
15-02-2006, 20:58
|
 |
|
|
חבר מתאריך: 20.07.03
הודעות: 7,790
|
|
ציטוט:
|
במקור נכתב על ידי אודי גילת
רוב צלמי האירועים לא יודעים גם את זה. ואפילו עם כן זה לא נעים לתקן בפוטושופ 300תמונות שצולמו בחתונה.
|
אודי, אני אספר לך ולחברים משהו פה...
כשהתחלתי ללמוד לצלם בארץ (ישראל) התלמדתי אצל זוג צלמים שעבדו אחד עם ניקון אנלוגית, F3 אם אני לא טועה ואחד עם Canon EOS 3 וקנון 10D שבזמנו חוץ מה 1D הייתה הכי חדישה שיש.
למדתי מהם, כמו שאני מכנה את זה היום "בדרך הקשה".
אמנם צילמתי בדיגיטאלי אבל אף תמונה לא נערכה. לא ממה שאני מצלם ולא ממה שהם מצלמים.
בכל פריים הייתי חייב לקמפז 100% כמו שהיינו רוצים להציג ללקוח, להדפיס. חשיפה הייתה צריכה להיות מושלמת על ה LCD ואח"כ על המסך ואם לא, DELETE.
ככה למדתי לקמפז תמונות באירוע בצורה מדויקת וחשיפות נכונות, חשיפה איטית ביד חזקה, סיבוב המצלמה כדי לקבל מריחות עגולות מדויקות והכול בלי פוטושופ, בלי שום עריכה. מהכרטיס זיכרון להדפסה.
כשבאתי לפה (ארה"ב), התחלתי לעבוד עם חבר שכבר 6 שנים בעסק הצילום המקצועי. בהתחלה, הוא עוד עבד עם האסלבלד בפורמט בינוני וגדול ורק ב 3 שנים האחרונות עבר לדיגיטלי.
כשהתחלתי לצלם איתו, הוא שינה לגמרי את צורת העבודה שלי. כל כך לא אהבתי אותי עד שממש שקלתי אם להמשיך לעבוד איתו או לא. השוני העיקרי היה העריכה עצמה.
אני אסביר. במקום לקמפז 100% , הוא מצלם זוית יותר רחבה ואח"כ יכול לעשות קרופ ולשקול זוויות אחרות. במקום לחשוף "מדויק על ה LCD " הוא מצלם בתת חשיפה (למנוע שריפת תמונות) ומפצה אח"כ על המחשב. במקום לצלם JPG, מצלמים RAW ואח"כ גמישים יותר ב WB ובחשיפות. DPI יותר גבוהה להדפסות איכותיות והגדלות משמעותיות.
הכי הפריע לי, נושא הפלאש. אני רגיל לצלם עם פלאש על הבודי. אצלו, הפלאש מחובר בכבל Off Shoe cord שנותן לך להחזיק את הפלאש בגובה חצי מטר מעל המצלמה ובכך אתה מונע הצללות על הקירות (מתן זוכר את ההדגמה, בטוח שיסכים איתי שזה משנה המון). כמובן שיד שמאל שלך נפרדת מהזום ומיצוב העדשה והמצלמה וזה ממש ממש לא נוח אבל כשמתרגלים, מבינים את היתרונות.
לי הפריע עוד משהו. הרגשתי שאולי אם אני צלם טוב ויש לי איזה כישרון, הוא לא בא לידי ביטוי כשפוטושופ וכבלים משנים את כל צורת העבודה שלי ובעצם עושים את העבודה.
אחרי זה, הבנתי, שכשאתה מצלם אירועים... הכי חשוב זה לתת ללקוח שלך עבודה יוצאת מן הכלל שהרמה שלה הכי טובה שבעולם ולא משנה אם אני לא מרגיש "אומנותי". כשמדובר בכסף, אפשר לשים את ה"אומנות" בצד ולתת לטכנולוגיה לעשות את העבודה.
כמובן שזה לא אומר שכל פראייר יכול לקנות ציוד ולהתחיל למכור אירועים ב 3000$ אבל אני חושב שהכוונה ברורה.
אז בהמשך למה שאמרת במשפט האחרון, לפעמים, גם אם זה לא נעים, צריך לשבת ולתקן, לערוך ולסדר 300 ואפילו 1300 תמונות בפוטושופ. כי העבודה של צלם דיגיטאלי לא נגמרת כשהכרטיס יוצא מהמצלמה, היא רק מתחילה.
מה דעתך? והייתי שמח לשמוע את דעתם של אחרים.
_____________________________________
חתימתכם הוסרה כיוון שלא עמדה בחוקי האתר. לפרטים נוספים לחצו כאן. תוכלו לקבל עזרה להתאמת החתימה לחוקים בפורום חתימות וצלמיות.
|