02-11-2005, 07:14
|
|
|
חבר מתאריך: 24.09.05
הודעות: 1,783
|
|
כמה שפחות.
מבלי להיכנס לאספקט הפסיכולוגי של הדבר, צריך להבהיר דבר אחד חשוב בנושא בטיחות: גור הוא יצור פעיל, וכשימצא את עצמו לבד בבית, ירגיש משועמם, והוא מועד לעשות דברים שלא היה עושה, אילו מישהו היה איתו בבית.
צריך לדאוג לסביבה בטוחה מכבלי חשמל על הריצפה, שהוא עלול לכרסם ולהתחשמל, מדברים כבדים ולא יציבים שעלולים למחוץ אותו.
אסור לזלזל באינטיליגנציה שלהם: הם יודעים להראות שהם לא מרוצים מהבדידות, ועלולים לקרוע עיתונים שיהיו בהישג ידם, או אפילו לכרסם רהיטים.
ניתן לסגור כמה חדרים בבית, ובכך להגביל אותו לשטח קטן יותר, אבל זה קצת לא פייר כלפיו- הלא הוא בן משפחה בדיוק כמו כל היתר, והוא יבלה את רוב חייו בבית הזה, יותר מכל אחד אחר- הוא בעל הבית האמיתי .
בסה"כ, אם אחרי זמן של כמה שעות מישהו חוזר הבייתה, וישר מוציא אותו לטייל, ודואג לו- הגור ירגיש שמתייחסים אליו, והשהייה תהיה לו פחות עצובה. עם ההתבגרות, כלבים מתרגלים לרעיון שהם צריכים להישאר לבד לכמה זמן. יש גזעים שיודעים להתמודד יותר, ויש שפחות, אבל מתרגלים.
הרעיון הוא לפצות אח"כ- בטיול ארוך במיוחד, או ב"עצם", כדי לאזן את ההרגשה הכללית של הגור.
|