02-10-2005, 22:05
|
|
|
|
חבר מתאריך: 14.08.05
הודעות: 103
|
|
סיפור קצר.
הנה סיפור קצר שכתבתי.
הגורל אכזר
כן, הוא צריך ללכת לשם שוב...
כן, הוא צריך לעבור בשעריו...
לעבור איפה שכולם היו...
מקום שבו נחצים גורלות...
מקום שבו יש תהילה, עצב, אהבה, תסכול, הערצה, חוכמה, טיפשות ועוד דברים רבים...
מקום שבו דברים נשכחים במהירות ומצד שני גם נזכרים לזמן רב...
מקום עם חברה משלו, עם חוקים משלו...
מקום כזה, הוא בית הספר.
עטוף בבועה שכל מי שינסה - יצליח.
אבל לא כך זה בשביל גיא...
כן, הוא ניסה וניסה, וכל שקיבל היתה אכזבה...
הוא לא קיבל את מה שציפה לקבל - ציון גבוה אחד...
אבל מה ששבר אותו, לא היתה העובדה שאחרי שהתכונן קרוב ל8 שעות, קיבל ציון שבקושי העלה לו את הממוצע (ממוצע שממילא היה במצב לא טוב), אלא שחברו - שקיבל 100, שרץ בהתרגשות בכל הכיתה, אמר לו לפני הבוחן שהוא לא התכונן בכלל....
לא התכונן בכלל? כן, לא התכונן בכלל.
אבל מה? כנראה ש0 השעות שלו שוות יותר מ8 השעות של גיא... קשה לתאר את הריקנות שהוא חש אחר כך... למה? למה הוא צריך לשאת בעול הכבד הזה?
יש האומרים גורל...
יש האומרים "ככה זה החיים"...
ויש האומרים שוב ושוב "כנראה שהוא היה צריך ללמוד יותר"... - אלא הם הוריו של גיא.
לא מספיק הכישלון, הוריו צריכים להזכיר לו אותו, בכדי שהוא ילך בזעם לחדרו בכדי לשבת שם ולכעוס על כל העולם ובמיוחד - על זה שעשה את גיא כזה כותב מבחנים גרוע...
כן הוא ילך לשם שוב, והיום לעוד מבחן... למה? כי אין לו ברירה...
ככה זה בחיים: הגורל של גיא הוא ללמוד יותר... גורלו לנסות ולא בכרח להצליח, גורלו ש8 השעות שלו שוות פחות מ0 השעות של חברו.
גורלו לחוש צער ואי שיוויון כל הזמן. ורע עוד יותר: להיענש על כך.
אל תדאגו: הסיפור לא עלי...
בבקשה תגיבו
_____________________________________
עבודה בעיניים
|