"נושא הכתבה נבדק בימים אלה ע"י המחלקה הכלכלית של התנועה"

שוקי לבנון 16:58 | 05/10/05

*************************************************


ידיעות אחרונות המהדורה המודפסת יום שני, כ"ט באלול תשס"ה 3.10.2005

"כל השרים התייחסו לתחקיר "ידיעות אחרונות" על בנק ישראל

כל שרי הממשלה התייחסו לתחקיר של מוטי גילת ב"ידיעות אחרונות" לפני שבועיים שחשף שורה של בעיות בתחום השכר וההטבות הנלוות האחרות בבנק ישראל.

ארבעה שרים ניצלו את הדיון על חוק בנק ישראל החדש כדי לתקוף את ההתנהלות בתוך בנק ישראל. הארבעה הם סגן ראש הממשלה ושר החוץ סילבן שלום, שר התיירות אברהם הירשזון, השר לאיכות הסביבה שלום שמחון ושר הפנים אופיר פינס.

בהתייחסות ראשונה לתחקיר אמר הנגיד, פרופ' סטנלי פישר: "אני מקבל את כל הביקורת ומתכוון לטפל בכך"

מאת: גד ליאור

*********************************************

רשות המיסים חוקרת את פרשת מוטי פיין

עדכון אחרון - 2005/09/27 04:03:15

רשות המסים תבחן את שיטת ההלוואות לעובדים בבנק ישראל

ברשות המסים פתחו בתחילת השבוע בבדיקה הנוגעת להלוואה על סך מיליון שקל שקיבל ראש מחלקת מטבע בבנק ישראל, מוטי פיין. בכוונת חוקרי הרשות לבחון גם את כל שיטת ההלוואות לעובדים הנהוגה בבנק ישראל. פיין נכנס לתפקידו ביוני 2004, וקודם לכן שימש כסגן של המפקח על הבנקים, יואב להמן.

כפי שפורסם בסוף השבוע ב"ידיעות אחרונות", פיין ורעייתו (שגם היתה עובדת בנק ישראל) קיבלו במהלך 2002 הלוואה לרכישת דירה בשכונת צהלה בצפון תל אביב עבור בנם על סך מיליון שקל.

על פי תקנות בנק ישראל, כל עובד יכול לקבל הלוואת משכנתא בגובה של חצי מיליון שקל. מקרה יוצא דופן הוא זה של עובד שלקה במחלה סופנית: עם מותו של העובד נמחקים חובותיו ולכן לא מתקבלות בקשות למשכנתא מעובדים הנוטים למות. למרות מצבה הקשה של אשתו התחייב פיין להחזיר את ההלוואות. חודשים אחדים לאחר מותה התחרט פיין וטען שהוא מופלה לרעה לעומת עובדים אחרים להם נמחקו החובות.

"רשות המסים תפנה לגורמים המתאימים בבנק ישראל ותבחן את ההשלכות המיסויות של העניין", נמסר באופן רשמי מדוברות רשות המסים. תגובה זו מתייחסת באופן ספציפי לעניינו של פיין. עו"ד יאיר אולמרט, שהגיש בעבר תלונות למבקרת בנק ישראל בעניין תפקודו של פיין, כבר פנה בעניין לרשות המסים ולמבקר המדינה הנכנס מיכה לינדנשטראוס.

מהמבקר הוא מבקש לבחון את נוהל מתן ההלוואות בבנק ישראל ו"השימוש המופקר בכספי הציבור באופן שאינו עולה בקנה אחד עם ההצהרות על ביעור נגע השחיתות". מרשות המסים הוא דורש לבדוק לעומק את שאלת המיסוי של פיין. "הוא היה צריך לשלם חצי מיליון שקל מס הכנסה מתוך המיליון שקל שהוא קיבל כהלוואה שהפכה לכאורה למענק", טוען אולמרט. לדבריו, יש לבחון גם מיסוי עובדים של בנק ישראל כתוצאה מהריבית הנמוכה על ההלוואות. "זו גם הכנסה לכל דבר", הוסיף.

עמית בן ארויה
http://www.haaretz.co.il/hasite/pag...chArticle.jhtml

**********************************************


סטנלי תן לי


סטנלי פישר. האם הוא מסוגל להקפיד על סגל נקי כפיים במוסד רגיש שכזה?

ידיעות אחרונות 26.09.2005 3:38

אחת השערוריות המרכזיות אשר נחשפה בתחקיר המדהים במוסף לשבת של ידיעות אחרונות "סטנלי תן לי" מתרכזת במוטי פיין, לשעבר סגן המפקח על הבנקים והממונה על יחסי בנק לקוח וכיום מנהל מחלקת המטבע. האיש שיש לו עבר מוכר בקרב משפטנים בתור מושחת וטייח צמרת של עבירות בנקאיות אותן הוא גנז בנסיבות עלומות, מתגלה במלוא מערומיו וקלונו בפרשייה אישית מביכה ומקוממת


ניתן לדברים לדבר בעד עצמם ונביא לכאן את החלק בכתבה העוסק באיש כלשונו:

"סולם הערכים המעוות, שלא לומר המושחת, של בנק ישראל מקבל משנה חומרה במה שמכונה "פרשת מתנת מיליון השקלים למוטי פיין". פיין הוא עובד בנק ותיק המכהן כמנהל מחלקת המטבע, אשתו המנוחה שושנה עבדה גם היא בבנק, ועל פי תקנון בני האלים, כל אחד מהשניים היה זכאי לקבל הלוואת משכנתא לדיור בהיקף של כחצי מיליון שקל.

בראשית 2002 החליטו בני הזוג לנצל זכותם לכסף הזה וביקשו הלוואה לרכישת דירה לבנם בצהלה. רק שבדרך לקבלת כספי ההלוואה הם נתקלו בבעיה: שושנה סבלה כבר ממחלה ממארת, היתה במצב סופני, ועל פי תקנות הבנק לא היתה זכאית במצבה לקבל משכנתא. הסיבה: כשעובד בבנק ישראל או בן זוגו הולך לעולמו, נמחקים כל חובותיו. כספי הבנק יורדים לטימיון (להזכירכם כספי הבנק הם כספנו שלנו - p).

"אלא שמוטי פיין", מספר אחד מעובדי הבנק, "לא ראה עצמו מחוייב לכללים האלה. הוא ממש ציפצף עליהם, וביחד עם אשתו החולה הגיש בקשות לקבלת הלוואות בכמיליון שקל. הוא הביך את הבנק: כולם ידעו שימיה של שושנה ספורים, כולם ידעו שלא מקבלים הלוואות במצב כזה, כולם ידעו שאם הבנק ייענה לבקשה הוא לא יראה יותר את הכסף. אבל אף אחד בהנהלה לא העז לומר לו: סליחה, ככה לא מתנהגים, הכסף הזה שייך לעם ישראל. כולם ציפו שאדם במעמדו ובתפקידו ינהג ביושרה, אבל מנהל מחלקת המטבע בחר אחרת".

- כלומר, הוא ואשתו החולה קיבלו בסוף את ההלוואות ?

"בוודאי, וכדבר מובן מאיליו מבחינתם. אשתו היתה זכאית ל-442 אלף שקל, ומוטי פיין ל - 506 אלף, והם גייסו לעניין גם את מבקרת הבנק, שולה מישלי, שהיא במקרה ידידת המשפחה. היא זו שחתומה על אחת ההלוואות. עזות המצח של משפחת פיין הציקה אז למי שטיפלה בנושא, וינקה גורן, וזו התריעה על כך בפני המחלקה המשפטית. התקיימו דיונים פנימיים, פיין נקרא לשיחה, ואחרי שהזכירו לו מה קובע התקנון בעניין מחיקת חובות לנפטרים, התחייב להחזיר את ההלוואות. רק אז, באמצע מרס, שוחררו לו קרוב למיליון שקל"

אלא שלפיין היה תיאבון גדול. הוא ביקש לנצל את זכאותו גם להלוואת רכב, הספיק כעבור חודש לקבל למטרה זו 62 אלף שקל, וביוני ליווה את אשתו למנוחות. ארבעה חודשים אחרי מותה התחרט פתאום ודרש למחוק לו את כל ההלוואות. מפלים אותי לרעה, טען, לאחרים במצבי מחקו הלוואות.

בבנק נדהמו מעזות המצח, הקימו מעין ועדה לבחינת הנושא, ובהנחיית המחלקה המשפטית (ששינתה עמדתה ב-180 מעלות), החליטו בסוף להתחשב בפיין, שמשכורתו מתקרבת ל-50 אלף שקל בחודש. מחקו לא את החוב, יצרו תקדים מסוכן וגרמו לכך שעוד עובדי בנק או בני זוגם, שלקו במחלה קשה, ירוצו לבקש הלוואות רגע לפני המוות. ימשכו עוד ועוד כספים בידיעה שאגורה לא תוחזר מכיסם.

תגובת הבנק: "ההנהלה הנוכחית פועלת כעת, יחד עם המבקרת הפנימית, כדי לקבוע נורמות ראויות בנושא מחיקת חובות. לגבי פיין - ההחלטה למחוק את חובו היתה של המחלקה המשפטית בבנק, למרות שהביעה חוסר שביעות רצון מכלל ההסדר בנושא הזה. חוות הדעת שלה קבעה שלא ניתן להפלות ויש מקום להפסיק הסדר מסוג זב בעתיד."

גורם מרכזי בבנק: "ההנהלה הנוכחית מטעה את הציבור. הרי מיד אחרי פרשת פיין, ועוד לפני שמחקו לו את החוב, קבעו במחלקה המשפטית כללים ברורים למי מותר ולמי אסור לתת הלוואות. מדוע אם כן צריך עכשיו לדון מחדש בנושא? איזו מין התחכמות זו? כולם יודעים שצריך לעשות דבר אחד ולא עושים אותו: ליישם את ההוראות הקיימות. לתבוע בחזרה את הכספים מכל מי שקיבל אותם שלא ביושר".

"מה עשיתי ? מה ניצלתי ? "

פיין לא היכה על חטא מעשיו גם השבוע כששוחחנו איתו על הפרשה. "כן", אמר, "כשבא אלי עו"ד אריה פ"ח מהמחלקה המשפטית ואמר לי שאצטרך להחזיר את הכסף, אמרתי לו שזה נשמע לי מאוד הגיוני. אבל מיד הוספתי שאני מקווה שזה יחול על כל עובדי הבנק, ושזה לא איזשהו חוק מיוחד למוטי פיין. הוא אמר לי, בוודאי, לא באתי לבקש ממך הסכמה. באתי להגיד שזה המצב.

"ובאמת כשנפטרה אישתי ביוני 2002, והתחילו לנכות לי מידי חודש את ההלוואה, לא אמרתי מילה. לא עשיתי בעיות, עד שבאוקטובר גיליתי שעובדת אחרת של הבנק קיבלה הלוואה גדולה בזמן שבעלה היה מאוד חולה, ואחרי מותו מחק לה הבנק את ההלוואות. אמרתי, מה זה צריך להיות ? הרי ההלוואות נלקחו כשהבעל כבר היה חולה מאוד - מדוע הם כן ואני לא ? למה לקפח אותי ? דרשתי מהמנכ"ל דאז גרוס למחוק לי את ההלוואה, הפעלתי לחצים, והלשכה המשפטית התערבה והגיעה למסקנה שאני צודק. דרשתי שיחזירו לי גם את כספי ההלוואה שניכו לי עד אז מתלוש המשכורת".

- התנהגת לא כשורה.

"מה כבר עשיתי ? מה ניצלתי ? "

- ניצלת את המצב הזה, ניצלת את הפירצה בבנק.

"נכון, ניצלתי את המצב. מודה. אין לי חילוקי דעות איתכם".

- אם כן, מדוע שלא תחזיר את הכסף היום ?

"תראו, כל השיטה הזאת היא באמת לא בסדר, וכל מי שלקח הלוואה יכול להחזיר. אבל למה שרק אני אחזיר? אני לא מוכן להיות פרייר של אף אחד. אני עלול לצאת בכתבה הזאת לא טוב, אבל זו המציאות. מוטי פיין לא צריך להיות אצלכם בכתבה המתנדב בע"מ".


http://www.global-report.net/a.php?c=gg&a=2036611&rc=il


**********************************************

הבנק של אבא שלו

מדוע בנק ישראל הוא סמל להפקרות ושחיתות, ולמה מוטי פיין, מנהל מחלקת המטבע בבנק, אינו ראוי לשמש כמנהל בבנק

אלי ציפורי 26/9/2005 - גלובס

איזו מדינה?!

ובאמת, כמה מדינות יש לנו בישראל? ישנה מדינת חברת החשמל, שק האיגרוף של העיתונות הכלכלית, שעובדיה זוכים לתנאים מחממי לב. ישנה מדינת חברת בזק, שחיים סבן ינסה עכשיו ליישר בה את החוקים והכללים. ישנה גם מדינת נמלי הים שעובדיה לא נותרו מקופחים. וכל המדינות הללו זוכות לתשומת לב ציבורית חריגה ולגנאי בלתי פוסק.
רק מדינה אחת, קטנטנה, היא הפרה הקדושה שלנו, למרות שבמדינה הזו מתרחשים דברים שערורייתיים. המדינה הזו יושבת ברח' בנק ישראל (יש דבר כזה!) בירושלים, היא מאגדת מאות עובדים וקובעת לנו את הריבית מדי חודש. למקרה שאתם תוהים, מדובר בבנק ישראל, מוסד מכובד כביכול, עם אנשים שלווים ורהוטים, בעלי תארים מתקדמים, שמפיקים מחקרים מופלאים על מדע הכלכלה.

זה מזכיר לנו איזה משפט ששמענו בימי האוניברסיטה הרחוקים, בהם היינו בעלי לחיים ורדרדות והעברנו בנעימות את ימי בחרותנו בערוגות האקדמיות. "אל תניחו להתנהגותי השלווה להוליך אתכם שולל, ואל תחושו שלווה כשאני מוליך אתכם שולל", כה אמר איזה ד"ר חביב ומטורלל, וזה מתאים מאוד למה שקורה היום בבנק ישראל.

תודו שהצלחנו לתפוס את תשומת הלב שלכם עם הפתיחה הזו, ועכשיו הגיע הזמן לתכל'ס. הסיפור הולך בערך ככה, והוא תמצית תחקיר שפורסם בסוף השבוע ב"ידיעות אחרונות": בבנק ישראל מעניקים הלוואות נדיבות בריבית עוד יותר נדיבה לרכישת דירה, בין היתר גם לצאצאי עובדי הבנק. החוק ב"בנק ישראל לנד", מתברר, המריא עם הנדיבות הזו עד ההוא שיושב במרומים: אם עובד הבנק או בת זוגו הולכים לעולמם, גם החוב מסדר לו פגישה עם בורא עולם. כלומר, אין חוב, תשכחו מהכסף.

מוטי פיין, מנהל מחלקת המטבע ואחד מבכירי הבנק, החליט ללכת עם החוק המוזר ב"בנק ישראל לנד" עד הסוף. אשתו שושנה, אף היא עובדת הבנק, לקתה במחלה קשה והייתה במצב סופני. זה לא הפריע לפיין ולאשתו לקחת טרם מותה הלוואה בהיקף של כמיליון שקל, לרכישת דירה לבנם בשכונת צהלה. עד כמה שידיעתנו הגיאוגרפית משגת, צהלה לא ממוקמת ליד דימונה או שדרות, אלא היא שכונת יוקרה תל-אביבית, שעם דייריה נמנים, רשימה חלקית מאוד, עופרה שטראוס, ליאון רקנאטי ומאיר שמיר.

הנטייה של פיין לתזמן את מועד ההלוואה בדיוק לפני מועד מות רעייתו, הקימה קול צעקה בבנק. פיין נקרא לשיחה והבטיח להחזיר כל פרוטה כי הרי הפרוטה מצויה בכיסו (פיין מרוויח כ-50 אלף שקל בחודש). כשאשתו נפטרה, פיין התחרט. הוא לחץ, טען שהפלו (?) אותו, והחוב נמחק. נו, טוב. זה הרי הבנק של אבא שלו.

שערוריית פיין מתגמדת בהשוואה למה שפיין הצליח להפיק מלשונו בתגובה על כל הסיפור: "למה לקפח אותי", אמר פיין, "דרשתי מהמנכ"ל דאז למחוק לי את ההלוואה, הפעלתי לחצים... נכון, ניצלתי את המצב... למה שרק שאני אחזיר? אני לא מוכן להיות פראייר של אף אחד... מוטי פיין לא צריך להיות המתנדב בע"מ".

ובאמת, מוטי פיין כנראה חי בבועה, בועת הפקרות. למרבה הצער, פיין וחבורה שלמה של אנשים בבנק ישראל נלכדו בתוך בועת ההפקרות של "בנק ישראל לנד". כמו בכל בועה, הם אינם יכולים לראותה, מפני שקשה להבחין בה כשנמצאים בתוכה, ומתבוננים החוצה. ובכלל, איזה מין מחלקה משפטית יושבת בבנק ישראל שמאשרת דברים בועתיים מעין אלה? היא מראה סימנים מובהקים של שמור לי ואשמור לך, יד רוחצת יד, תן לי ואתן לך, ולעזאזל כל הערכים המשפטיים והמוסריים. אין הסבר אחר.

ואולי צריך לאמץ את סוג החשיבה המעוות של פיין, שלא מוכן "להתנדב" להחזיר מיליון שקל שלא שייכים לו. אולי כדאי להרחיב את חוקי "בנק ישראל לנד" לישראל השלמה. אולי כדאי שכל מי שחווה אירוע מצער במשפחתו (מוות של בן או בת הזוג) לא "יתנדב" לשלם את המשכנתא שלו, לא "יתנדב" לשלם לעירייה את הארנונה, לא "יתנדב" לשלם ביטוח לאומי, לא "יתנדב" לשלם מס בריאות, ולא "יתנדב" לשלם מס הכנסה, בין היתר כדי לא לממן את חגיגת ההפקרות בבנק ישראל.

ואנחנו מרשים לעצמנו "להתנדב" ולתקוע סיכה בבועה של פיין וחבריו בבנק ישראל, מעוז האליטה הכלכלית של ישראל. אולי כדאי לומר את הדברים בלי כחל ובלי שרק: בנק ישראל הוא ארגון המאפשר תופעות הרבה יותר גרועות מחברת החשמל, הרבה יותר גרועות מבזק והרבה יותר גרועות מנמלי הים. זהו ארגון שמאפשר שחיתות והפקרות, שהמציא לעצמו חוקי כלכלה משלו, בעודו מטיף לחוקי כלכלה אחרים לגמרי. זהו ארגון של אנשים "שלווים" שמוליך את הציבור שולל.

אפשר לסחוט מאיתנו עוד כמה מילים מושחזות על מעללי פיין, אבל הבה ניתן ליעקב פרנקל, נגיד בנק ישראל לשעבר, לדבר בשמנו: "לא ייתכן שהח"כים יתנהלו בכספי ציבור כאילו מדובר בכספם הפרטי", אמר פרנקל בשנת 99' בתגובה על הניסיון להעלות את שכרם של סגני השרים אז. "... קשה לתאר במילים את ההפקרות ואת חוסר האחריות... מי שלא עושה חשבון עם הציבור, יסגרו איתו את החשבון..."

ואכן, פרנקל עצמו החזיר כספים שלא ממש הגיעו לו מבנק ישראל, ועכשיו נותר לסטנלי פישר "לסגור חשבון" גם עם פיין: לקרוא לו לחדרו, להורות לו להחזיר מיליון שקל לקופת המדינה ולמצוא לבנק ישראל מנהל מחלקת מטבע חדש, שמוכן "להתנדב" לשלם את חובותיו. *



************************************************


ריקבון בבנק ישראל

07:20 | 28.9.2005 סמי פרץ


"תכלה שנה וקללותיה, תחל שנה וברכותיה" - כך חותם מנכ"ל בנק ישראל החדש יעקב דנון את המכתב שכתב לעובדי הבנק השבוע בעקבות ממצאי תחקיר של ידיעות אחרונות, החושף שורה של קלקולים ונורמות פסולות שפשו בבנק המרכזי. מבחינתו של דנון, חלק מהקלקולים דורשים טיפול דחוף, ובעיקר זה העוסק בנוהל השערורייתי של מתן הלוואות לעובדי הבנק.

עובדי חברת החשמל מקבלים חשמל חינם, עובדי עיתונים מקבלים עיתונים חינם, עובדי חברות סלולר מקבלים דקות שיחה חינם ועובדי בנק ישראל מה מקבלים? כסף חינם כמובן.

על פי ממצאי התחקיר מעמיד בנק ישראל לרשות עובדיו הלוואות לרכישת דיור, ואם העובד/ת או בן/בת זוגם מתים אין צורך לפרוע את ההלוואה: אזרחי ישראל הם אלה שמשלמים אותה. בתחקיר התברר כי מנהל מחלקת המטבע בבנק ישראל מוטי פיין ואשתו המנוחה שושנה, שעבדה אף היא בבנק, ניצלו את זכותם לקבל הלוואה בסכום של מיליון שקל, והשתמשו בה לרכישת דירה לבנם בצהלה. עד כאן הכל עבד לפי הכללים, מעוותים וחריגים ככל שיהיו.

אלא שפיין נטל את ההלוואה בזמן שאשתו סבלה ממחלה סופנית, ועל פי תקנות הבנק לא היתה זכאית לקבל במצב זה משכנתא. כאשר הבהירו לו שמדובר בחריגה מהתקנון הודיע פיין כי הוא יפרע את ההלוואה במקרה שאשתו תמות. אך כאשר היא נפטרה, הוא חזר בו וביקש התחשבות בנימוק שגם עובד אחר נהנה מפטור מפירעון ההלוואה עקב מות בן זוגו. עד לאחרונה היה פיין ממונה על הטיפול ביחסים בין הבנקים ללקוחותיהם בבנק המרכזי, ואם היה דואג לענייני לקוחות הבנקים כפי שדאג לענייניו - מצבנו היה נפלא.

בכל מקרה, כאשר התבקש פיין להסביר מדוע נהג כפי שנהג, אמר ללא בושה: "תראו, כל השיטה הזאת היא באמת לא בסדר, וכל מי שלקח הלוואה יכול להחזיר. אבל למה שרק אני אחזיר? אני לא מוכן להיות פרייאר של אף אחד".

כיום יש בבנק המרכזי אנשים חדשים שלא מחויבים להסדרים המקולקלים הנהוגים במוסד השמרני והכאילו מכובד הקרוי בנק ישראל. יעקב דנון הגיע לבנק המרכזי אחרי שעשה סדר בבנק המזרחי ואחרי קריירה במשרד האוצר. הנגיד סטנלי פישר הוא בכלל עולה חדש. לא צריך להיות להם שום סנטימנט מהסוג שנהוג בבנק ישראל בין עובדים בכירים שנתנו זה לזה, הגנו זה על זה וצ'יפרו זה את זה במשך שנים מבלי להוציא כביסה מלוכלכת החוצה.

פישר אמר בשבוע שעבר בראיון ל-TheMarker כי בינתיים הוא שבע רצון מניהול המדיניות הכלכלית, ולכן הוא לא מוצא סיבה לריב עם איש. אם זה כך, טוב שפישר יתפנה לטפל בריקבון שפשה בבנק המרכזי ובשורה של תחלואים כמו משכורות העתק, מצבת העובדים המנופחת ונוהלים מושחתים המאפשרים מחיקת הלוואות במיליונים לעובדים על חשבון כולנו.

בלי מהפכה ארגונית, דנון לא יכול לצפות לשנה מבורכת בבנק ישראל.


http://www.themarker.co.il/tmc/arti...3=market&layer4=



*************************************************


אז מה? כך עושים כולם

אחרי שנודע שהנגיד לשעבר, דוד קליין, קיבל הטבות חריגות בעת עבודתו בבנק, הוא טען את השגור בפי בכירים שנתפסו בקלקלתם "הכול כחוק. כך עושים כולם". גם אם זה נכון, נגיד שמטיף לניקיון ציבורי צריך לדעת ש"כולם" זה לא תירוץ לקחת מהקופה הציבורית

מתי גולן 29/9/2005 - גלובס

אם העניין לא יסתדר, ייתכן שאנחנו צפויים לתקדים חדש: הגשת תביעה נגד נגיד לשעבר של בנק ישראל, להשבת כספים שניתנו לו שלא כדין, ומכל מקום שלא כראוי. מדובר בד"ר דוד קליין ובהטבות שקיבל בתקופות שונות של עבודתו בבנק ישראל. יחידת האכיפה באגף הממונה על השכר בודקת, בין השאר, את תנאי הפרישה של הנגיד-לשעבר, את מענקי היובל ששולמו לו, פדיון חופשה צבורה בלתי מנוצלת - בסך-הכול סכומים בסדר גודל של מאות-אלפי שקלים.

"קיבלתי כמו כולם" - הגיב הנגיד לשעבר על הדברים. ואין שום סיבה להניח, שזה לא נכון. אבל מה זה אומר שהוא קיבל "כמו כולם?" זה מזכיר פוליטיקאים או פקידים בכירים, שכאשר הם נתפסים בקלקלה כלשהי, הם טוענים להגנתם: "הכול נעשה על-פי החוק".

יש אצלנו המון כאלה. אנשי ציבור, שאולי לא עברו על החוק, אבל עברו כמעט על כל נורמה ציבורית אחרת. ויש גם כאלה שקיבלו כספים "כמו כולם", למרות שעל-פי נורמות של הגינות ציבורית, "כולם" לא היו צריכים לקבל את הכספים האלה.

אנשי צבא הנתפסים בביצוע מעשים שלא ייעשו טוענים לרוב, להבנתם, כי פעלו על-פי פקודות. אלא שבעניין הזה קובע החוק איסור על ציות לפקודות בלתי חוקיות בעליל. כך שהטענה לא תמיד תופסת. החוק עדיין אוסר על אנשי ציבור לקבל כספים שאינם כשרים בעליל, ואולי צריך לחוקק חוק כזה.

אם לחזור אל הנגיד לשעבר, הרי שנגיד הבנק המרכזי אינו קצין וגם לא פקיד או חייל. הוא אדם העומד בראש הבנק. הוא בעמדת מנהיג. הוא שייך לשדירת נותני הפקודות. הוא עומד בראש המערכת המוניטרית במדינה. הוא צריך לשמש דוגמה לאחרים. מאדם כזה מצפים שלא ייטול תשלומים בלתי ראויים בעליל.

אם נגיד בנק ישראל מאתר בתלוש המשכורת שלו תשלומים חריגים, הוא צריך לסרב לקבל אותם, ולהתריע, גם כאשר הכספים אינם חריגים במובן של החוק או ההסכמים, אלא במובן המקובל בציבור והשכל הישר. בדיוק כפי שהנגיד מוחה ומתריע על תשלומים חריגים שמקבלים אחרים.

הידוק חגורה, צמצום הוצאות הממשלה, כיבוד הסכמי שכר - אלה הם דברים שהנגיד, כל נגיד של הבנק המרכזי במדינה, דורש השכם והערב מהממשלה ומהאזרחים. לאחר שהוא אומר את הדברים הללו, בא הנגיד למשרדו ומוצא על שולחן עבודתו את תלוש המשכורת. יש בו, על פניו, בצורה הברורה ביותר, סכומים שבשום אופן אינם מתיישבים עם הדברים שהנגיד דורש מאחרים.

ומה עושה הנגיד כשהוא רואה את התלוש? הוא אומר שזה לא בסדר? הוא מחזיר את הסכומים היתירים? הוא דורש מהאוצר שמכאן ואילך התלוש שלו יהיה נקי מסכומים אלה? ממה שאנחנו יודעים, הנגיד לא עושה שום דבר מכל אלה. על-פי התנהגותו הוא אומר לעצמו משהו כמו מה, אני פראייר, להחזיר כספים שניתנים לי "כמו לכולם"?

אם הוא נזקק לקונפליקט שבין העקרונות שבפיו לבין הסכומים שבכיסו, יש להניח שהוא אומר לעצמו, כי הוא אינו אשם שהמחוקקים ושקובעי המדיניות אינם שועים לעצותיו. זה לא אומר, שהוא באופן אישי לא צריך ליהנות מכך שאחרים אינם מקיימים את המדיניות אשר לה הוא מטיף.

טענת הגנה פופולרית

הביטוי, "כמו כולם", הפך להיות קו ההגנה הפופולרי ביותר בקרב אנשי ציבור בכירים. אם הקמפיין של אהוד ברק אסף תרומות בניגוד לחוק? - התשובה היא "כולם עושים את זה". אם אנשי שרון הקימו עמותות בלתי חוקיות? - שוב "כולם עושים את זה". אם השר לשעבר צחי הנגבי מואשם במינוי סיטונאי של אנשי מרכז הליכוד למשרות ציבוריות? - הרי "כולם נוהגים כך". ואם כמה מאנשי ש"ס העבירו כספים בצורה בלתי חוקית למטרות שלא נועדו להם? - "אנחנו לא עושים שום דבר שאחרים לא עושים".

בבית-המשפט טענה כזאת אינה מתקבלת. כי הרי כל גנב יכול לטעון, במידה רבה של צדק, שגם אחרים גונבים. אבל ב'בית-המשפט הציבורי' הטענה הזאת דווקא תופסת לא רע. אפשר לשמוע אנשים מתפלאים למה "נטפלים" אל פלוני או אלמוני, שבסך הכול עשה את "מה שעושים כולם". אבל מנגיד הבנק המרכזי של המדינה היינו מצפים לטיעונים מסוג אחר. מה גם ש"כולם" הוא מושג מאוד לא מדויק.

אנחנו יודעים, שלא כולם, למעשה רק מעטים, מקבלים את מה שניתן לעובדי בנק ישראל ולנגיד עצמו, ורובם של המעטים הללו מרוכזים בבנק. זה כשלעצמו היה צריך להבהיר לקליין שמשהו פה לא בסדר. מכיוון שהוא מבין משהו בכלכלה ובתלושים, יש להניח שהוא הבין גם את זאת. אז מה עושים? - אוי, כמה שקשה לוותר על כסף לטובת עקרונות, גם כאלה שאתה בעצמך מטיף להם. *

אני מקווה אחרי סיום הבדיקה .הם יתפנו לבדוק האם אנשי מפלגת העבודה שנסעו לחתונה בשוויץ על חשבון המיליונר החזירו את הכסף אני מצפה שיחקרו אותם כמו שחקרו את ביבי ואשתו בגלל סיכה שהערך שלה לא היגיע ל-100 שקל . חוץ מזה צריך להוריד ימי חופש או שכר מכיון שהם נסעו לחתונה באופן פרטי. כל אדם שכיר במדינה מורידים שכר או ימי חופשה כשהוא נוסע באופן פרטי .נראה עכשו אם יש צדק במדינת ישראל.................