|
01-12-2004, 18:00
|
|
|
|
חבר מתאריך: 18.01.03
הודעות: 7,325
|
|
טוב, לאחר גיגול קל
הופניתי בעיקר לאתרים שאינם אובייקיביים, כמו כיפה, חופש, ואנונימוס, ולכן קשה לדעת. הסבל שנטען שנגרם לחיה, בכל אופן, הוא של כמה דקות.
אני חושב שהמאמר הזה מציג את הטענות העיקריות.
קהילה היהודית בלונדון נגד דו"ח הקובע: שחיטה כשרה אינה הומנית [התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.haaretz.co.il/hasite/images/0.gif] מאת שרון שדה [התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.haaretz.co.il/hasite/images/0.gif] [התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.haaretz.co.il/hasite/images/0.gif] כתב "הארץ" בבריטניה
לונדון. אם תתקבל המלצתה של "מועצת רווחת בעלי החיים", גוף רשמי המייעץ לממשלת בריטניה, תבוטל השחיטה הכשרה בתחומי המדינה, ושומרי הכשרות ייאלצו לייבא את הבשר ממדינות אחרות. בדו"ח שתפרסם המועצה בחודש הבא, היא ממליצה לבטל פטור המאפשר לקהילה היהודית לבצע שחיטה מבלי להמם את בעלי החיים קודם לכן במכת חשמל.
בתום ארבע שנים שבהן בחנה את שחיטת בעלי החיים לפי ההלכות הדתיות, הגיעה המועצה למסקנה, כי היא "אינה הומנית" ובבחינת "התאכזרות לבעלי חיים". עד כה הותרה שחיטה כשרה, בהתאם לתקנות רווחת בעלי החיים של האיחוד האירופי, הקובעות כי יש להמם בעלי חיים לפני הריגתם לצורכי מאכל - אלא אם כן מדובר בשחיטה הנעשית לפי חוקי האיסלאם או היהדות (שבהם שוחט מוסמך חותך בסכין את צוואר החיה ומחכה שתדמם עד מותה).
יו"ר מועצת רווחת בעלי החיים, ד"ר ג'ודי מקארתור- קלארק, אמרה ל"הארץ", כי הקהילה היהודית תידרש לשנות את הנוהגים, "משום שכל הבדיקות שביצענו הצביעו על כך שהחיות, ובעיקר ראשי בקר, עוברות סבל בל ישוער". לדבריה, צוות שכלל אנשי אקדמיה, וטרינרים וחוואים, בחן בדקדקנות את נוהלי השחיטה הכשרה. "ביקרנו בבית מטבחיים יהודי ובדקנו את המתרחש שם. התברר שאכן, לראשי צאן - עזים וכבשים - נגרם סבל קצר יחסית. הן נמצאות בהכרה רק שניות ספורות לאחר החיתוך ולאחר מכן מתות. אבל זה בפירוש לא המקרה בנוגע לראשי בקר: לפי המדידות שלנו, פרות ושוורים נותרו בהכרה בין 40 ל-60 שניות אחרי שגרונם שוסף. בפרק הזמן הזה נגרם להם כאב וסבל שאי אפשר לקרוא לו הומני".
מקארתור-קלארק מציינת: "מחקרים מדעיים הוכיחו שקיימת פעילות מוחית בבעלי חיים גם לאחר שגרונם נחתך. במקנה וצאן, פעילות זו נמשכת כ-5 שניות; בראשי בקר היא יכולה להימשך בין דקה לשתיים, והמשמעות היא שהם חשים בכאב".
לדבריה, במסגרת הבדיקה התברר שיותר מ-50% מהבשר שמעובד במשחטות היהודיות אינו נצרך בסופו של דבר בקהילה היהודית. "מדובר בשיירי בשר שמקורם בחלקי חיה הפסולים למאכל אצל יהודים או פגרים שלמים שנדחים מסיבה הלכתית. כל אלה לא נזרקים לפח אלא נמכרים לקצבים ולרשתות מזון רגילות. זה גורם לבעיה מוסרית, משום שמרבית הציבור לא מודע לכך שבשר בקר שמקורו במשחטה יהודית הגיע אליהם לאחר שבעל החיים עבר המתה אכזרית, השונה מאופן ההמתה בבתי מטבחיים רגילים. אני בטוחה שהרבה אנשים היו מתנגדים לקנות אותו".
נוויל נגלר, מנכ"ל ועד השליחים, ארגון הגג של הקהילה היהודית - האחראי גם על מערך השחיטה הכשרה בבריטניה - דוחה את הדברים. לדבריו, "הופתענו מאוד מההמלצה. כל הראיות שבידינו, המסתמכות על מחקרים מדעיים, מצביעות על כך שלבעלי החיים נגרם סבל מינימלי". נגלר טוען, כי מדובר בניסיון חוזר של המועצה לכפות עמדה שנויה במחלוקת שכבר הוצעה ב-1985, ונדחתה.
"נילחם עד הסוף ולא נהיה מוכנים להשלים עם מהלך שעלול להוביל לצעדי חקיקה", מצהיר נגלר, "נפנה לעזרת חברי פרלמנט ובמידת הצורך נשקול לפנות ולקבל סעד משפטי מבית הדין האירופי לזכויות אדם. החוק האירופי עיגן את חופש הפולחן הדתי כזכות יסוד, אבל אם הממשלה תחוקק חוק אשר יאסור שחיטה כשרה תהיה בכך פגיעה ברגשותיו של ציבור שלם".
"זו לא הכוונה", אומרת מקארתור-קלארק, "בחנו את המצב מנקודת המבט של בעל החיים, כי זה המנדט שלנו. אנו חושבים שהנוהגים הקיימים אינם יכולים להיות מוצדקים על בסיס מוסרי או דתי. אנו לא מבקשים לאסור או למנוע שחיטה כשרה בבריטניה; כל מה שאנו מבקשים הוא לשפר את ההליך הקיים, כך שהמתת בעלי חיים תהיה פחות אכזרית".
|
|