 |
14-04-2006, 15:48
|
 |
אדמין לשעבר
|
|
חבר מתאריך: 28.10.01
הודעות: 42,600
|
|
|
זה לקח "רק" 13 שנים מאוסלו: פרוייק בן שנתיים של הצבא, קובע שלא יהיה שלום...
http://news.walla.co.il/?w=/9/891173
המלחמה שלא תיגמר
יום שישי, 14 באפריל 2006, 12:56 מאת: אמיר אורן, הארץ
במחקר בן שנתיים שערך המטכ"ל ועתיד להתפרסם בקרוב נקבע: אין אופציה צבאית לפתרון הסכסוך. הלנצח תאכל חרב? התשובה היא כן
עוד בכתבה:
אין לישראל אופציה צבאית ממשית בעזה»
עוד רקטת קסאם לכיוון אשקלון, עוד מטח פגזים על בית להיה, עוד פיגוע התאבדות שסוכל, ואחד שלא. זו הכותרת בעיתון של היום, במהדורת חדשות הערב, במבזק אתר האינטרנט; אבל הבשורה שחופר צה"ל מתחת להריסות ובינות למכתשים חשובה הרבה יותר מכל דיווח חולף. זה לא עומד להסתיים. לא השבוע, לא השנה, לא בעשור הזה, אולי גם לא במאה הנוכחית. אלה הם חיינו, ומותנו, ככל שהעין מרחיקה לראות. התכתשות דמים ללא סוף, עד קץ כל הדורות.
הבנת העימות כמתמיד, כמתמשך, היא המסקנה הבלתי-נמנעת ממחקר פנימי של צה"ל, שהתגבש בשנתיים האחרונות וצפוי לקבל בקרוב חותמת רשמית. ערך אותו צוות שבמרכזו מפקד המכללה לפיקוד ומטה, תת-אלוף עמוס בן-אברהם, וראש מחלקת היסטוריה, אלוף-משנה (במילואים) שאול שי. בראש הצוות עמד תחילה האלוף עמוס ידלין, בהיותו מפקד המכללות. בקיץ 2004 טס ידלין לוושינגטון, לכהן שם כנספח צבאי, ובמקומו התמנה האלוף יאיר נוה, אז בפיקוד העורף. בין כה וכה, הועבר נוה לפיקוד המרכז, וידלין חזר מאמריקה לראשות אמ"ן. משמעותי מכך: רמטכ"ל הלך ורמטכ"ל בא. בתקופת משה יעלון, ובמעבר מיאסר ערפאת לאבו מאזן, דיבר צה"ל במונחי השגת הכרעה, שבירת הרצון הפלסטיני להמשיך בהתמודדות. אצל דן חלוץ, ובמיוחד מאז השתלטות החמאס, דומה ששאיפה זו נזנחה. עכשיו שוררת בשני הצדדים רוח דומה, המקבלת כגזירה את השתרכות הסכסוך. האתגר אינו איך לצאת מהסכסוך, כי אין ממנו מוצא, אלא איך לחיות אתו בלי לאבד את העשתונות ובלי לבזבז את התעצומות.
המטכ"ל של חלוץ, שבמרכזו סגנו משה קפלינסקי, ראש אגף המבצעים גדי אייזנקוט, וידלין, מצא תשובה לשאלה העתיקה, שהוצגה לפני שנות דור מחדש על ידי משה דיין: הלנצח תאכל חרב. התשובה, למרבה הצער, חיובית. כן, לנצח תאכל חרב, אם כי עם הפסקות בין הארוחות. דטרמיניסטי? פטאליסטי? פסימי? "מציאותי", אמר השבוע אחד האלופים. הסכסוך אינו פתיר. התביעות ההדדיות של הצדדים אינן יכולות להתכנס, להתקזז, לכדי פשרה של קיום משותף בשלום מובטח. זה הגג הרופף, שאין להחליפו, המאיים בכל רגע להתרסק על הדיירים. מתחתיו נותר מרחב לחיי יום-יום, לניהול היחסים, ל"רידוד האלימות", וככל שהמערכת הביטחונית תצליח לשרת את החברה, את הכלכלה, את האזרחים - לשגשוג בתוך סכסוך.
צוות המטכ"ל מבחין בין סכסוך לבין עימות, שהוא אחד הסיבובים בתחרות הארוכה, בדומה להבדל בין מלחמה לבין מערכה ובין מערכה לבין קרב. לפי מניינו של הצוות, מה שמתרחש בשש השנים האחרונות הוא העימות העשירי בין ישראלים לבין ערבים מאז 1929.
גם לאמריקאים היה צוות דומה, במחלקת המודיעין של פיקוד התורה וההדרכה בזרוע היבשה, "טריידוק". בקיץ שעבר התפרסם מטעמו "מדריך צבאי לטרור במאה ה-21". סקירת תולדות הטרור במדריך האמריקאי נפתחת במצדה ובקנאים. הסיקריקים, מלמד הצבא האמריקאי, "הפגינו היבטים של ארגון טרור מודרני. הם ניהלו מערכה מחתרתית של התנקשויות נגד כוחות הכיבוש הרומאיים וגם נגד יהודים שלדעתם שיתפו פעולה עם הרומאים. הם הונעו על ידי אמונה בלתי מתפשרת שלא יוכלו להישאר נאמנים למצוות היהדות בעודם חיים כנתיני רומא. בסופו של דבר פרץ המרד היהודי אל פני השטח, עד למצור ולהתאבדות ההמונית במצדה".
המדריך האמריקאי מציע גם לראות בחטיפת מטוס אל על לאלג'יר, ב-1968, את רגע לידתו של עידן הטרור החדש ואת ד"ר ג'ורג' חבש כמיילד. הטרור של אש"ף, לפלגיו, היה "אתנו-לאומי". הוא תרם לבינאום הטרור, משום שחברו אליו ארגונים מאירופה ועד יפן, שהשתעממו לאחר סיום המעורבות האמריקאית בווייטנאם ומצאו לעצמם עניין חדש, הפלסטיני.
--------------------------------------------------------------------------------------------------------
מחמם את הלב שלקח לאנשים נבונים לא פחות משנתים כדי להגיע למסקנה שמונחת על השולחן
כבר 58 שנים: אין אופצייה להשלמה עם הפלסטינים, כי להם ולנו תביעות זהות. הפלסטינים רוצים
את הטלית כולה, וזה שכל פעם נקצץ בחלק שלנו בטלית, לא אמור לשכנע את הפלסטינים לעשות
אותו הדבר, שכן לשיטתם הצדק שלהם הוא מוחלט ואין סיבה להתפשר עליו - מה גם שהזמן
פועל לטובתם, והרצון והאמונה שלנו נשחקים.
מה שמרתק זה שאמיר אורן הצליח לקחת מחקר אסטרטגי במהותו, ולגזור ממנו מסקנות טקטיות
שמסתדרות עם התזה הפוליטית הנפסדת שלו: הוא כותב "אין פתרון צבאי לסכסוך", אלא שכל
הרעיון במסקנות הפרוייקט שאין ש-ו-ם פתרון לסכסוך, גם לא זה שאורן תומך בו (נסיגת ענק
פלוס עקירת ענק באיו"ש...), שכן על תוואי השטח העיקרי שבמחלוקת (זה שבתוך הקו הירוק),
אין שום דרך להגיע להסכמה...
למעשה, המסקנה היחידה העולה מתוך מה שפורסם מתוך המחקר הזה, היא שאין פתרון מ-ל-ב-ד
פתרון צבאי (שאמנם לא יהיה מוחלט, אבל בטח טוב מהמצב כרגע...). אורן, לעומת זאת, מחבר
את המחקר הזה עם התזה ש"אין לנו שום אופציה צבאית בעזה", ובכך בעצם מוכיח סופית את
התרסקות תיאוריית ה"אחרי שניסוג נזמבר להם ת'צורה", אלא שהוא כמובן לא יודה בכך...
בקיצור, עם אולמרט על ההגה - יהיה רע... |
|
ראשי
צ'אט
מצב כלאיים
