19-01-2006, 15:25
|
|
|
|
חבר מתאריך: 17.06.05
הודעות: 1,637
|
|
63% נגד נסיגה מיו"ש, 83% מגדירים את ממשלת שרון 'רעה'
http://www.inn.co.il/news.php?id=136847
'מרכז יפה למחקרים אסטרטגיים' פרסם את דו"ח "החוסן הלאומי בישראל" לשנת 06 . כתבתנו רותי אברהם מוסרת כי מעיון בדו"ח עולה ספק אם אכן ממשלתו של שרון זכתה לכזו 'פופולריות' כפי שנטען בתקשורת. 83% מהציבור הישראלי הגדיר את ממשלתו של שרון בשנת 04 "רעה" או "רעה ביותר".
מימצאי הדו"ח מעלים ספק בנכונות הציבור לפנות ישובים. באוגוסט 04 רק 32% הביעו נכונות לפנות ישובים ביו"ש במסגרת הסכם קבע, לעומת 63% המוכנים במסגרת הסדר קבע ל"פינוי מוגבל מאד או המתנגדים לכל פינוי".
% 95 מהציבור הקצינו את דעותיהם כתוצאה מהאינתיפדה. 51% סבורים כי האינתיפדה צמצמה את סיכויי השלום, 71% בעד סיכול ממוקד, 73% בעד "פעולות עונשין כלכליות נגד הפלשתינים".
73% מהציבור מביע התנגדות לכלול מפלגות ערביות בקואליציה, 79% מאמינים שערביי ישראל אינם נאמנים למדינה, 83% "מתנגדים לשיתוף ערבים בהחלטות לאומיות עקרוניות כגון בקביעת גבולות המדינה".
הציבור בניגוד לממשלתו אינו מוכן למו"מ תחת אש. 50.3% סבורים שאין לחדש מו"מ כל זמן שהטרור נמשך לעומת 43.1% הסבורים אחרת. "הרוב הגדול של תומכים במו"מ הצטמק לכדי מיעוט, כאשר מדברים על מו"מ ללא תנאי", נכתב בדו"ח. עוד נכתב "הציבור הישראלי ככלל קיבל את ההנחה שהפלשתינים יזמו את האינתיפדה, הם שהעניקו לה גוון טרוריסטי מובהק ואכזרי והם הנושאים באחריות המלאה למלחמה ולתוצאותיה".
האמון הציבורי במשטרה ירד עפ"י הדו"ח "מ 3.83 באפריל 04 ל 3.68 באוקטובר 04", וגם שופטי בית המשפט העליון צריכים להתחיל לבחון את דרכם שכן ב 4 שנות אינתיפדה מסתמנת מגמת ירידה באמון הציבור בבית משפט זה.
הציבור היהודי בארץ מעניק "עדיפות ברורה לשקולי בטחון על שלטון החוק", ונראה שיש להם גם על מי לסמוך שכן 57% השיבו באוקטובר 03 כי הם מרגישים "שציות לחוק אינו נורמה חשובה בקרב המנהיגות הציבורית במדינת ישראל".
למרות הכל, ישראלים ע"פ הדו"ח ממשיכים להיות אופטימיים ופטריוטיים. "גם בתקופות הקשות ביותר האמין הציבור הישראלי ככלל כי יש לו יכולת לעמוד בפני מתקפת הפלשתינים".
בהתייחסו להתנתקות מציין הדו"ח כי מבדיקה שנערכה בפברואר 04 עלה כי 50% מהציבור תמכו בהתנתקות, תוצאה שמהווה ירידה מ 56% תמיכה ב 03.
ההתנתקות כותב מחבר הדו"ח "משקפת ללא ספק תפנית חדה במדיניות ממשלת ישראל בסוגיה הפלשתינית... תכנית ההתנתקות שמשמעותה המזוככת היא נסיגה מלאה של ישראל מרצועת עזה וחיסול מפעל ההתיישבות בה, כביכול ללא תמורה מדינית או אחרת, הפתיעה את הציבור הישראלי. עד היום יש פרשנויות רבות ושונות בנוגע לסיבות שהביאו את שרון לתפנית ברורה במדיניותו. מה הביא את מנהיג הליכוד אבי ההתנחלויות להחלטה הבוטה כי דין נצרים אינו כדין תל אביב וכי נסיגה ללא תמורה תחת אש ואלימות אינה עוד כניעה לתוקפנות ולטרור?"
בדו"ח מובאים 4 ההסברים 'המקובלים' לשינוי בדעת שרון: גישת "מה שרואים מכאן אין רואים משם", גישת ה"ויתור על עזה למען גושי התיישבות", תכניות שונות כמו מפת הדרכים מפקד הלאומי ויוזמת ז'נבה, והרביעית – כניעה לטרור.
"אם אכן ניצב מאחורי יוזמת ההנתקות החד צדדית החשש שמא האינתיפדה מכרסמת בחוסנו של הציבור הישראלי, המחקר הראה כי לא ניכרו בציבור הישראלי סימנים ברורים של עייפות החומר ולא הוצבה דרישה ציבורית למהלך מרחיק לכת כמו זה שהחליט עליו רה"מ. אם כך, נכון יהיה לחפש את המניעים ליוזמתו של שרון בשדה אחר".
בכל מקרה כותב מחבר הדו"ח כי הפלשתינים רואים בהתנתקות "נצחון מדיני שבא בעקבות מאבקם הקשה נגד ישראל", וגם בעתיד בהנחה שהדרך להסדרים מדיניים בין ישראל לפלשתינים 'לא תהיה רק במסלול המו"מ', "תהיה לנרטיב פלשתיני כזה משמעות רבה". |
ראשי
צ'אט
מצב כלאיים
