לא תרצח. לא תרצח.

גם שיכור הוא בן אדם, וגם החיים שלו חשובים.

אמנם טוענים שהוא בגד, אבל יש משפט. אסור לקחת את החוק בידיים.

אמנם הוא הביא מחבלים ורוצחים לארצנו, אבל בכל זאת אין לאיש אחד להיות שופט.

אמנם הוא היה פצצה מתקתקת (או כלשון עמיר - רודף), ועוד ידו הייתה נטויה להעביר למחבלים עוד ועוד נכסי מדינה, אבל בכל זאת לאיש פרטי אסור לעשות החלטות צבאיות גורליות על דעת עצמו.

ובסופו של דבר, ההתנקשות בחיי רבין, רק חיזקה את שונאי ישראל מבפנים - השמאל הקיצוני - המגינים על האויב הערבי ומתנקשים לתושבי ארץ ישראל היהודיים.

בקיצור: בכל הנושאים הבטחוניים, אסור לאיש לקחת אחריות על דעת עצמו. כל פעולה של הגנה או התקפה צבאית או מדינית שיש לה השלחות על חיי כל היישוב היהודי בארצנו, צריכה להתבצע על ידי הממונים על הביטחון, על ידי הצבא, הממשלה והכנסת. אסור לקחת את החוק ואת הגה המדינה לידיים לבד.

שלשה סימנים יש באומה זו: רחמנים, ביישנים וגומלי חסדים. כל שיש בו שלשה סימנים הללו ראוי להדבק באומה זו. (תלמוד - יבמות עט, א)

יֵבֹשׁוּ וְיִסֹּגוּ אָחוֹר כֹּל שֹׂנְאֵי צִיּוֹן (תהילים קכט, ח)

כל זה נותן אחריות הכי כבדה לנבחרי העם וליושבים בבג"ץ ובפרקליטות. כל נטל המדינה, מפתחות המדינה - בידיים שלהם. ואוי להם אם אם מקילים ראש בקשר לאחריות הכבדה שנמצא בידיהם. אוי להם אם הם ממירים את זה בטובות הנאה אשיים וסידור עבודה למקורבים. הם צריכים קודם כול להבין שהחיים כפשוטו של אזרחי המדינה - בדור הזה ובדורות הבאים - נתונה בידיים שלהם. זו אחריות מאוד מאוד כבדה.

נדמה לי שזה מה שצריך ללמוד וללמד ליום העשור.

שלשה סימנים יש באומה זו: רחמנים, ביישנים וגומלי חסדים. כל שיש בו שלשה סימנים הללו ראוי להדבק באומה זו. (תלמוד - יבמות עט, א)

יֵבֹשׁוּ וְיִסֹּגוּ אָחוֹר כֹּל שֹׂנְאֵי צִיּוֹן (תהילים קכט, ח)