הייתי במיונים של חובלים/צוללות בתור מאותר צדדי (לא זכאי ליום סיירות) ונאמר לי שאני יקבל זימון לגיבוש צוללות. יש לי כמה שאלות על הגיבוש למי שהיה בו ולמי שיודע פרטים:

1. האם הגיבוש של מאותרים צדדים ושל מי שעבר דרך יום סיירות בנפרד או שזה גיבושים מעורבים?

2. כמה אנשים בערך מתחילים וכמה עוברים כל גיבוש (אני יודע שזה לא קבוע אבל סדר גודל פחות או יותר אם מישהו יודע זה יהיה אחלה)

3. בגיבוש עצמו מרעילים על צוללות או שלא מספרים יותר מידי על היחידה? כי אני למשל לא הכי מעוניין כרגע אבל אני לא רוצה לסגור אופציה וגם אני חושב שזה יכול לעזור אם רשום שעברתי תגיבוש (בע")

4. כמה זמן אחרי הגיבוש צריך מי שעבר להודיע אם הוא מעוניין להתגייס ליחידה או שהוא חותם ויתור?

5. לחובשי המשקפים שבינינו - לגיבוש אפשר לבוא עם עדשות או שעדיף לבוא עם משקפיים? אני מאוד מסתדר עם העדשות ומאוד נוח לי איתם, השאלה אם נותנים מספיק זמן בשביל להרכיב אותם וכאלה דברים ובשביל להוריד והכל...

תודה לכולכם מראש

שהייתי בגיבוש הוא היה רק למיונים(פסולי יום סיירות בגלל שיש להם משקפיים) וגם מי דרך יום סיירות יבחר בצוללות על פני שלדג או 669?
עוברים בערך 1 ל3 על מי שמסיים אנחנו התחלנו 161 סיימנו 56 עברו 18
אני גם אם משקפיים(ואולי 95% מהגיבוש) אני מציא לך לבוא אם המשקפיים כי לא יהיה לך יותר מידי זמן לתעסק אם העדשות וגם הן יכולות ליפול לך בכל שלב ואז תהיה בבעיה רצינית
בגיבוש עצמו היה בפוברואר ואני מאמין שגם לך. יהיה קר ותקבלו מעילים
ואולי 2-3 אנשים בגיבוש רוצים להיות 100% בצוללות כל השאר מתלבטים. שמע אם אתה לא רוצה אין לך למה כי גם אם תעבור או תסיים לא תהיה זכאי לראיון צנחנים/דובדבן (כי לא הגעת דרך יום סיירות) אז תלך ואולי תרצה אחרי שתבקרו בצוללת כי צוללת זה דבר קטלני ביותר קצת צפוף מאוד מלא שעונים ושסתומים אבל יפה!
הם די מרעילים אותך ההקשב שם הוא" גיבוש צוללן היכנו להקשב 2.. 3.. צוללן!!" והם ירצו שתיצרחו את זה חזק אז שיהיה לך בהצלחה והכי חשוב זה לא ליפרוש ביום השני(מסה ארוך ובכלל לא פשוט!)

"אם גילית את הדבר שלמענו אתה מוכן למות, אתה בדרך לגלות את הדברים שלמענם כדאי לחיות ..."

אני בעיקרון מורעל חזק על צנחנים...מאז שאני זוכר את עצמי
אבל בגלל שיש לי גיבוש צוללות התחלתי להתעניין ולקרוא מאמרים בנושא: www.dolphin.org.il
זה די נתן לי רעל ואני בהחלט מקווה לעבור....למרות שאני עדיין בהתלבטות.
אני הולך כדי להרגיש מה זה גיבוש...ולהוכיח לעצמי שאני מסוגל לעמוד בזה.
אם אני כבר כותב אז אני אוסיף שאלה....אתם חושבים שאם אני אעבור ואחום וויתור..יסתכלו על זה בעין לא יפה במקום אחר?...זה עלול לפגוע בי?

גם אני כמוך... עד שגיליתי שאני לא זכאי ליום סיירות ושאין טעם שאני אגיש ערעור כי המספר שלי גבוה יותר מהרף של היחידות שכן מוכנות לקבל עם משקפיים רציתי מובחרות... המטרה שלי בעיקרון היא להגיע לגיבוש צנחנים ולנסות לעבור לדובדבן מגלן או לפלס"ר... וגם אני הולך לגיבוש בשביל החוויה והניסיון... לעשות רע אני לא חושב שזה יעשה, כי אחרי הכל הצבא מעוניין שתבוא לכל הזימונים שאתה מקבל בין אם אתה רוצה את זה ובין אם לא... ואפילו לפי מה שהבנתי אם אתה עובר ומתקבל אז זה נרשם לך וזה יכול לעשות רק טוב...

1. הגיבוש מעורב גם מאותרים צדדיים וגם כאלה מיום סיירות

2. אם אני לא טועה התחלנו 110 בערך סיימנו 30 עברו 11 (אני לא בטוח בקשר למספרים אבל זה משהו קרוב)

3. אני גם לא רציתי צוללות ולהגיד לך את האמת גם אחרי הגיבוש העדפתי להיות בחיר אבל מי שלא רוצה חיר וחיל הים זה מקום בשבילו צוללות זה מצויין (אני הייתי גם בגיבוש חובלים וגם צוללות ואני חושב שצוללות עדיף על חובלים באמת זה ממש קורס ושרות מעניין ומושך והאנשים באמת נהדרים)

4. לא יודע אצלנו זמן קצר אחרי הגיבוש כי הגיוס היה קרוב

5. תביא משקפיים. אני עם משקפיים ויש הרבה שלשבים בגיבוש שבאמצע התרגיל אתה צריך להוריד משקפיים ודברים כאלה אז תביא משקפיים גם לא יהיה לך זמן בבוקר לשים עדשות.

המפקדים מבקשים להוריד? לא הבנתי...
ספר קצת על המסע...כמה ק"מ בערך? כמה מתוכו נעשה בעלייה? כמה ק"ג השק חול? כמה אלונקות על כמה אנשים?

תבוא עם משקפיים זה הכי טוב...כי אין כ"כ זמן לשים אותך בבוקר...

ומה גם שזה שטח לא הגייני וזה מתכון לדלקת עיניים.

עכשיו לגבי המסע. הוא עם תד"ל על הגב שבו יש שק של 10 קילו
המסע כולו בעליה. ויש חלק באמצע שפותחים אלנוקות, שמים את כל התדלים של
כולם על האלונקות ועושים איזה מין תחרות מוזרה כזאת עד פסגה שהמדריך מוביל.
לגבי מספר אנשים על אלונקה זה משנה ותלוי כמה פרשו מהקבוצה.
בדר"כ הם מצוותים שני קבוצות יחד בקטע של האלונקות אחיר שכולם פרשו

המסע הזה עביר...הוא נגמר מתישהו אז אסור להתייאש.

המסע הוא מכרם מהר"ל (מושב בחוף הכרמל) עד דליית אלכרמל(כפר ערבי ליד בית אורן) המסע הוא כולו בעלייה, למרות שאם קבוצה לא עומדת בקצב של ופותחת פערים היא צריכה להגיע לסוף התור (ואז זה ירידה שזה דיי כיף כזה) אותנו הורידו לסוף התור גם בגלל שהיינו הקבוצה היחידה שעומדת בקצב ואז כאילו רצנו לבד עם מפקד הגיבוש. המסע עם משקל תדל של 10 ק"ג או פקל קשר או מים או אלונקה.
צורת הכוח היא ככה שכל הגיבוש בשני תורים מחלקה מאחורי מחלקה מאחורי מחלקה והמפקדים רצים משני צדדי התורים בנוסף מלבים את המסע גם חניכים של הקורס בתור מאבטחים. לנו גם היה המון בוץ שנורא הקשה ואני מניח שגם לכם יהיה אז אל תבהל ותבוא מוכן בראש לכך שאתה הולך לגבוה בכמה ס"מ במסע. באמצע המסע יש תרגיל אלונקות כל המחלקות מפסיקות במקום מנוחה קבוע מראש שנמצע ליד גבעה תלולה המחלקות מתחלקות לקבוצות של 2 מחלקות בקבוצה פותחים אלונקה כל התדלים על האלונקה ואז יש מירוץ איזה קבוצה תגיע ראשונה למעלה. עכשיו זה לא שביל אלה שטח שלא מותאם לצעידה או ריצה (שיחים בורות עצים בולדרים) והקבוצה צריכה לנוות למעלה. אחרי שמגיעים למעלה המפקדים מתזזים קצת את מי שהגיע (אנחנו הגענו ראשונים ככה שהיה הרבה זמן לתזז אותנו) בסופו של דבר יורדים למטה וממשיכים במסע עד לכפר דליית אלכרמל.
שמגיעים לכפר עושים מנוחה ואז מפקד הגיבוש אומר להסתדר להמשך המסע מול עלייה כזאת בכפר אבל לא באמת ממשיכים את המסע וזה רק כדי שאנשים יפרשו אז קחו בחשבון.
אחרי שאף אחד לא פרש(אני חושב) עלינו על האוטובוסים ונסענו לבסיס של השייטת למבחנים וכאן נגמר המסע.
אני גם קראתי באינטרנט על מהסע ונורא נבהלתי הייתי בטוח שאני לא יצליח לסיים אותו ושהוא יהיה שואה כשהגעתי ראיתי שהמסע הזה לא כזה נורא (בחובלים המסע היה כל כך יותר קשה שהמסע הזה לידו נראה כמו צעידה קלילה) באמת שאין מה לפחד.
טיפים למסע:
- החלק הכי קשה במסע הוא ההתחלה שהגוף שלך עדיין לא נכנס לשגרה של המסע אחרי כמה זמן הגוף והמוח נכנסנים לשגרה ואתה פועל באופן אוטומתי והמסע נהיה קל יותר בהרבה.
- אחד הדרכים הכי קלות להקל עליך במסע זה לעזור לאחרים ברגע שאתה דוחף מישהו (במקרה שלי משכתי) אתה לא חושב על כמה שקשה לך והמסע נהיה באמת קל.
- תנסו להכיר את הכיתה שלכם כי אנחנו עשינו הכרות ודיברנו הרבה וממש נהיינו חברים ואז אין מצב שאתה פורש או נותן למישהו לפרוש.
- והכי הכי הכי חשוב לא מעיפים מהמסע ככה שאל תפחדו אם לא תעמדו בקצב מהמסע עפים רק כאלה שפרשו מרצונם או רפואי.
- ואל תלכו לרופא לפני המסע או בכלל בכל הגיבוש כי מעיפים שם על כל שטות רפואית אם זה סתם כאב ראש או בחילה או ממש כל שטות.

כתוב בזימון שצריך להביא נעליים עמידות למים
זה יכול להיות נעלי ספורט?או להביא נעליי הרים כאלה..
איזה דברים כדאי להביא לגיבוש חוץ ממה שכתוב בדף?
אזיקונים?סכין?מה עוד?

נכנסים לים?(פברואר,קצת קררררררר)או שהמבדקים במים נעשים בבריכה או משו..

תודה לעונים!

ותביא סתם דברים קטנים לשיפצורים אזולירבנד אזיקונים פנס (משפצרים בלילה ויש כיבוי אורות) ועוד דברים שאתה חושב שכדי.
תביא גם משהו לשרירים תפוסים ומשהו נגד שפשפות.
והכי הכי חשוב תביא ממתקים אל תאכל אותם במשך הגיבוש תאכל אותם בלילה האחרון (או במסעות אבל תביא איזה סוכריות או משהו שלא יראו אותך אוכל. אותי תפסו אוכל מנטוס באמצע התרגיל עם האלונקות אבל זה היה באמצע התרגיל אז לא עשו לי כלום)

דרך אגב לחדר הצפות הם מביאים לך נעליים מיוחדות כאלה ככה שאתה לא צריך להביא שתי זוגות נעליים

אתה היית בגיבוש שהתחיל ב6.11? איזה צוות היית? עברת?

ולבחור שאמר שאף אחד לא יבחר צוללות במקום 669 ושלדג ---> הנה אני בחרתי צוללות ועברתי. כל אחד והשיקולים שלו, מה גם שנורא קשה להתקבל ל669\שלדג בגיבושוני המשך שלהם......

המסע בגיבוש צוללות הוא בעקרון מסע קשה, אבל כמובן שזה תלוי כמה תשקיע מעצמך ומה הכושר שלך.... אני ממליץ לדחוף את החלשים כל הזמן למרות שזה קשה ומעצבן... ואל תדאגו, תמיד יהיו חלשים...
בהצלחה לכל מי שהולך לגיבוש!

מתגייס במרץ?

תודה לכולם על התשובות והעצות, היום גם קיבלתי את הזימון אז אפשר להתחיל להתכונן ושיהיה לכולנו בהצלחה!!!

תחזור לספר איך היה
ואם עברת או לא