטנו לבוא לחומש כדי לחזק אותה", פסקה לימור.
לפני שנתיים עשו שולי ולימור את דרכם מכוכב השחר לביתם החדש בחומש. פלשתינאים שהמתינו על אם הדרך ירו לעבר מכוניתם. לימור, בחודש השביעי להריונה, נפצעה. שולי נהרג במקום. לימור נותרה להתגורר בחומש וכעבור זמן הצטרפו אליה גם הוריו של שולי, משה וציפי. הם כה התקשו להשלים עם מותו של בנם, עד שהחליטו להעתיק את חייהם לבית שבו חי עד שמצא את מותו.
חודשים אחרי האירוע התבשרו תושבי חומש שיישובם מיועד לעקירה, לצד כדים, גנים ושא-נור, עוד שלושה יישובים חילוניים השוכנים בצפון השומרון. תושבי חומש החלו בהכנות לקראת בניית חיים חדשים במקום אחר, הדתיים תקעו יתד עוד יותר עמוקה בתוך אדמת היישוב. אט אט נפערו בקיעים בין התושבים החילונים לבין המתנחלים הדתיים. החילונים דרשו פיצויים ומגורים חלופיים, הדתיים התבצרו באידיאולוגיה של סרבנות והתעלמות גמורה מהמציאות החדשה.
2. "מה, אנחנו באיראן?"
עוד לפני שדובר על פיצויים, התברר שלדתיים שפשטו על חומש היה סדר יום חד וברור. הם החלו להנהיג ביישוב החילוני אורח חיים דתי. לפני שנה נקבעה רחצה נפרדת בבריכה לגברים ולנשים. תושבת ותיקה סיפרה שנדהמה לגלות שהדתיים לא הסתפקו בהפרדה. "אני באה לבריכה ומה אני רואה? אני רואה נשים דתיות נכנסות לבריכה עם כל הבגדים. מה, אנחנו באיראן או בסעודיה? אף פעם לא ראינו דבר כזה אצלנו".
כעבור זמן דרשו התושבים הדתיים משכניהם החילונים להימנע מחילול שבת וחסמו כבישים לתנועת מכוניות. היו חילונים שהבליגו מתוך הבנה, אחרים התקוממו. אט אט הופיעו ניצניה של מלחמת תרבות בין חילונים לדתיים. התברר שהדוניסטים ושוחרי משיחיות אינם יכולים לדור בכפיפה אחת.
ביום שני בלילה השבוע חתכו כמה צעירים דתיים את גדר הביטחון שמקיפה את היישוב ופערו חורים גדולים בתוכה. במשך שנים נאבקו הוותיקים עם משרד הביטחון עד שהוקמה הגדר. עתה נפרצה בידי תושבי המקום עצמם, כדי להקל על מסתננים מהתנחלויות סמוכות להיכנס לתוך היישוב שנגזר עליו פינוי בקרוב. רק כך יכלו לגבור על המחסומים שהציב הצבא בכניסה ליישוב.
למחרת גילו התושבים הוותיקים שהגדר נפרצה והחליטו על פעולת תגמול נגד פורצי הגדר הדתיים. נסערים וזועמים הם פנו לעבר שער הכניסה והשתלטו עליו. מעתה נאסר על כל מתנחל ועל כל חובש כיפה שאינו תושב המקום להיכנס ליישוב. "אין כניסה לדתיים, זהו זה!" הכריז יעקב רוזנבלט, חילוני ממייסדי היישוב שעמד בראש חוסמי השער. "נמאס מהדתיים", התרעם חברו יעקב פרידמן, אף הוא מהמייסדים, "לא רוצים אותם יותר".
ממש באותה שעה עשו מאיר מנדל-אל ורעייתו ציפורה את דרכם לחומש. מאיר שימש בעבר מדריך חברתי ביישוב ועתה הסיע את ציפורה מיישובם שבי שומרון כדי לצלם נופים בחומש. כניסתם נחסמה. רוזנבלט, פרידמן וחילונים אחרים עמדו בדרכו ואסרו עליו להיכנס ליישוב. "אין כניסה לדתיים", פסק רוזנבלט.
מנדל-אל לא האמין למראה עיניו. "רק הגויים מסוגלים לעשות דבר כזה", התקשה לשלוט בקולו, "ועכשיו גם יהודים מונעים ממני להיכנס. בושה!" אחר כך תלש בכוח את הכיפה מראשו והציג אותה בפני החוסמים. גם צעדו ההפגנתי לא עזר לו. "אין כניסה לדתיים!" זרקו לעברו.
"בסך הכל אני רוצה לצלם תמונות אחרונות של חומש", כמעט התייפחה ציפורה, "אנא מכם, תנו לי להיכנס". גם תחינותיה לא נענו.
3. המאבק על דמותה של המדינה
צבי שפירא, מהמועצה האזורית שומרון, בא באותו בוקר ליישוב כדי להשכין שלום בין הוותיקים לבין הצעירים אפופי הלהט הדתי שהתיישבו בחומש. גם כניסתו נחסמה. במשך שעות נצלה בשמש היוקדת לצד דתיים אחרים שנתקעו מחוץ לשערי היישוב. החילונים סירבו להיכנע. הם חשו מושפלים מכך, שעוד לפני עזיבתם נכבש היישוב שהקימו במו ידיהם לפני 25 שנה בידי מאות צעירים דתיים שהפכו את חומש למאחז משיחי.
רוזנבלט וחבריו התכוננו להתפנות כמצוות הצבא, כי תמיד ראו עצמם ממלכתיים ואזרחים נאמנים למדינה. עתה חשו שנכבשו בידי מורדים במלכות שחתרו להתעמת עם הצבא והערימו מכשולים בדרכו. "זה יישוב חילוני", שב והדגיש רוזנבלט, "האנשים האלה באו אלינו ועשו לנו כפייה דתית. לא יעזור להם".
גם חברו פרידמן היה נסער. "אם הייתי רוצה לשמוע כל בוקר 'אבינו מלכנו', לא הייתי בא לגור כאן. מה לנו ולאנשים האלה? מה לנו ולאנשים ששומעים כל היום לקול הרבנים? ממתי חומש היא אדמת קודש?"
וכל אותה עת עמדה לימור הרמלך ועקבה בדריכות אחר המהומה שהתחוללה ליד שער הכניסה החסום. לא ניכרו עליה סימני התרגשות. בעוד כמה ימים עמדו החילונים לעזוב והיא וחבריה עמדו לקחת לידיהם את השליטה על חומש. הקלה עליה המחשבה שההשגחה העליונה היא שמכתיבה את סדר הדברים. לימור מאמינה שלא היתה מקריות בכך שהיא ובעלה התיישבו בחומש בא' אלול, ששולי נהרג בא' אלול, ושתאריך הפינוי מחומש נקבע לא' אלול.
מיום שהתאלמנה לא שינתה דבר בביתה, כדי לתת תחושה שהחיים נמשכים. גם הטלפון הסלולרי שהותיר שולי אחריו עדיין עונה בקולו שלו, כאילו היה עדיין חי. ציפי, אמו של שולי, שעמדה לידה, הסבירה שהמאבק על האדמה מסתיר את המאבק האמיתי על דמותה של המדינה. יש לה ביטחון מלא שהדתיים ינצחו ויכתיבו את אורחות החיים שיתקיימו במדינה. "מי שנעדר אמונה דתית אין לו מה לחפש בארץ ישראל", הוסיפה בנימה של שכנוע, "אני רוצה מדינה יהודית שתפעל על פי ההלכה, וזה מה שיקרה".
אחרי כמה שעות המתנה נפתח השער הראשי והחילונים התירו לדתיים להיכנס לתחומי היישוב. "לפחות לימדנו אותם לקח", חייך פרידמן, "שהחילונים הם לא פראיירים". |
|
ראשי
צ'אט
מצב כלאיים
