"מסתירים לי!" פותח במלחמה נגד חנן פורצלן שפתח במלחמה נגד שמעון פרס....



הפרשן שתפס תחת גדול מדי איצטדיון בלומפילד קטן מלהכיל את האגו המתנפח למימדים מפלצתיים של חנן קריסטל. הכעס של פרס עליו הוא מן המוצדקים שנשמעו

צודק שמעון פרס בכעסו העצום על הפרשן חנן קריסטל, שמנסה בכוח להשתלט על הנישה שננטשה למרבה הצער על ידי

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.news-israel.net/images/upload/kristak11.JPG]

חנן קריסטל

הפרשן הפוליטי הכי רציני שהיה כאן אי פעם, אבל משחית את עתותיו כבר כמה שנים בוושינגטון ומשגר משם, פעם ביובל, כתבות משמימות, שנצפו שעות אם לא ימים קודם ברשתות האמריקניות.

על התרעומת של פרס כלפי הפרשן ביום שני ראה ידיעה נפרדת.

בהעדרו של ירון דקל נדחף חנן קריסטל לנישה שננטשה. קריסטל אמנם ליהג ברדיו הרבה לפני שדקל התגייס לגלצ, אבל מאז הגיע לרשות השידור התמקם הכתב המזוקן בעמדה הבכירה של הפרשן היודע באמת, מעריך וצופה תהליכים פוליטיים עתידיים ברמת דיוק גבוהה, ובעיקר נוהג דקל בפוליטיקה ובפוליטיקאים בכבוד הראוי, גם אם איננו נעדר ציניות דקיקה.

דקל נחוץ בתקשורת הישראלית ולרשות השידור אבל אף אחד לא טורח להזעיקו הביתה כדי למלא את התפקיד שהוא הכי מתאים לו. העיקרון הפיטרי, לפיו אדם מגיע בדרך כלל בסופו של דבר לדרג חוסר הכישרון שלו ושם הוא נתקע למשך זמן רב מדי, עובד גם במקרה של דקל.

הוא תקוע כבר שנים בבירת ארה"ב, שחדלה מזמן להיות בירת העולם מבחינת החדשות הבוקעות ממנה. מדקל ציפינו שישיג ראיונות בלעדיים עם הנשיא, סגנו, קצינים בכירים וממלאי תפקידים אחרים, אבל בפועל מה שהוא מעביר בדרך כלל היא קריינות צפויה מראש לתמונות שכבר ראינו. ושינגטון אינה הזירה שבה יכולים כישרונותיו של דקל לבוא לכלל ביטוי מוחשי ולעומת זאת רשות השידור על רשתותיה הרדיופוניים והטלוויזיוניים הופקרו בידי האיש המרגיז הזה, שגם הופעתו מול המצלמה אינה מחמיאה לרוממה.

קריסטל נשמע מפרשן את הנעשה בישראל מנקודת מבטו של אחרון התככנים הפוליטיים הקטנוניים. עושה רושם שאם לא היה עובד ברדיו בטח היה חבר מרכז בלתי נחשב שעוסק יום ולילה בקונספירציות עלומות על נושאים שוליים.

בהתחלה זה היה נחמד וחביב אבל מאירוע מפלגתי-פוליטי-לאומי אחד למשנהו הוא צובר תאוצת פטפטת בלתי נשלטת, ההופכת את מישנתו הטעונה פרנויה, לפארסה מתמשכת ובלתי הולמת על פרשנות פוליטית הרבה יותר מאשר על נשוא מתקפותיו.

אנשים כמו חנן קריסטל ממאיסים את הפוליטיקה על הישראלים ושלא בצדק. לא כולם כל הזמן נוכלים, רמאים, אגו מאנייקים ותאבי שלטון, כפי שמצטייר לא אחת מפרשנויותיו.

באחרונה נוצר הרושם שאיצטדיון בלומפילד, שבו משחקת קבוצתו האהודה הפועל תל אביב, צר מלהכיל את האגו המתנפח שלו, שכבר מזמן גדל למימדים מפלצתיים שספר אם קינג קונג יכול היה להתמודד עימם.

רשות השידור היא האשמה בניפוח האגו הזה. כבר חודשים קשה לפתוח רשת ב' או לראות תוכנית אקטואליה בערוץ 1 בלי דמותו הקריסטלית של חנן, שלעולם לא ילמד להגות את האות הא ולעומת זאת תמיד יפצל כל משפט לקבוצות מילים לרצף הברות מלוות סינקופות, הממוקמת במקום הלא נכון על מנת להעצים דרמה במקומות שאינם ראויים.

קריסטל הגיע לפוליטקה דרך פרשנות ב"שירים ושערים", ובניגוד לאחרים הוא כנראה נשאר שם מנטלית הרבה אחרי שהתוכנית גססה עד שהפכה במתכונתה הנוכחית פארסה של עצמה עם ז'וז'ו את פזטל.

תרגיע, חנן, תרגיע, שלא נצטרך להזמים סדרן. מבלומפילד או מהמצודה, זה היינו הך.BR!
עניין מרכזי

מצב מערכת החינוך אינו באשמתה כי תלמידים גרועים היו פה מאז ומעולם .

תמיד אני מתפלא מחדש , כיצד אדם אחד יכול להיות כל כך חסר כשרון בכתיבה , כל כך אדיוט , כל כך צעקני ובוטה ועדיין לקבל פתחון פה באמצעי התקשורת .
למרות האמור לעיל , רמי יצהר מספק שרות חשוב מאוד לציבור. כל מה שהוא כותב ומופיע גם בכלי תקשורת אחרים , אינו ראוי לקריאה מראש . כך חוסך לנו יצהר זמן על קריאת שטויות .

פשוט עלוב

“Much of the social history of the Western world over the past three decades has involved replacing what worked with what sounded good”

שעסוק מבוקר עד ערב בסגירת חשבונות אישית והטיית החדשות לפרשנות האישית שלו.
כתבה פתטית.

שונרא מאי 1992-מרץ 2006.
R . I . P