בתור שרת החינוך, נתנה לימור לבנת דוגמא אישית לדיבר "כבד את אביך ואת אימך".

מאת: נצ"מ (בדימוס) ד"ר מאיר גלבוע

הממשלה, בה הייתה חברה לימור לבנת, לא משה מהאידיאולוגיה של ה"קפיטליזם החזירי" (שגם מי שטבע את המונח הזה, שמעון פרס, היה חבר נאמן בה), שעיקר דאגתו הייתה הכיס הפרטי והכיס של המקורבים. בעניין זה, שרת החינוך התרבות והספורט לא הייתה יוצאת דופן בין חברי הממשלה. הישגה הגדול ביותר, בתקופת כהונתה היחסית ארוכה כשרת החינוך, היה בתחום הספורט – קפיצה לגובה, בכך שהצליחה לקפוץ לגובה דוכן המנצחים באתונה, על אף שתרומתה לנצחונו של גל פרידמן הייתה מזערית. אך, היא ראויה להערצה ולהערכה, על כך שבין עיסוקיה הפוליטיים וניהול המשרד, בין ועדת דברת (שלא תניב כל תוצאות וטוב שכך), בין מבחני המיצ"ב ומבחני הבגרות (ששם היה לימדה אותנו כיצד מעלים את הציונים מבלי להעלות את רמת התלמידים), וכאמור לא נשכח גם את הקפיצה לאתונה, לא שכחה לימור לבנת את אימה, ודאגה שבעת בלותה תהיה לה עדנה, כן – וגם הכנסה נאותה, במקרה לחלוטין באמצעות משרד החינוך.

כתבה זו אינה אובייקטיבית, אלא נכתבת מתוך רגשות חמים לתנועות הנוער בכלל ולצופים בפרט. היא אינה אובייקטיבית כי שני הורי היו צופים בצעירותם ופעילים בה בבגרותם. בין היתר, אבי שימש כמרכז התנועה וכעורך בטאונה "היה נכון". לפני כן, הוא היה חבר בגרעין הראשון שיצא, בסוף הכיתה השביעית (י"א) לשנת שירות, במקום להמשיך את לימודיו, וחבר הגרעין הראשון של תנועת הצופים. אני הייתי חניך בתנועה עד גיוסי לצבא, ואחר כך, כשילדי הצטרפו לתנועה שימשתי בהתנדבות, במשך 12 שנים, כראש שבט הצופים "מצדה" בירושלים. ילדי היו חניכים בתנועת הצופים וביתי אף התנדבה לשנת שירות שלישית במסגרת גרעין "רעים" של הצופים, לסיוע לאוכלוסיות במצוקה.

במדינה החומרנית שלנו, הערכים הם מלה גסה, והאידיאולוגיה נקבעת על פי השורה התחתונה של המאזן או יותר נכון על פי ההטבות, הדיבידנדים ומצנחי הזהב שמקבלים בעלי החברות הבורסאיות ומנהליהן, לעתים בדרך המלך ולעתים תוך עשיית עסקאות של בעלי עניין, ללא גילוי נאות. תנועת הצופים (וכמובן גם תנועות הנוער האחרות) היא היחידה ששם ערכים אינה מלה גסה. גם אם הדרך לחינוך לערכים אינה ישירה, והיא עוברת דרך לימוד קשרים ומחנאות, משחקים וטיולים, כתובות אש, מפקדים ועוד פעילויות רבות ומגוונות, הערכים נמצאים בכל אחת מהפעולות בצופים ובכל אחד מהשלבים, אותם עובר החניך בתנועה. המטרה היא הגשמת הערכים של חברות ורעות, נתינה, תרומה לחברה ומעורבות חברתית, דמוקרטיה, הכרת הטבע, אהבת הארץ ועוד. הצופים היא ייחודית מבין תנועות הנוער, בעיקר בכך שהיא אינה מפלגתית ומושתתת על פעילות משולבת של נוער מתנדב, אנשי מקצוע ומתנדבים בוגרי התנועה.

כבת טובה ונאמנה לאימה, שלומית, שכבר איננה צעירה, החליטה לימור לבנת לדאוג לה לפרנסה בטוחה. היא בוודאי תומר שגם כיבוד אם הוא ערך חשוב, שעל ברכיו יש לחנך את הדורות הבאים. כיוון שכשרה בממשלת ישראל, משתכרת לבנת פרוטות, החלה לשאול את עצמה – מהיכן, בתקציב ההדוק של משרד החינוך, אפשר למצוא תקציב מתאים לעמותת הרפאים, שבראשה עומדת האם? כן, זה קשה, אם כך – נקצץ. נקצץ בתקציב שאין לו "אבא" פוליטי, בתקציב שנת השירות השלישית. שנה של התנדבות של בוגרי תנועות הנוער, לפני הגיוס לצבא ולא במקום השירות הצבאי, ועל כן דינה של ההתנדבות ליעדים חברתיים להתבטל, והכל כדי לפנות תקציב לעמותה של האם. כמובן, שמימון השירות הלאומי, לכאלה שאינם משרתים בצבא, ימשיך ותקציב זה לא יקוצץ. כנראה, שלא בכדי זכתה לבנת לעמוד במקום השלישי המכובד במצעד השחיתות.

שנת השירות השלישית (שלעתים היא רביעית וחמישית), היא פעילות התנדבותית, לאחר סיום התיכון ולפני הגיוס לצבא וכוללת פעילות באזורי עדיפות לאומית, כגון: הקמת שבט צופים בישוב, פיתוח מנהיגות מקומית, ליווי וחונכות אישית של ילדי הישוב, פעילות שוטפת עם הנוער המקומי ומשימות חברתיות בקהילה, כגון קליטת עליה. קיצוץ תקציב זה עלול להביא לביטולה של פעילות התנדבותית יפה וערכית, שנעשית שלא על מנת לקבל פרס, ובנוסף לשירות הצבאי. בכך, מגשימים בוגרי הצופים את החינוך הערכי שניתן להם במהלך היותם חניכים בתנועה. במשך שנה זו, בה מבצעים ה"שינשינים" פעילויות רבות, כמעט תמיד במשך שעות ארוכות (בהחלט יותר ממשרה רגילה בשירות ממשלתי או ציבורי), הם מקבלים דמי מחיה, של מאות שקלים בודדות. בשנה זו הם כל כך עסוקים, עד כי הם "נשארים שבת" יותר פעמים מאשר הם מקבלים חופשות בשבתות במהלך השירות הצבאי.

את כבשת הרש הזו, רוצה מי שהייתה שרת החינוך שלנו מאז 2001 (ואני מקווה שלא תוסיף לכהן בתפקיד חשוב זה אחרי הבחירות) לקצץ. אך, אין ספק, שמצוות כיבוד אם והתרומה של גב' לבנת הצעירה לאימה, קודמות גם לפעילות החינוכית והחברתית של המתנדבים הצעירים בשנת השירות השלישית.


פורסם ב 17 בדצמבר 2005 10:42 במדור קשה לזהות פגיעה בטוהר מידות | 2 תגובות

שכיבוד אב ואם שקולים כנגד ואהבת לרעך כמוך.
ד'ר מאיר גלבוע היה צריך לתת דעתו גם למשקל שיש ליחסים בין בני אדם וחולשתה של לבנת היה בתחום זה.