מאמר על יום סיירות-חורף, ינואר 2006. קצת באיחור אבל הרגשתי שאני חייב לרשום גם: )


מגיעים לוינגייט ב7
מניחים את התיקים באוהלים צבאיים שממוקמים בבסיס המאולתר שם.
לאחר מכן עומדים בתור שבו נציגי מדור סיירות רושמים שהגעתם ונותנים לכם מספר.
לאחר שרשמו שהגעתם והכל בסדר, הם אומרים לקחת טוש ולכתוב מספר על החולצה, אני הייתי 116
ממשיכים משם לאוהל שם יש חובש, החובש יישאל אתכם שאלות כמו: "חלית בשבועיים האחרונים?",
"איך אתה מרגיש?", בקיצור אומרים הכל סבבה מחייכים וממשיכים, פה היה לי קטע קצת מפחיד, יש לי סעיף
צלקת על ניתוח שהיה לי והרופא שלי הזכירה את זה בשאלון הרפואי אז החובש שלח אותי לרופא והוא אישר לי להמשיך ביום.
בגלל ההשתהות הפסדתי את החימום שהיה לי לפני הבר אור מה שהזיק לאחר מכן בריצה..
חזרתי מהר לקבוצה והגענו לתחנה של מרפקים, עומדים בשני טורים כאשר כל זוג ביחד, אחד עושה והשני שם את אגרופו על האדמה..
זה שעושה צריך לכפוף את המרפקים ולגעת עם החזה באגרוף , אצלי לא היו חוכמות ואמרו לשים חולצה במכנסיים וכל שניה בדקו לנו,
בעוד שאחד עושה השני סופר בקול את מספר החזרות ולאחרי שהראשון מסיים מתחלפים במקום, באה חיילת חמודה ושואלת כמה עשית
אני עשיתי 55 שזה היה הכי הרבה מכל הקבוצה, תיארתי לעצמי שאני אעשה סביבות ה-70 אבל משום מה היה צריך לעשות את
השכיבות שמיכה ברוחב הכתפיים ואני התאמנתי על יותר רחב :| .
ממשיכים משם לתחנה של הבטן ויש אותו סיפור, כאן עשיתי רק 38 והייתי יחסית בין החלשים.. היו כאלה שהגיעו ל100..
כולם מסיימים ואז הולכים לשביל שבו רצים את ריצת ה2000. יצאנו בסה"כ כ-60 אנשים לריצה והשביל צר יחסית בשביל כולם
והיה לי דיי קשה בפתיחה כי הייתי בין האחרונים שם.. בקיצור בפתיחה לא הצלחתי לזוז אבל אחרי דקה בערך של עיקוב הצלחתי להשתחל ולעקוף..
רצים כיוון אחד, מסמנים לך עם טוש על החולצה שאכן הגעת ואז מסתובבים וחוזרים וכך משלימים 2000. בסוף הריצה נותנים לך
מספר עם מיקום. אני הגעתי 30 :\.
זה היה החלק של הבר אור ומכאן משגעים אותך קצת, יש חלק שמקבלים עבודות רס"ר, להכין קצת סנדוויצ'ים וכו'..
אחרי שעה וחצי לפחות שסתם יושבים בחוסר מעש מעמידים אותנו ב עשיריות ובא איזה איש שמן ולא מנומס שמתחיל לצעוק
ולהכריז כמה שכולם לא יודעים כמה הם פעורים ושוקיסטים וכמה שהוא יודע איך כולם ייפרשו למעלה בגבעות..
בקיצור זה מסתיים ומתחילים לחלק לקבוצות, שאמורות ליהיות שוות בכוח.

אני יצאתי בקבוצה 22, לוקחים ציוד - שתי אלונקות, אתי חפירה קטנים, ושני ג'ריקנים.
מיד כשמגיעים לדיונה בלי לבזבז זמן המפקדים ממנים "חניך תורן" שיהיה אחראי על הזמנים, וככה מתחילים:
20 שניות הקפתם כולכם את האת חפירה למעלה וחזרתם, מגיעים, המפקד צועק, איפה ההקשב שלי?
כולם ביחד אומרים הקשב.
20 שניות הקפתם! צא!
25 שניות צא!
צא!
אחרי מספר פעמים ואחרי שבחור אחד פרש המפקד מכריז שעוברים לסידרי הגעה..
המפקד צועק צא! כולם יוצאים , יש אנשים שדוחפים אחד את השני ומשתמשים באנשים אחרים כדי לטפס מהר יותר.
אני שומר על מיקום קבוע של 5-6 מתוך 14 אנשים שנשארו, התחלנו 15.
ככה ממשיכים וזה הקטע הכי שובר.. אחרי 3-4 ספרינטים פתאום כל תקופת האימונים נראת אפסית, ויש מחשבות "אולי זה לא מתאים לך"
אבל בתוכי לא באמת התכוונתי לדברים והמשכתי לתת 100% בלי לשקול אותם..
ככה נגמר התרגיל שהיה בערך שעה.. ובאמת שלא שמים לב איך הזמן עובר!! אחרי השוק הראשוני מתרגלים.
יש הפסקת שתייה קצרצרה וממשיכים עם אלונקה סוציומטרית, למי שלא מכיר- יש אלונקה ושני ג'ריקנים, רצים במעלה הדיונה
מקיפים את האת חפירה ששת הראשונים לוקחים ציוד, מי שלוקח ציוד נרשם. אחרי שכולם מגיעים יוצאים מהר לסיבוב סתמי, מי שלוקח ציוד עם הציוד, ומי שלא לבד.
אחרי שחוזרים יוצאים שוב לאותו תרגיל.
כאן כבר התחילו ליהיות הרבה דחיפות וקצת רמאויות של אנשים שחתכו לפני.. זה היה מבאס כי בקבוצה שלי הייתה תחרות מאוד קשה בין האנשים ואני מעיד על כך שהיה קשה להתברג..
בקיצור מתחילים בתרגיל המפקד צועק צא! הגעתי רק לג'ריקן בערך חצי מהפעמים ובשאר לא הצלחתי להגיע.. (לא תירוץ, נתתי 100% ובאמת שהקבוצה שלי הייתה יחסית קשה!!)
ככה עובר הזמן ונגמר התרגיל.. בערך שעה..
המפקד נותן הפסקה קצרה ואומר למלות שקים. כולם ממלים שקים מוזגים מים אחד לשני..
שמים את השק עלייך, והמפקד מורה לכולם להקיף נקודה מסויימת ולחזור, כאשר כל פעם שעוברים ליד המפקדים צועקים מספר אישי ומספר הקפה.
זה היה תרגיל סיוט.. יש אנשים שאיכשהו הצליחו לדלג עם השק.. איזה 4 בקבוצה שלי פשוט רצו, לא ייאומן.(השק שוקל 27 קילו בערך.)
מה שחשוב זה לא לעצור!! זה היה תרגיל לא כיף אבל רק אחד בקבוצה שלנו עצר במשך ה 50 דקות האלה.
אני הרגשתי כמה פעמים שאני הולך להתעלף אבל ניערתי את הראש והצלחתי לצאת מההרגשה ולהמשיך..
נגמר התרגיל, כולם שמחים יודעים שעכשיו נגמר החלק הקשה ביום ואז המפקד אומר להתחיל לחפור בורות מטר על מטר על מטר
ללא אתי חפירה, בידיים.
בקיצור תרגיל שערך בסביבות ה חצי שעה בלבד, נותנים תרבאקקק ומסיימים.

אני חייב לציין שהייתי מאוד מאוכזב, לא הצלחתי להגיע לאלונקה בכלל ולא הצלחתי להתברג בין הראשונים בספרינטים ופה הבנתי למה.
לאחר הסיום הייתה שיחה קבוצתית וכל אחד אמר את הרקע שלו- שם, שם משפחה , איך הוא התאמן, מה הוא לומד ובלה בלה..
קיצר כולם חוץ משניים בקבוצה שלי התאמנו בקבוצות כושר קרבי!! (להזכירכם רק אחד בקבוצה שלי פרש)
אני חייב לציין שהיו כמה מיובל עילם שהם היו הכי טובים והם פשוט דילגו בדיונות והגיעו תמיד לאלונקה, נראה לי בגלל שהם מתאמנים על דיונות והיה להם קל יותר מבחינת שרירים ברגליים.
חוץ מהם היו מספר אנשים מעוד קבוצות אני זוכר שהיו מ"אחרי" ואני מעמית לכושר.

אחרי כל זה סינג'רו אותנו קצת בכל מיני חארטות, שטיפת כלים וכל מיני שטויות כמה שעות ואז היה קצת אוכל, כולם התנפלו כמובן ואח"כ התוצאות!
קודם קוראים את מי שעובר למטכ"ל, פה ממש התאכזבתי, אני דירגתי מטכ"ל,חובלים ואח"כ שייטת ולא קיבלתי מטכ"ל למרות שכבר ידעתי שלא אקבל..
כל החברים שלי כמעט קבלו מטכ"ל, אני באמת הייתי מאוכזב שלא קראו אותי כי אני הרגשתי שאני לא נופל מכל החברים שקבלו ..
אח"כ מקריאים לשייטת ואז חובלים וגם אני הייתי בין אלה שקיבלו חובלים.

בלה בלה בלה מסבירים על זה שיש מיונים לחובלים בקרוב לכולם, כולם לחוצים בזמן אז משחררים מהר כל אחד עם זימון ביד.
פה הייתי קצת בדאון וישבתי בצד אבל התעלתי ועכשיו אני מרוצה! חובלים זה מצויין, ויש לי את היום מיון בקרוב.

כמה דברים אחרונים:
*גם אם אתם בחורף, תבואו עם מכנס קצר! חובהההה!!!!!! תחליפו לקצר שמתחיל היום בדיונות זה חשוב וזה הרבה יותר נוח.

*סטטיסטיקה: אני לא זוכר במדוייק אז הנה של הקבוצה שלי בערך:
מתוך 15 שהתחילו 14 סיימו, מתוכם אני חושב 4-5 מטכ"ל , השאר חובלים ושניים לא קיבלו כלום.

*היום הזה הוא לא קל, אבל גם לא קשה. שבאתי ליום הזה אנשים אמרו לי, שמע זה כלום בשבילך , מה זה יום סיירות אתה יוצא עם מטכל בטוח..
ומצד שני היו אנשים שאמרו, זה קשה מאוד, בלה בלה.. היום הוא לא קל! וגם לא קשה! אפשר לסיים אותו עם רצון בלבד !!!

מצטער אם חפרתי פה קצת יותר מדי, בהצלחה לכולם בימי הסיירות, אני קראתי מלא מאמרים לפני שהלכתי ליום הזה וגם שמעתי מגוון של דעות אז בתמורה הנה מאמר ממני! מקווה שזה עוזר למישהו כמו שזה עזר לי.

יפה יפה...

באיזה תאריך היית?

הייתי ב15.1

סליחה טעות, הייתי ב 17.1

17.1 זה במקור ה12.1 ? נכון ? אם כן אז תתאר לי תחברה מיובל עילם שהיו איתך אני יגיד לך מי הם ואם הם באמת תותחים כמו שהם נראים(ביום סיירות זה לא חוכמה לעבור למטכ"ל אם אתה בקבוצת כושר קרבי במיוחד ביובל עילם)

אגב מזלטוב, אם תעבור את המיונים אז אולי נראה אותך בגיבוש (לא עברתי תפסיכולוג מטכ"ל בסוף =\)

"וְאֶת הַכּוֹס וְאֶת הַשָּׁלָךְ וְאֶת הַיַּנְשׁוּף":

וואלה יפה...גם אני הייתי ב17...

וגם קיבלתי חובלים, מתי המיונים שלך?

מחר ! שלך? : )

ב12

בהצלחה בהמשך