22-08-2005, 11:03
|
|
|
חבר מתאריך: 20.06.02
הודעות: 1,872
|
|
אנ יבטוח שהוא סובל מאמנזיה מתקדמת
ולכן הוא שכח את תפקידו הקודם במהדרין ומכאן שאינו סובל משום ניגוד אינטרסים כי הוא אינו זוכר כלום.
קבל וורט לכבוד יום שני שנאמר בו רק פעם אחת כי טוב ועל ידי הוורט נוסיף עוד פעם:
חז"ל אמרו שלא חרב בית שני אלא בגלל שדנו בה דין תורה:
"שלא חרבה ירושלים אלא על שדנו בה דין תורה"
ולכאורה נשמעת הטענה אבסורדית, כי ממה נפשך, אם לא הלכו לפנים משורת הדין והיו מדקדקים בקוצו של יוד ודנו דין תורה, הרי שזה המצב האידיאלי, אז על מה ולמה החורבן?
ומשיבים חז"ל ואומרים:
"שהעמידו דינהם על דין תורה ולא עַבְדוּ[1] לפנים משורות הדין"
(עבדו - עשו)
ומובא שם הסיפור הבא:
רבה בר רב הונא,[1] ששכר פועלים שיעבירו לו חביות ממקום למקום. אותם פועלים, ועל כך אין ספק, נהגו בחוסר זהירות פושעת, דבר שגרם לכך, שמספר חביות ישברו, ובכך נגרם נזק לרב חנן. הללו סרבו לבוא לפני דין תורה ולפצות אותו על הנזק. למחרת היום שבו ובאו הפועלים, להמשך עבודה אצל רב חנן. קודם העבודה הם פשטו את הגלימות, שעליהם, ונגשו לעבודה. רבה בר רב הונא הלך ואסף את גלימותיהם, וסרב להשיבם עד אשר הללו ישלמו את החוב שחבים לו על הנזק שעוללו.
פועלים אלו, במעשה שאכן יכול להתפרש כחוצפה, ניגשו ותבעו את רבה בר רב הונא בבית דנו של רבו. כאשר עמד רבה בר רב הונא לפני רב, שהיה רבו. אמר לו רב שיש לו להשיב לאותם פועלים את הגלימה. שאל אותו רב חנן: "דינא הכי ?"-כלומר האם כך הדין ?! וענה לו רב "אִין" – "כן !"
התפלא רבה בר רב הונא ושאל את רבו מניין לו. והלה השיב לו "דכתיב: 'למען תלך בדרך טובים'" ועל כך מסביר רש"י במקום "זה לפנים משורת הדין !"
ראו אותם פועלים, שהדין הולך "לטובתם", ניגשו ותבעו גם את כספם, שחייב להם רבה בר רב הונא עקב העבודה שעשו למענו, או ליתר דיוק על העבודה שלא עשו למענו...
ועל כך פסק רב לרב חנן, שאכן הוא חייב לשלם להם את שכרם. ושוב שאלו רב חנן, האם הדין הוא כך. וגם הפעם השיב לו רב כי כך הוא. והראיה מהסיפא של הפסוק דלעיל :" ואורחות צדיקים תשמור"
והמוסר השכל הוא ברור, תמשיך להיות אלוף התקנונים והחוקים והנהלים וההורות והפרוצדרות רק שבין זה למוסר אין ולא כלום.
|