בכתבה ארוכה ומפורטת מעלה משה גורלי את דמותה של בייניש כתככנית אמביציונית, מאלו שהבחישה ומינוי מקורבים הן לחם-חוקם. בפרקליטות - בייניש מפתחת את מנגנון תפירת התיקים על מועמדים בעלי פוטנציאל איום על האליטות, בישולם על אש קטנה ושמירתם בכספת ל"עת סגריר". לאחר הבאתה לעליון ע"י ברק, שכללה בכישוריה היא ופיתחה לדרגת מועדון חברים סגור את טכניקת ה"חבר-מביא-חבר". בינייש - שמאל קיצוני בדעותיה ומשפטנית בינונית בכישוריה, יוזמת יחד עם ברק שורה של מינויים מניפולטביים במהלך השנים, המעצבים בכניסתה לכס הנשיאות את "סביבת העבודה", שאקורד הסיום לה היא בדחיית מועמדותן של נילי כהן ורות גביזון לשופטות עליונות ומנגד קבלתה של חדלת האישים כעדנה ארבל.
http://www.nrg.co.il/online/1/ART1/074/837.html