"ציחרור" לא נשמע כהונאה אבל ספין כן
לישראל אין חיל המילים, האקדמיה ללשון ממציאה פירושים שמוציאים את המיץ מהמילה העברית ומותירים אותה יבשה, סדוקה, מכוערת וחסרת רגש.
שתיקה כהונאה
הארץ
הצהרתו של אהוד אולמרט מיום שני, כי יו"ר סיעת "ישראל ביתנו", אביגדור ליברמן, יהיה שר בממשלה הבאה - מתמיהה. יותר מזה, מוזרה שתיקתו של יו"ר העבודה, עמיר פרץ, ששמע את הדברים בשתי הפגישות שקיים עם אולמרט במסגרת המשא ומתן החשאי.
זו שתיקה שכמוה כהסכמה, והיא מקוממת. לפני הבחירות הכריז פרץ במפורש, כי לא יסכים לשבת עם ליברמן בממשלה. עתה, ימים אחדים לאחר שנכשל בניסיונו המסוחרר וההזוי להקים קואליציית ימין, שעמוד השדרה שלה הוא "האיחוד הלאומי" ותומכיה הנלהבים הם רבני ההתנחלויות - הוא מצטייר כמי שהתשוקה למשול מדרבנת אותו להפנות עורף לכל עקרונותיו.
אם פרץ יסכים לשבת בממשלה אחת עם ליברמן, הוא יאותת בזאת לבוחריו, כי החשד שהתעורר בהם השבוע, כי מנהיג השמאל הסוציאל-דמוקרטי החדש, שהוביל דרך אידיאולוגית נקייה ולא מתפשרת, מתקפל לנוכח מנעמי השלטון - מוצדק. על פרץ לדעת, כי הבוחרים אשר תלו בו תקוות כה גדולות, בעיקר אלה מהם שהאמינו שהוא מציב חלופה רצינית, אפילו מהפכנית, למדיניות הימין - לא יראו בו עוד מנהיג, אלא עסקן תאב-כוח.
האכזבה, במקרה של פרץ, תהיה בומרנג חזק מזה שידעו אי פעם מנהיגי העבודה. אלה לא התיימרו מעולם לדבר בשם אידיאולוגיה טהורה, אלא התאפיינו בפרגמטיזם ובגמישות, תכונות בעלות יתרונות מסוימים אף שהקנו לעבודה שם רע.
אשר לאולמרט - לא ברור, מדוע בכלל הוא פונה לליברמן. אלמלא היה יכול להקים ממשלה בלעדיו, היה אפשר למצוא תירוצים דחוקים לפנייתו. במצב שנוצר, כשהעבודה היא שותפה בטוחה, וכך גם ש"ס, הגמלאים ויהדות התורה, הבשורה היחידה לאזרחי ישראל הערבים העולה מן הפנייה לליברמן היא, שהדרתם לא רק תימשך, אלא אף תחריף. ליברמן ידרוש בוודאי את תיק ביטחון הפנים, והפקדת התיק הזה בידיו תהיה מעשה ציני ומסוכן.
אולמרט סבור אולי, שהזמנתו של ליברמן תתפרש כחיבוק לציבור העולים מרוסיה. הוא טועה. ההשלמה עם ההצבעה המגזרית של חלק מהעולים, המתעלמת ממצע גזעני וכוחני כדי להסתופף ב"בית" פוליטי, היא הרסנית. הוקעת המצע של ליברמן, אין פירושה התנכרות לעולים. להיפך, היא קריאה לציבור הרחב הזה לוותר על הצבעתו המגזרית. קריאה כזאת, אם תלווה בשיפור הטיפול בעולים על פי צרכיהם המגוונים, עשויה לפצח את ההצבעה המגזרית בעתיד.
לליברמן אין איפוא מקום בממשלה. כל מה שנכון לאולמרט נכון שבעתיים ביחס לפרץ. אם השניים האלה יקימו ממשלת כל-בו, שתתעלם לחלוטין מרצון הבוחר - יהיו ימי הממשלה הזאת עלובים, ואולי אף ספורים.
|