סיפור הגבורה של חילוץ גופות צוות המסוק שלא יספור בתקשורת התבוסנית

כחבר משפחה של משפחת גומז מנחלים שבנם דניאל היה אחד מהטייסים במסוק שהופל במוצאי שבת, הדברים התקבלו מגוף ראשון, אבי המשפחה.

במוצאי שבת בשעה 2:30 התקשרו לבית משפחת גומז להודיע להם שהמסוק שהופל הינו המסוק של בנם דניאל.

מפקד הבסיס של דניאל הודיע להם בבוקר יום ראשון שינסו לחלץ את הגופות ביום ראשון בערב. פטריק אבא של דניאל אמר למפקד שמאוד קשה לא יהיה עם יפגעו חיילים בזמן הפינוי. "בני נהרג אני לא רוצה לסכן חיי חיילים אחרים בשביל להוציא את גופתו". מפקד הבסיס ענה בחוכמה "זו לא החלטה שלך, זו החלטה שלנו בלבד".

הרב של הבסיס סיפר שהוא היה צריך להעביר שיעור בהלכה לקבוצת החילוץ שהורכבה משתי יחידות עילית. "בימים כתיקונם אני רב איתם לגבי בשר וחלב, באותו רגע כולם היו דרוכים לבצע את המשימה הקדושה על הצד הטוב ביותר".

קבוצת החילוץ הועלת על מסוק בדרך ליעד בלילה יום ראשון. כאשר התקרבו ליעד נתקלו באש חזקה שכוונה עליהם. המח"ט אמר לטייסים לא לנחות ולחזור לבסיס. קבוצת החילוץ החליטה פה אחד לא להשמע להוראת המח"ט ולנחות בכל זאת.

הקבוצה ירדה מהמסוק והטייסים חזרו הביתה בשלום.

הקבוצה חיפשו את הגופות ומצאו 4 גופות מתוך 5 גופות של צוות המסוק (אתמול נמצא גופת הטכנאית) וחזרו 4 ק"מ עד לגבול במסע רגלי עם גופות חבריהם.

פנו גורמי תקשורת לאבי המשפחה (רופא במקצועו) ורצו לראיין אותו. הוא אמר להם שהתקשורת תבוסנית ואינה מספרת את סיפורי הגבורה שהיו במלחמה בכדי שחלילה לא יעלו את מורל העם. בנוסף הגיע כתב של עיתון הארץ ואבי המשפחה אמר לו "לפני חודשיים פורסמה כתבה בעיתון שלכם על כך שנסראלה הוא רודף שלום, והלוואי והיה לנו עוד נסראללה בעזה. אני דורש מהכתב לפרסם התנצלות על דברי ההבל שפרסם לפני כחודשיים".

התרשמות אישית שלי: מעולם לא הייתי בהלוויה צבאית. אני מקווה גם לא להתשתתף באירועים כאלו יותר. בהלוויה היום למעלה מ4,000 איש שהגיעו לישוב נחלים כאשר כל הדרכים היו מלאות ברכבים ומלווים. הלוויה היתה קשה אבל התחושה של אבי המשפחה על כך שבנו נפל והתקשורת בתבסנותה אינה מפרסמת את מעשה הגבורה פגע בו יותר.

יהיה זכרו ברוך.

http://www.iafe.net
הגלריה שלי

נדרשת השאלה אם פרטי החילוץ הותרו לפרסום?
אולי המקרה לא פורסם עדיין בתקשורת בשל מגבלות צנזורה.

עמוס, האם הסיפור הוא אישי שלך?

ואם לא- אולי כדאי לציין זאת ולהביא מקור...

מילה במילה.

לעולם אשא דגלך בגאווה

ציטוט:

במקור נכתב על ידי Flying-Wing כחבר משפחה של משפחת גומז מנחלים שבנם דניאל היה אחד מהטייסים במסוק שהופל במוצאי שבת, הדברים התקבלו מגוף ראשון, אבי המשפחה. .

ההדגשה שלי.

כמו כן, בהתבסס על מה שפורסם, לאחר הפלת המסוק קיבלה יחידת הצנחנים שמסוק זה הנחית אותה פקודה להשאר בסביבות ההריסות כדי לשמור על המסוק ההרוס, וכדי למנוע נסיון לחטיפת הגופות.
ידוע אם יחידה זו עסקה בנסיון הצלה, או סריקות לאיתור הגופות ?

בבקשה, מילה במילה.


http://rotter.net/forum/scoops1/8750.shtml

עוד מעט תסתמכו על ה"מקורות" של תיק דבקה.

שמוליק.................................................. ..............העוגות של שמוליק

אולי זה לא הזמן המתאים אבל...
עם כל הכבוד וההערכה לחילוץ הגופות, לדעתי קדושת החיים עולה על קדושת המוות. לסכן חיים בשביל חילוץ גופות נראה לי תמוה (בפרט אם מה שנכתב נכון - סביבה רוויית איומים, מחט הורה שלא לנחות וכדומה)

תנחומים כנים למשפחות ואיחולי החלמה לפצועים


שחר

158 . מתחילים לראות את הסוף .

בתולדות צה"ל, והתחדד במיוחד במקרה בו היה צריך לחפש בשבת אחרי חלקי הגופות בציר פילדלפי, והרבנות הצבאית נתנה הוראה שלא מדובר בחילול שבת, כיוון שמדובר לא רק בהבאת חיילים לקבורה ראויה אלא גם ב"פיקוח נפש" מצד עצמו - כי יש משמעות חשובה ביותר לכך שחיילי צה"ל ידעו שגם אם הם ייהרגו, ייעשה כל מאמץ שיידרש כדי להחזירם הביתה, ולדבר יש השפיעה ישירה על מידת יכולת הלחימה, הגבורה וההקרבה.


בעניין זה, הנה משהו שכתב אחד החיילים שהשתתפו בחיפוש בציר פילדלפי - בני שיפמן, ששירת באותו זמן בגדוד 17 פלוגה ב' של ביסל"ח.

איתמר אילייה .. מצלצל לך מוכר ?
חילוץ הכרחי , שיש סכנה כזאת - אז כן . ולרגע אל תחשוב שהסיפור הזה היה להפיל את המסוק וזהו - הייתה להם עוד מטרה.. קרב קשה מאוד היה שם לאחר שהמסוק הופל

אגב, כתב "הארץ" אלוף בן פרסם שבוע לאחר תחילת הלחימה מאמר שבו חזר בו מהדברים שכתב על נסראללה. הוא גם לא כתב שנסראללה אוהב שלום.

את המכתב קיבלתי באופן פרטי מחבר המשפחה שביקש ממני ומעוד כמה חברים לפרסמו.

אני אישית אינני מכיר את המשפחה.

http://www.iafe.net
הגלריה שלי

אמנם בצורה יבשה אתה צודק (אולי, תלוי באופן המדוייק של ההתרחשות), אבל בפועל המונח "סירוב פקודה" משמש בדרך כלל לתיאור של אי ביצוע משימה מסויימת, ולא להפך.

לא לנחות בנצ מסוים הרי זו המשימה בואתו הרגע. לא לנחות בנצ מסוים.
מי שכן נחת שם הפר פקודה וגם סירב לבצע את הפקודה 'לא לנחות'.
כך אני מבין את זה.

בפועל, ההתייחסות לסוג כזה של הפרת הוראה - שקרה לא פעם אחת בהיסטוריית צה"ל, ולא רק בחיל האוויר - איננה כאל סירוב פקודה. (במיוחד אם התוצאה מוצלחת..). זו עובדה פשוטה שאין דין ביצוע משימה למרות פקודת ביטול כדין אי-ביצוע משימה למרות פקודת ביצוע.

מטעם כבוד המתים קשה להעלות את הנושא מזווית פחות הירואית משהובאה כאן....

מאידך גם קשה שלא להבחין בהיבטים המיסטיים-דתיים שהשתרבבו לסיפור המעשה ולתאור השתלשלות העניינים.

"משימה קדושה"...? - ידיד, זה לא המקום לשרבב קדושה (בשורוק) לדיון. זה גם לא המקום לדרג משימות צבאיות לפי קדושתן. חילוץ גופות בשדה קרב חייב להתבצע בהתאם לנהלים צבאיים, להערכות מבצעיות ומודיעיניות, לניהול תקין של מפקדות הצבא ולא שום הכוונה על אנושית.

אינני יכול שלא להבחין במושג "גבורה" שהצמדת לנושא האשכול. יש בכך זילות מסוימת. קבוצת החילוץ מחליטה "פה אחד" שלא להשמע להוראות....... האם אני שומע נכון ? - ואולי זו ראשית אגדה נוספת בהתהוותה.... מגיעה הוראה מהמח"ט שלא לנחות, וטעמיו כמח"ט עימו (הוא אמור להבין את כל התמונה המבצעית הרבה יותר נכון וטוב מאשר קבוצת החילוץ בירכתי המסוק....), וקבוצת "החסמבה" שלנו מחליטה להפר הוראה ולנחות.... האם אזנייך שלך שומעות ??? האם אינך רואה את חוט השני בסיפורת שעוד בוודאי תסופר ותתעטף בצבע הרואי מיסטי נוסף ....

מה היה קורה לו נפגעו המחלצים משום שלא היו ערים למידע שהמח"ט או האוגדה או אף הפיקוד היו ערים לו ממודיען ותצפיות המדווחות על מארב למחלצים למשל.... מה היה קורה לו חלילה נהרגו עוד מספר אנשים בתוך ה"גבורה" הבלתי מאושרת הזאת ? - האם גם אז היה זה סיפור "גבורה" ?

ושרבוב ההתנגחות בעיתונות "התבוסתנית" ובכתב "הארץ" - על כל אומרים באנגלית : "Cheap Shot". ובעברית רחוב אמרנו - "בחיית רבק...."

אינני יכול שלא לשים לב לסיום הסיפור. דומה שהמלחמה העיקרית הינה ב..."תקשורת" . את החיזבאלהה הרי ניצחנו "בגבורה" ובעזרת הכל יכול.....

ובא לציון גואל...

אנא מכם.

יהי זכר הנופלים ברוך. הם ומשפחותיהם בלבנו - של כולנו.

יחידת הצנחנים שהייתה במקום סרקה את השטח ואיתרה את גופות החללים(פורסם אתמול), אני משער שהלוחמים מיחידות העלית של חיל האויר שהוסקו לשטח - מטרתם לא איתור הגופות , אלא חילוץ שאריות המסוק וניקיון השטח ממערכותיו המסווגות.

מה שעוד - גבורה אמיתית ניתן לראות במבצעי חילוץ גופות החיילים במרון א ראס ובבינת ג'ביל בתחילת הקרבות ,שם היו מעשי גבורה אמיתיים, אחוות לוחמים -חובש שנהרג בעודו מחלץ את חברו, סמג"ד שמשליך עצמו על רימון כדי שפקודיו לא יפגעו, ועוד.

דובר כאן על סיכון חיים בחילוץ חללים..
אני תקוע עוד קודם מה בכלל קרה לחללים כשעוד חיו...

את זה מצאתי בבלוגיה של תפוז. אינני יודע אם הדברים בכלל אמינים, ושווים התייחסות.
אך אם זה נכון...

http://www.tapuz.co.il/blog/viewEnt...?entryid=770521