טוב אז שלום לכולם!,

אתם הולכים לקרוא מאמר מאוד נחמד על הצו הראשון שלי שהיה היום וככל הנראה יימשך בחלקים.

טוב אז זומנתי לשעה 9:30 בבוקר הגעתי לש.ג. ב9 ו5 דקות ופגשתי איזה שריונר נחמד שעזר לי להגיע ללשכה עצמה.
חיכיתי עד 10 וחצי בעמידה בשמש בגלל תרגיל של חדירת מחבלים לבסיס.התחלתי לדבר ולהכיר אנשים והיה ממש נחמד.
נכנסתי סוף סוף עברתי את הבדיקות הבטחוניות (מזל שהתגלחתי אחרת היו חושבים שאני בא להתגייס לכוח 17).
הגעתי לעמדה של חלוקת הכרטיסים המגנטיים,החיילת הייתה מחלואה רצינית אמרתי לה 5 פעמים בוקר טוב ורק בפעם השישית היא ענתה חזרה.
עליתי למעלה היא אמרה חדר 100 עמדה צהובה,באתי ראיתי את כמות המלש"בים שחיכו שם וכמעט התעלפתי.
העברתי כרטיס וגיליתי שאני בתור הייתי מספר 50,את הזמן הזה ניצלתי לדיבורים עם כמה בנות כוסיות ולא היו חסרות שם כולל כמה חיילות.
דיברנו על כל נושא שבעולם אח"כ עברתי לשבת כי נשברו לי הרגליים מלעמוד ליד העמדה של הראיונות שם פיתחתי שיחה עם עוד בחור ממש נחמד וגיליתי שראשל"צ השתלטה היום על לשכת הגיוס.
עברה שעה והתקדמתי לתור מספר 21,אח"כ כבר הזמן חלף בדיבורים ועברתי לדבר עם עוד מישהי סתם על בית ספר חיים והלאה.
עברה שעה וחצי פתאום אני שומע אל*** ע***,ואז אני כזה בסלואו מושן מטריקס קם ומגביה את החזה ואומר בוקר טוב!,זה אני.
טוב נכנסתי החיילת שהייתה מולי הייתה סופר נחמדה ממש על גבול הנשמה.
התחיל עם שאלות איפה אתה גר וככה ואז היא אמרה את השם של הרחוב שלי וכולם הסתלבטו עליי (השם של הרחוב תקוע - העיר ממנה בא עמוס הנביא,והיא קראה כתקוע Stuck ).
אח"כ שאלה אותי על שפות שאני דובר והיא ניסתה לשכנע אותי שאני לא דובר ערבית ברמת שפת אם אז היא אומרת טוב אם אני מביאה ספר אתה קורא?,אמרתי בשמחה וגם מפרש לך.
אח"כ באו המשפטים הקשים שצריך לפרש והם היו קלילים לי חוץ ממילה אחת שפספסתי והיא הייתה נהיר=ברור.
אחרי זה עשינו את ההכתבה בעברית שהייתה גם היא קלילה פרט למילה אחת שלא הבנתי.
אח"כ שאלה כמה בגרויות וכל השטויות בסופו של דבר היא הביאה לי טופס כזה של: האם אתה עצבני?,האם אתה סובל מבעיות עיכול קשות? וכאלה.חתמתי על טופס ואז היא אמרה טוב סיימנו ואני הגבתי בתודה רבה שיהיה לך אחלה יום!.
רק בקשה אחת ביקשתי שתשלח אותי למקום שיש בו הכי פחות תור,והתחנה הייתה וועדה רפואית.
טוב נכנסתי לתוך כוך כזה דוחה עם שרפרף והחייל ביקש להוריד נעליים וגרביים.
מסרתי לו את הטופס הסגול ואת הטופס של בדיקת תיקון ראייה וחיכיתי איזה חצי שעה.
היה איתנו מישהו שחוזר לשירות קבע והוא היה מה זה שפיץ אחד האנשים הנחמדים סחבק רציני ביותר.
אח"כ ישבתי מול הרופא שאל אותי ככה וככה נתן לי את הספר של העיוורון צבעים והוריד ל82 בגלל עיוורון קל.לאחר מכן אתם יודעים איך זה התחילו המשחקים של תתכופף תוריד מחתונים עד לגובה ברכיים.
אני חייב לציין שהרופא השני תפס לי את הביצה השמאלית וחישמש אותה ועד עכשיו כואב(אגרסביות נוראית),אבל בסה"כ שניהם היו נחמדים מאוד.
ד"א נכנסתי די מהר בהמתנה של 5 דקות בתור.
טוב סיימתי היה 1 וחצי ככה,יצאתי משם והלכתי למטה למודיעין בשביל לקבל פפסי מקס ואת התחנה הבאה שלי.
תחנה הבאה ראיון אישי,טוב אז ככה חיכיתי עד שתיים וחצי והתיבשתי פשוט במלוא מובן המילה התיבשתי על הספסל.
נכנסו לראיון,החיילת הייתה ממש מגניבה ובראש טוב התייחסה יפה והייתה אדיבה.
התחלנו לדבר על בית ספר,חברים,האם אני שותה,בליין,מבריז וכאלה.
הייתה שיחה מצוינת שנמשכה עד 15:15.
סיימנו ואז היא אמרה לך אולי תספיק למבחנים פסיכוטכניים,יצא מאלוהים שלא הספקתי כי הייתי ממש עייף.
זה אמר שהתחנה סיימה להיום ואז זהו נגמר והיום המתיש הזה סוף סוף נמוג.
ירדתי למטה למודיעין החזרתי כרטיס ואמרתי שלום וממש תודה!.

מקווה שנהנתם לקרוא ואם יש שאלות תשאלו.

נ.ב.:

עצה שלי תביאו משהו שתוכלו להעביר איתו את הזמן אחרת אתם אבודים נטו,תביאו אמ פי וספר או איזה משחק כמו גייםבוי אדוונס וכו'.

שיהיה המון בהצלחה וערב נעים!.

"בגבורה ובענוווה"

מגניב, בהצלחה בהמשך!

"I used to think, as birds take wing they sing through life, so why can't we?" R.E.M.

"החיים הם כמו אופניים, כשקל סימן שאתה בירידה"

תודה רבה!.

"בגבורה ובענוווה"

תודה.

There are three kinds of lies: lies, damned lies, and statistics

"After the uprising of the 17th of June the Secretary of the Writers Union had leaflets distributed in the Stalinallee
stating that the people had forfeited the confidence of the government and could win it back only by redoubled efforts.

Would it not be easier in that case for the government to dissolve the people and elect another?" -Bertolt Brecht

I remember very vividly, a few months after the famous pacifist resolution at the Oxford Union visiting Germany and having a talk with a prominent leader of the young Nazis. He was asking about this pacifist motion and I tried to explain it to him. There was an ugly gleam in his eye when he said, "The fact is that you English are soft". Then I realized that the world enemies of peace might be the pacifists - Robert Hamilton Bernays -