http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3190758,00.html
מספר הקשישים יזנק ב-72% תוך 20 שנה

נתונים שמתפרסמים היום מצביעים על כך שישראל תזדקן במהרה בשנים הקרובות. עד 2025 יצמח מספרם של הקשישים ב-72% ויעמוד על מיליון ו-176 אלף בני אדם - פי 2 משיעור הגידול באוכלוסיה הכללית. הערים הקשישות: גבעתיים, רמת גן ובת-ים. והנתונים הקשים: רבע מהמשפחות שבראשן עומד קשיש חיות מתחת לקו העוני

שלשה סימנים יש באומה זו: רחמנים, ביישנים וגומלי חסדים. כל שיש בו שלשה סימנים הללו ראוי להדבק באומה זו. (תלמוד - יבמות עט, א)

יֵבֹשׁוּ וְיִסֹּגוּ אָחוֹר כֹּל שֹׂנְאֵי צִיּוֹן (תהילים קכט, ח)

בישראל קיים עודף גדול של נולדים על נפטרים. אנחנו רחוקים עשרות שנים מהמצב של יפן שמאבדת19,000 איש כל שנה. כשהאוכלוסיה מזדקנת,ואין מספיק צעירים,אז משקיעים ברפואה המונעת ומעלים את גיל הפנסיה. רוב הקשישים רוצים משמעות לחייהם ,ואם הם יקומו כל בוקר לעבודה אז הם ירגישו יותר טוב ויחלו פחות.
מצד שני,אם נעודד פה ילודה ברמה של עולם שלישי,ושישים אחוז מהאוכלוסיה יהיו מתחת לגיל 18,אז לא יהיו מספיק מבוגרים שיתמכו בילדים. ואז נצטרך לעשות את הצעד ההפוך מהעלאת גיל הפנסיה: הוצאת הילדים מבתי הספר והכנסתם לשוק העבודה.

משום שהאוכלוסייה בישראל מזדקנת, שעור המשתתפים בשוק העבודה הולך וקטן. המשמעות היא שאם עד היום כ-1.5 עובדים תומכים בגמלאי אחד, הרי שבבוא היום היחס יכול להיות 1:1 ואף נמוך מזה. ר' השוואה של התפלגות הגילאים בישראל מול גרמניה (מדינה מערבית בה המגמה החלה מוקדם יותר). בישראל שוק העבודה כיום הוא כ-63% (בגרמניה הוא קצת גבוה מזה ועומד על שני שלישים).

אם האוכלוסיה תזדקן,ולא יהיו מספיק עובדים שיתמכו בקרנות הפנסיה,אז יש פתרון פשוט מאד : העלאה הדרגתית של גיל הפרישה,אפילו עד גיל 75 . זה מצב של win-win כי :
1. העובדים הצעירים ישמחו שפרמיות הביטוח שלהם ירדו.
2. הקשישים ישמחו שיש להם מה לעשות בחיים. קשישים שמחים ועסוקים=קשישים בריאים יותר.
3. המודעות לבריאות ולרפואה מונעת תגבר.

אתה הבאת פה את פירמידת הגילאים,אז אל תשכח שגם אם הופכים את הפירמידה המצב לא בריא. ברגע שיש 60% מהאוכלוסיה מתחת לגיל 18,אז אין מספיק עובדים שיתמכו בילדים. וילדים זה עסק יותר יקר מקשישים בגלל הקטע של החינוך.

העלאת גיל הפרישה היא כמובן הפתרון ההגיוני והמתבקש, אך גם כאן ישנן בעיות. אם גיל הפרישה יעלה, ללא גידול משמעותי בנפח הפעילות המסחרית, גיל הכניסה לעבודה יעלה אף הוא, שכן העובדים החדשים יבלו המון זמן בחיפוש משרות המאויישות ע"י עובדים בגיל מבוגר שלא פרשו. כשכך יהיה ירד כמובן השכר - כללי היצע וביקוש פשוטים.

הפרמיות לקצבת הזקנה לא ירדו, משום שגם תוחלת החיים עולה. החישוב של קרנות הפנסיה, ציני ככל שיהיה, מבוסס על מספר שנות התמיכה הממוצע לגמלאי. אם תוחלת החיים תעלה, הרי שאו שתרד התמיכה היחסית, או שתעלה הפרמיה.

אני מסכים לחלוטין - פירמידת גילאים שבה הבסיס הוא רחב משמעותית מהמרכז היא בעייתית, ועלולה ליצור בעיות בטווח קצר (הזכרת - הוצאות גוברות על חינוך וכיו"ב), ובטווח ארוך - צמצום שיעור המשתתפים בשוק העבודה בשל היעדר דרישה).