גנזך המדינה חשף השבוע במפתיע פרוטוקולים מדיוני הממשלה שנערכו ב-1967 והיו אמורים להיפתח לעיון הציבור רק בעשור הבא. תמלילי הישיבות משקפים בלבול, אובדן עצות וחילוקי דעות קוטביים בדבר עתיד הגדה המערבית, שנכבשה זה עתה, ופתרון בעיית הפליטים הפלסטינים. לפי הפרוטוקולים, ראש הממשלה לוי אשכול הציע אחרי המלחמה להעביר את הפליטים לעיראק. שר הפנים, משה חיים שפירא, הציע לקלוט אותם בישראל. כל השרים הסכימו כי רצועת עזה תהיה חלק ממדינת ישראל לנצח, כמוה כמזרח ירושלים. הפרוטוקולים מתעדים מאמצים שעשתה הממשלה להסוות את הסיפוח החוקי של מזרח ירושלים, מחשש לתגובת העולם.

הפרוטוקולים של דיוני הממשלה נחשפים בדרך כלל לאחר 40 שנה. הפרוטוקלים מהדיונים שלאחר המלחמה נחשפו למרות שטרם פורסמו פרוטוקולים מוקדמים יותר. גנז המדינה, ד"ר יהושע פרוינדליך, והממונה על חשיפת המסמכים, גלעד לבנה, אמרו ל"הארץ" שהגנזך הציע למזכיר הממשלה, ישראל מימון, להקדים את החשיפה של דיוני 1967 בעקבות בקשות רבות ובגלל עמידתם של אירועי 1967 במרכז השיח הציבורי כיום.




הוויכוח על עתיד הגדה שיתק את קבלת ההחלטות




החומר שנחשף מקיף יותר מאלף עמודים; הם מסכמים כ-15 ישיבות ממשלה שנערכו בין ראשית אפריל לסוף יוני 1967. פרוטוקולים אלה נרשמו בישיבות המליאה של הממשלה, ולא בוועדת השרים לענייני ביטחון, שם נערכו הדיונים העיקריים, ערב מלחמת ששת הימים ובמהלכה. דיוני ועדת השרים לענייני ביטחון נחשפים רק לאחר 50 שנה, ואם לא תוקדם גם חשיפתם הם יותרו לעיון רק בעוד 10 עד 15 שנה.

ב-28 במאי החליטה הממשלה להיענות לבקשתו של נשיא ארה"ב, לינדון ג'ונסון, ולדחות את פתיחת המלחמה. פרוטוקול הישיבה מגלה כי שר החוץ אבא אבן, שתמך בדחיית המלחמה, הטעה את הממשלה כשטען שג'ונסון הבטיח לו כי הצי השישי האמריקאי יפעל לבדו, אם ארה"ב לא תצליח לארגן פעולה בינלאומית לשבירת המצור שמצרים הטילה על מיצרי טיראן. למעשה לא קיבל אבן מג'ונסון התחייבות כזו, אך דבריו בממשלה סייעו ליצירת הרוב שנדרש לדחיית המלחמה.

הדיונים שנערכו במהלך מלחמת ששת הימים לא נחשפו, כי נערכו כאמור בוועדת השרים. תמלילי הישיבות שנערכו אחרי המלחמה חושפים בין היתר את הוויכוחים הסוערים שהולידו את החלטת ה-19 ביוני, להחזיר את חצי האי סיני למצרים ואת רמת הגולן לסוריה, כחלק מהסכמי שלום ובכפוף לשורה של תנאים.

הוויכוח על עתיד הגדה עורר חילוקי דעות כה עמוקים, עד שיכולת ההחלטה של הממשלה שותקה כליל. בתוך כך הרבו לדון בשאלה כיצד לטפל במאות אלפי פליטי 1948, שרובם ישבו בעזה. בדיון על עתיד הפליטים אמר ראש הממשלה אשכול: "אנחנו קיבלנו אוכלוסייה מעיראק, אנחנו קיבלנו 100 אלף יהודים, יקבלו הם 100 אלף ערבים. זו אותה שפה, אותה רמה, יש (שם) מים ויש אדמה". אשכול ראה בהסדר זה "חילופי אוכלוסין", וטען כי הצעתו "קורעת שחקים בצדקתה". בתגובה להערת שר הבריאות, ישראל ברזילי (מפ"מ), שהפליטים הם תושבי ארץ-ישראל, השיב אשכול: "כל יהודי העולם הם תושבי ישראל שנעקרו וגורשו ונאחזו במקומות אחרים".




מנהיג המפד"ל הציע לקלוט 200 אלף פליטים בישראל




הרעיון להעביר את הפליטים לעיראק ולמדינות אחרות קסם לרבים משרי הממשלה, אך הם הרבו לדון גם בתוכניות אחרות ליישוב הפליטים. שר הפנים חיים משה שפירא, מנהיג המפד"ל, הציע לקלוט 200 אלף מהפליטים בישראל: "אם במדינת ישראל יהיו 550 אלף ערבים, זה אמנם יהווה 20% מהאוכלוסייה, אבל אנחנו בכל זאת מקווים לעלייה יותר גדולה. אני רוצה לקוות שנבוא לידי מסקנה שצריך לעשות משהו בקשר עם הילודה. אני רוצה לקוות שלא יהיו כל כך הרבה נפגעים בדרכים שלנו. אז יהיו 20% ערבים במדינה. זה לא כל כך נורא".

רוב החומר הכלול בפרוטוקולים שנחשפו השבוע פורסם עם השנים, על יסוד הדלפות ורישומים לא רשמיים ומקצתו נכלל בספר זיכרון לאשכול שפירסם גנזך המדינה. השוואת הפרוטוקולים שחשף הגנזך השבוע עם תמלילי הישיבות שהודלפו כבר בעבר, מעלה שהגנזך לא חשף קטעים מדיון דמוגרפי שנערך שבועות אחדים לפני המלחמה ובו הוצעו דרכים לעידוד הילודה בין יהודים בלבד. כמו כן נמנע הגנזך מחשיפת פרטים על פגיעות באזרחים פלסטינים וגירושם מבתיהם, במהלך המלחמה ואחריה. הגנזך גם נמנע מלחשוף את תוכנה של איגרת ששלח הנשיא ג'ונסון לאשכול לפני המלחמה, אף כי זו פורסמה בינתיים רשמית, בידי משרד החוץ האמריקני.

שלשה סימנים יש באומה זו: רחמנים, ביישנים וגומלי חסדים. כל שיש בו שלשה סימנים הללו ראוי להדבק באומה זו. (תלמוד - יבמות עט, א)

יֵבֹשׁוּ וְיִסֹּגוּ אָחוֹר כֹּל שֹׂנְאֵי צִיּוֹן (תהילים קכט, ח)

הם למדו קצת מה זה דמוקרטיה וערך לחיי אדם ממדינת ישראל. ערביי ישראל יכולים להיות המוביל שדרכם האור לגויים של עם ישראל יוכל לעבור גם במקום הכי קשה כמו עיראק.

שלשה סימנים יש באומה זו: רחמנים, ביישנים וגומלי חסדים. כל שיש בו שלשה סימנים הללו ראוי להדבק באומה זו. (תלמוד - יבמות עט, א)

יֵבֹשׁוּ וְיִסֹּגוּ אָחוֹר כֹּל שֹׂנְאֵי צִיּוֹן (תהילים קכט, ח)