03-11-2005, 22:38
|
 |
מומחה ללוחמת חי"ר, סיור וצליפה
|
|
חבר מתאריך: 06.12.04
הודעות: 21,060
|
|
|
המצב היום הוא לא מצב רגיל.
גדוד חי"ר מתאמן כל הזמן, וממש לא מזמן 50% מהזמן שלו לווה באימונים ושאר ה-50% בבט"ש. אני יכול לומר לך שכאיש חי"ר הניווטים הם האימון הקל ביותר פיסית שעברתי - שבועות ניווט בד"כ לא מלווים בפעילות גופנית נוספת, אז באמת אין מה להתרגש.
דבר שני שציינתי - הניווטים הם רק נדבך אחד מתהליך ההכשרה של החי"רניק, ישנם עוד נדבכים רבים ועומס נוסף כל הזמן. גם הניווטים וגם שאר האימונים הם חלק מסרגל מאמצים כללי. רק כשיש בידך את סרגלי המאמצים של שני סוגי היחידות תוכל לשפוט על ההבדלים ביניהם.
בכל מקרה, מוסכם ברוב הצבאות שבהם משרתות נשים בתפקידים קרביים, מהם גבולות היכולת.
אגב, ישנם הרבה מחקרים שנעשו בתחום. המסקנות העיקריות ממחקר של צבא ארה"ב הן:
1. על מנת להגיע ל-80% מרמת כושר של גברים בטירונות חי"ר, יש צורך הכנה מוקדמת של כ-4 חודשים של אימון גופני.
2. סיכויי פציעות מאמץ של נשים ביחידות חי"ר גבוה בעשרות מונים. בעוד שהנשר הרגיל אצל גברים הוא 10%, אצל נשים, יותר מ-70% ינשרו במהלך ההכשרה בגלל פציעות. סיכוי הפציעה של גבר בשברי מאמץ תחת תכנית אימונים תקינה יהיה 5% מקסימום - אצל אישה זה יעלה על 30%.
3. הגבלת המשקל אצל נשים מצמצמת את מגוון התפקידים והפק"לים שאישה יכולה לבצע. לדוגמה, למארבי בטן בלבנון אישה לא יכלה לצאת, בגלל שהמשקלים שמעורבים פשוט גבוהים מדי.
לבסוף - אתה מדבר על בט"ש. בט"ש זה לא בעיה - יש את סחלב ועוד יחידות הכוללות נשים. אבל חי"ר לא נועד לבט"ש בלבד. החי"ר נדרש להחזיק כשירות מלחמה, וכאן נמצאת הבעיה.
נ.ב. - בצבא בריטניה, יש אפשרות לכל אישה שרוצה בכך להגיע לחי"ר, כאשר היא צריכה לעבור את אותם אימונים בדיוק ללא הקלות בסרגל. אף אישה עדיין לא הצליחה לעמוד בדרישות. בצבא קנדה הקטינו את הדרישות הפיסיות, ועדיין, נכון ל-2002 רק 5 נשים הצליחול להשלים את ההכשרה, וכולם נפלטו מיחידות השדה למפקדה עקב פציעות תוך 14 חודשים לכל היותר.
אגב, מה לדעתך היתה מידת ההצלחה של נשים בשלב בפיזי, לו סרגל המאמצים היה נשאר כמו שהוא?
נערך לאחרונה ע"י ביטיס בתאריך 03-11-2005 בשעה 22:53.
|
ראשי
צ'אט
מצב כלאיים
