14-10-2005, 09:56
|
|
|
חבר מתאריך: 25.10.03
הודעות: 1,606
|
|
לבריטניה הייתה מדיניות של שמירת קשר
עם המדינות ממנה יצאה, גם אם יצאה בתנאים קשים. בנוסף, בתום המנדט נותרו הרבה עניינים פתוחים בין בריטניה למדינה היהודית החדשה, והדבר האחרון לעשותו הוא לנתק קשרים. לדוגמה: ממשלת המנדט לקחה אחריות על הפנסיות של עובדי המנדט לשעבר. דוגמה נוספת ומכרעת, עם תום המנדט נותרו בבריטניה כ- 100 מליון ליש"ט מן הרזרבות הכספיות של ארץ ישראל, שרובן הגדול היה של יהודים. על כסף זה נערך ויכוח קשה משום שהבריטים, שהיו באותה התקופה במצב כלכלי קשה לא רצו להשיבו. אם היו מנתקים את היחסים לא היה ויכוח ולא היו מקבלים גם את שקיבלו.
בריטניה שלאחר מלחמת העולם ה-2 הייתה רק צל של מה שהייתה לפניה, אולם כוחה עדיין היה רב לה בעולם, ובפרט בעולם שהתפתח בעימות עם ברה"מ. בן גוריון החליט שלמדינת ישראל תהיה אורינטציה מערבית, קרי, קשר עם הדמוקרטיות המערביות ולא עם הגוש הקומוניסטי. לכן ניתוק יחסים עם בריטניה, שהייתה מעמודי התווך של הברית המערבית לא בא בחשבון.
|