יואל מהרשק - קיבוץ גבעת השלושה,
גדי דור - עין הנציב, מרדכי ירדנאי- נהלל, אתי סמינה- מושב אליפלט,
פרופ - יואב גלבר - ירושלים.
בקיצור, איפה שמרוחה החמאה האיש הזה הזה נמצא, אז ב 1996 עם עליית נתניהו לשלטון, הרוחות ניבאו קו ימני והסתלקות מאוסלו, מר מהרשק מבין לאן נושבת הרוח וחושק בתפקיד במשרד הבטחון ומייד הוא מצטרף לאנשי "צומת" שהייתה אז בממשלה, וכותב מכתב לאיציק מרדכי, בעד "הקמת יישובים חדשים ביהודה ושומרון וחבל עזה".
במקביל הוא בא בחשאי לאנשי חי"ל, כפי שכותב ד"ר גדי אשל, ומזדהה כתומך של המפד"ל כי הוא חושק שאנשי חי"ל, "חילוניים תומכי מפד"ל", ימליצו עליו לתפקיד 'ראש אגף הנוער והחלוץ ובמשרד הבטחון', בכך חשב מרשק שישיג המלצה למינוי בו חשק, והוא אף הציג זאת כמטרה כשנפגשו איתו.
היום, שנת 2006 , מרשק שוב מבין לאן הרוחות נושבות, הקרייריסט חסר העכבות, אינו מתעייף, הוא דוהר על גל השנאה של גלוחי הראש המוטרפים מהשמאל, הוא קלט את מה ששרון הבין:
ללכת עם השמאל הקיצוני זה אומר, תפקידים, כיבודים, פרסים והרבה כסף מאירופה האנטישמית, ומהקרן החדשה לישראל.ואהדה תקשורתית אתרוגית מושלמת.
זה האיש . אף הכינוי "גייס חמישי" אינו הולם כלנתריזם שכזה מהסוג השפל והבזוי ביותר.
שילחו את זה לכל העולם, כדאי שלפחות אנשי השמאל שהפכו אותו "לאמא תרזה" שלהם, יידעו מי יש להם עסק. אנחנו כבר יודעים !
עשו למרשק "עוקץ"!
קיראו על כך כאן:
http://www.a7.org/news.php?id=145984
זאת לאחר ש"סיפר סיפורים" לראשי התק"צ (התנועה הקיבוצית) שאיימו עליו מתנחלים רעולי פנים, אשר תקפו אותו בביתו, איימו על חייו, זרעו הרס בביתו וריסקו מכוניות בקיבוצו, וחילקו כרוזי נאצה.