כולה בחדר ולהכריז על פתיחת המלחמה ללא אישורה....
[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.haaretz.co.il/hasite/images/0.gif]
?!?!?!

לקרוא 798 עמודים רק כדי לגלות שאריק "פשוט לא מפחד משום דבר"
[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.haaretz.co.il/hasite/images/0.gif]
מאת תום שגב
[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.haaretz.co.il/hasite/images/0.gif]
מכל ראשי הממשלה שהיו בישראל, רק דוד בן-גוריון זכה לביוגרפיה מניחה את הדעת. "הרועה", הביוגרפיה החדשה של אריאל שרון, לא כוללת שום תובנה מועילה על תוכניתו לפתרון הסכסוך עם הפלסטינים, על זיקתו ליהדות או על יחסיו עם האמת. היא עשויה להועיל בעיקר למי שלא עיין בעיתונים היומיים מאז 1948
[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.haaretz.co.il/hasite/images/0.gif]

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.haaretz.co.il/hasite/images/0.gif]
הרועה: סיפור חייו של אריאל שרון
גדי בלום, ניר חפץ. הוצאת ידיעות אחרונות
ספרי חמד, 798 עמ', 128 שקלים

זהו ספר עבה מאוד על איש שמן
[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.haaretz.co.il/hasite/images/0.gif]

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.haaretz.co.il/hasite/images/0.gif]

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.haaretz.co.il/hasite/images/printed/P071205/g.0.0712.1.1.9.jpg]

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.haaretz.co.il/hasite/images/0.gif]
תצלום: אי-פי
[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.haaretz.co.il/hasite/images/0.gif]

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.haaretz.co.il/hasite/images/0.gif]

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.haaretz.co.il/hasite/images/0.gif]

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.haaretz.co.il/hasite/images/0.gif]
מאוד; האיש מרתק, הספר מייגע. הבעיה מתחילה בכותרת: לשרון יש חווה חקלאית, אך "הרועה" היא כותרת המתאימה יותר לסיפור חייו של ישוע הנוצרי. היא טבועה על העטיפה באותיות זהב בולטות, כמו היה זה ספר שנועד להנעים על אנשים את טיסתם, אך הם יתקשו לסיים את קריאתו גם אם יקחוהו לטיסה סביב כדור הארץ. כ-300 אלף מילים, הממלאות 798 עמודים, יכולות לעשות לפחות 120 כתבות מוסף של יום ששי, ופירוש הדבר שניתן לפרוס את הספר לקריאה שבועית שלא תסתיים במשך קרוב לשנתיים וחצי. בינתיים עלולים להיתוסף לספר עוד עמודים, כנרמז בשתי המלים המאיימות המסיימות אותו: "תם ולא נשלם".

גדי בלום הוא רכז הכתבים של רשת "ידיעות תקשורת"; ניר חפץ הוא העורך הראשי של הרשת ועורך אחראי על מדור הספורט של "ידיעות אחרונות". ספרם כתוב בשפת דיבור מרושלת, המזכירה שיח נהגים במזנון של תחנת דלק. הם משתמשים בדרך כלל בכינוי החיבה של ראש הממשלה, "אריק", ואינם חוסכים מקוראיהם אף קלישאה עיתונאית אחת. הספר עשוי להועיל למי שלא עיין בעיתונים היומיים מאז 1948, אך ים הפרטים והשמות אינו מעיד על כך שהמחברים הבינו את שרון; וכך מצאתי את עצמי בעמוד האחרון כאדם שעולה 798 מדרגות - ובפתח הדלת לדירתו מגלה שאין לו מפתח.

המבוא לספר נושא את הכותרת "צופן אריק", וקובע: "האיש פשוט אינו מפחד משום דבר (...) אריק שומר על קור רוח מקפיא, מתנהג בטבעיות כאילו הוא חסין מפגיעה ומשרה ביטחון ורוגע על הסובבים (...) לעולם אינו נשבר. לא חשוב כמה גרוע יהיה מצבו, אריק שרון אף פעם לא מרים דגל לבן (...) אצל אריק המילה ייאוש פשוט לא קיימת בלקסיקון (...) הכוח המניע שלו ממש איפשר לו 'לקום מן הקבר' עשרות פעמים לאורך הקריירה הפוליטית שלו, אחרי שהעיתונות כבר גמרה להספידו (...) קו אופי שלישי הוא נכונות ללכת עד הסוף עם תפיסת הצדק הפנימית שלו, גם אם הדבר כרוך בפריצת גבולות". כתכונת אופי רביעית מייחסים המחברים לשרון "הפכפכות", ומאפיין חמישי הוא "אינטואיציה רגשית יוצאת דופן". אריק הוא, לדבריהם, "מלך מלכי הפרשיות של הפוליטיקה הישראלית" (עמ' 22-14); בעמ' 715 כתוב גם "מלך מלכי הספינים של הפוליטיקה הישראלית".

הביוגרפיה של שרון חשובה ומסקרנת בימים אלה בעיקר על רקע הנסיגה מרצועת עזה, וכמובן לקראת הבחירות. המחברים תוהים, בצדק, על יחסו האמיתי של שרון להתנחלויות. הם מצטטים ויכוח משנת 1979 בין שמעון פרס לשרון: פרס הציע נסיגה מעזה, שרון התנגד: "זו הצעה בלתי שקולה, שתוביל להגברת האלימות הפלסטינית משום שלא ניתן לחסום הרמטית את רצועת עזה אם נצא משם. המחבלים ישגרו טילים ופגזים על שדרות ואשקלון. בדיוק כפי שעשו בלבנון" (עמ' 419). מה קרה מאז לאבי "מפעל ההתיישבות"? המחברים אינם מציעים תובנה מועילה יותר ממה שנכתב על כך בעיתונות היומית.

"האמת עוברת מן הסתם באמצע", הם כותבים, "כך או אחרת, די ברור שגישתו של אריק שרון למפעל ההתנחלויות ביש"ע אינה אידיאולוגית" (עמ' 323).

אין ללמוד מספרם באיזו מידה, אם בכלל, השפיעו החשדות הפליליים נגד שרון על תוכנית הנסיגה; אין הם מציעים מידע נוסף על הפרשיות עצמן. אין ללמוד מהספר כיצד שרון מתכוון לנהל את הסכסוך עם הפלסטינים. הנושא שרון והפלסטינים נשאר ללא טיפול מניח את הדעת, וכמוהו שרון והדמוקרטיה: על כן גם אין בספר תובנה המסבירה את החלטתו לפרוש מהליכוד. מרכיבי זהותו של שרון כיהודי וכישראלי מקבלים רק טיפול אגבי. אין הרהור על מה שניתן ללמוד על ישראל מן העובדה, ששלושה מבין ארבעת ראשי הממשלה שנולדו כאן הגיעו לפוליטיקה מהצבא, ורק אחד מהם היה קודם לכניסתו לפוליטיקה סוחר רהיטים. אין טיפול שיטתי בנושא שרון והאמת. המחברים מרבים לנקוט שיטה לא מחייבת של גרסה מול גרסה, ובדרך כלל משאירים לשרון את המילה האחרונה. אין לדעת אם הוא קורא ספרים.

אפשר להעריך ספרים על פי הטעויות שהתגנבו לתוכם ועל פי סקופים הכלולים בהם. תהיתי למשל אם ייתכן ששרון ביקר בשנת 1969 בבייג'ין ונפגש שם עם אנשי ממשל וצבא בכירים; זה היה בתקופת מאו והמהפכה התרבותית. כך או כך, טעויות אפשר לתקן ממהדורה למהדורה.

סקופ הוא מטבעו יצור שמת עם לידתו; לא החידוש חשוב, אלא התרומה לסיפור. אינני זוכר, למשל, אם ידעתי כבר פעם שלשרון יש אחות המתגוררת בניו יורק והשניים אינם מדברים זה עם זה; הרקע לסכסוך ביניהם יכול ללמד משהו על המשבצת החברתית ששרון בא ממנה. אינני בטוח שידעתי כבר שהוא חובב מוסיקה קלאסית ובנעוריו למד לנגן בכינור. זה מעניין.

יש עניין בטרגדיות האישיות שעבר בחייו, לרבות מות בנו ושתי נשותיו. למדתי שיש כיום אשה ושמה מרב לוי, המוגדרת כעוזרת אישית לראש הממשלה: "היא נותנת את הטאץ' הנשי בסביבתו של אריק, משרה עליו אווירה טובה, ועם ותק של למעלה מארבע שנים לצדו של אריק היא הפכה לאחד האנשים הקרובים והמשפיעים ביותר על ראש ממשלת ישראל", מספרים המחברים. נעים מאוד. אך ביוגרפיה צריכה יותר מזה: ללא המפתח או המפתחות המניעים את המנגנון הפנימי של גיבורה אין היא אלא קטלוג ענק של עובדות, רבות מהן מיותרות.

רק אחד מראשי הממשלה בישראל זכה עד כה לביוגרפיה מניחה את הדעת וזהו דוד בן-גוריון: יעבור זמן לפני שאפשר יהיה וצריך יהיה להשלים את עבודתם של מיכאל בר-זוהר ושבתי טבת. בר-זוהר עובד כעת על הביוגרפיה של שמעון פרס. יתר ראשי הממשלה עוד ממתינים לביוגרפים שלהם, ואפשר שיעברו שנים רבות לפני שחומר הגלם הנחוץ לשם כך יעמוד לרשות החוקרים. גם משה דיין ראוי לביוגרפיה.

שרון חתום על ספר זיכרונות שחיבר יחד עם דיוויד צ'נוף. אוטוביוגרפיה היא מטבע הדברים מסמך לקידום עצמי. ביוגרף רציני ינסה להשלים את גרסת גיבורו בעיקר עם חומר אחר, כגון יומנים, מכתבים, פרוטוקולים של ישיבות שבהן השתתף. אם ראו מחברי "הרועה" מסמכים שלא פורסמו ברבים, הם אינם מגלים זאת לקוראיהם; לדבריהם לא דיברו עם שרון עצמו. את "הרועה" יש להשוות גם עם הביוגרפיה הקודמת של שרון, "לא עוצר באדום", מאת עוזי בנזימן. גם בנזימן לא ידע כל מה שביוגרף צריך לדעת, ובינתיים יצאו עוד עשרים שנה. אך בניגוד לבלום וחפץ, בנזימן הציע תזה יסודית והיא עומדת במבחן הזמן: שרון עדיין לא עוצר באדום.

דרכו של שרון אל ההצלחה הובילה אותו מכישלון לכישלון, גם בצבא וגם בפוליטיקה: קו ישיר מוליך מיחידת 101 לטבח בסברה ושתילה. שרון היה איש צבא פוליטי מאוד. היה לו קשר ישיר עם בן-גוריון, משה דיין ומנחם בגין. ערב מלחמת ששת הימים ביקש להקדים את המתקפה על מצרים, בניגוד לעמדתה של ממשלת לוי אשכול. הוא הציע לרמטכ"ל יצחק רבין לכלוא את הממשלה כולה בחדר - ולהכריז על פתיחת המלחמה ללא אישורה. אפיזודה זו, שלכאורה די בה כדי לפסול את שרון לכל תפקיד נוסף במדינה דמוקרטית, אינה מוזכרת בספרם של בלום וחפץ אף כי פורסמה כבר בספר שכתב עמי גלוסקא. כפוליטיקאי נהג שרון לא אחת כמו היה עוד בצבא. הוא נוטה להתייחס לכל מגבלה - לרבות מגבלות חוק, חוקה ואתיקה - כאל אופציה בלבד. על כן נשאר כשהיה, איש מסוכן. מחברי "הרועה" אינם מזהירים מפניו: הם מתפעלים ממנו כסיפור.

looopy

אז מה?

רק בגלל שהבן אדם מסתמן כמסוכן ככל שהזמן עובר - רק בגלל זה לא נצביע לו?

ממש לא! יש עוד הרבה סיבות טובות לא להצביע לו, וזו רק סיבה אחת בים השחור..

חתימתכם הוסרה כיוון שלא עמדה בחוקי האתר. לפרטים נוספים לחצו כאן. תוכלו לקבל עזרה להתאמת החתימה לחוקים בפורום חתימות וצלמיות.

כיצד לוזרים , זבי חוטם , זרבובי שפם ושיכורים זוכים לתהילת עולם
מנגד - מי שעמד בפרץ (תרתי משמע) , הושיע אותנו מידי זדים - הופך ללעג וקלס בידי ספסרי מילים.
זה זאת אוטוביוגרפיה ? ביוגרפיה ? תחקיר או סתם דברי הבל וטיפשות.

סתם עוד ספר שיעלה אבק אחרי זמן מה .