דו"ח הקבילות בצה"ל: זינוק בתלונות נגד מפקדים
מספר התלונות של חיילים נגד מפקדיהם זינק ב-25% בשנה החולפת - זה הנתון המדאיג שעולה מדו"ח נציב קבילות החיילים המתפרסם היום. הנציב עצמו קובע כי עלייה זו "מטרידה", ומותח ביקורת על רמת המפקדים. באחד המקרים, ביקש חייל ללכת לקב"ן, ומפקדו הציע לו "ללכת לקפוץ מעץ גבוה". במקרה אחר, נמנע מחיילים אוכל
צה"ל שלנו, מודל 2005:
סמל מחלקה שאסר על חייל ששבר שן באימון לחפש אותה "כי זה לא חשוב כמו מחסנית"; איש קבע שכינה חייל "חתיכת הומו"; קצינה שהביעה חשש כי אם חיילת תתאבד היא "תלכלך לה את הרצפה בדם" וחיילת שנדרשה להתחפש לבובת פרווה כדי להנעים את זמנם של ילדי הנגדים - כך נראה דו"ח קבילות החיילים לשנת 2005.
6,048 קבילות הגישו בשנה החולפת חיילים בשירות חובה, קבע ומילואים לנציב הקבילות, לעומת 5,943 קבילות שהוגשו בשנת 2004 (יש לציין כי שנת 1993 מחזיקה בשיא הקבילות – 8,938). מתוך הקבילות שהוגשו וכבר נבדקו, נמצאו כ-60% מוצדקות. מרבית הקבילות (80.5%) עסקו בנושאים הרגילים: יחסי מפקד פקוד, טיפול רפואי, תשלומים, תנאי שירות לפרט, שיבוץ, סדרי שירות מילואים, רשומת, תעודות וסמלים. רוב הקובלים הם חיילי חובה (3,903 קבילות). דווקא בקבילות חיילי המילואים נמשכת מגמת הירידה (137 פחות משנת 2004).
הפרט המרכזי המזנק מהדו"ח הוא עלייה חדה בקבילות חמורות בכל הקשור לתחום שעניינו יחסי מפקדים פקודים: מ-2,064 בשנת 2004 ל-2,528 בשנת
2005 (זינוק של כ-25%). הנציב, תא"ל (מיל') אבנר ברזני, אף ציין את חומרת הממצאים במספר הקבילות בנושא זה. "לצערי", כתב, "נראה כי אמות מידה הנדרשות ממפקדי צה"ל בתחום זה אינן עולות בקנה אחד עם המתחייב מהאחריות שהוטלה עליהם על ידי הציבור". ברזני קובע כי העלייה בהיקף הקבילות בתחום זה "מטרידה כשלעצמה".
הרמטכ"ל, רב אלוף דן חלוץ, התייחס היום לעלייה בכל הקשור לקבילות כנגד מפקדים בחומרה. הוא מינה את ראש אגף משאבי אנוש, האלוף אלעזר שטרן, לבחון את הדו"ח ולהגיש עד חודש יוני השנה המלצות לפעולות שצריך לבצע בנושא. כמו כן הודיע כי יזמן את נציב הקבילות תא"ל (מיל') אבנר ברזני להציג את עיקרי הדו"ח בפני פורום המטה הכללי.
אז אילו מעשים ביצעו מפקדי צה"ל? הנציב מונה בין היתר מקרים של התבטאויות פוגעות מצד מפקדים ("על שולחני הונחו קבילות על התבטאויות שהנייר איינו סובל"), ומציין גם פגיעה ממשית בזכויות חיילים. כך למשל, באחד המקרים נמנעה כניסת חיילים לחדר האוכל בגלל שהפרו את המשמעת. תחום אחר בפרק זה מתייחס להקלת ראש במצוקה נפשית של חיילים - כמו המקרה שבו הציע מפקד לפקודו "לקפוץ מעץ גבוה", לאחר שהאחרון ביקש להיפגש עם קצין בריאות הנפש. גם נושאים של סיכון שלומם של חיילים שלא לצורך עלה, כמו במקרה שבו נאלץ חייל שאינו חמוש להמתין בשעת לילה במחסום חיזמה באזור ירושלים - עד שמפקדיו יאספו אותו.
הנציב ברזני מציין גם מקרים בודדים שבהם בעת בירור קבילות נהגו מפקדים ובעלי תפקידים בחומר אמינות, תוך מתן עדות שקר. מקרה אחד פורסם השנה ב-ynet , ובו זייף קצין בדרגת סגן אלוף מסמך על מנת להדוף את קבילת פקודו – קצין בדרת רב סרן. לאור חומרת האירוע סיים הסא"ל את שירותו בצה"ל.
הנה רק כמה דוגמאות לקבילות המופיעות בדו"ח:
חייל בשירות חובה הלין שנגד מיחידתו כינה אותו "חתיכת הומו", תוך כדי חיקוי התנהגותו והשלכת אבנים קטנות לעברו. בעת בירור הקבילה טען הנגד כי החייל התנהג באופן לא ממושמע. נציב קבילות החיילים בדק ומצא פגם חמור בהתנהגות הנגד, ואת העובדה כי לא נענש על ידי מפקדו. הנציב קבע כי "מפקד שהתנהגותו משולחת רסן ובוטה, אינו ראוי להימנות עם שורת המפקדים בצה"ל", והמליץ לנקוט נגדו בצעד פיקודי מתאים.
נגד בשירות קבע התלונן כי קצין בחטיבה בה הוא משרת התבטא באופן גזעני בכך שאמר בין היתר "מספיק אחד מבני העדה... כדי לקלקל את הנוף". המפקד ננזף פיקודית על ידי המח"ט. הנציב המליץ למפקד החטיבה להוסיף לקצין גם הערה בתיק האישי.
"אם את חותכת ורידים אז אל תלכלכי לי את הרצפה", כך אמרה קצינה בדרגת רב סרן לפקודה, חיילת בשירות סדיר שאיימה להתאבד. אמה של החיילת הייתה זאת שהגישה את הקבילה בשם בתה. הנציב קבע כי מדובר בהתבטאות "חמורה ביותר", המליץ למפקדיה לנקוט נגדה צעדים פיקודיים חמורים ולשקול את קידומה בעתיד.
מש"קית ת"ש הלינה כי מפקדתה, קצינה בדרגת רב-סרן, דרשה ממנה להתחפש לבובת פרווה ביום מיוחד שבו הגיעו ילדי אנשי הקבע לבסיס. המפקדת טענה להגנתה כי כל חיילי הבסיס נרתמו לאירוע והיא עצמה אף חילקה ארטיקים לילדים, הנציב חשב כי אין זה ראוי שמפקד יחייב חייל לבצע תפקיד מסוג זה שגורם לו אי נוחות והמליץ להעיר לה על הפגם בהתנהגותה.
קבילה אנונימית חשפה מסכת התעללות חמורה של סמל מחלקה בבסיס אימונים של אחת מחטיבות החי"ר הסדירות. צוות של נקח"ל שהגיע לבסיס חשף התנהגות הסמל ואת חוסר הבקרה מצד מפקדיו. בין היתר כאשר גילה הסמל כי לאחד החיילים חסר כדור במחסנית, הורה לו לרוץ במהלך מסע של 32 ק"מ מתחילת הטור לסופו, וכך חוזר חלילה, הוא העניש חיילים בגין "התחצפות" בכך שהורה להם לרדת ל"מצב 2" (שכיבת שמיכה) כאשר על גופם אפוד, נשק וקסדה. זאת ועוד, הסמל דרש מחייל בעל פטור בגלל חשש משברי מאמץ להשתתף בבוחן מסלול הכולל ריצת מכשולים עם ציוד על גופו כשחייל אחר נפל בבוחן מסלול ושבר את אחת משיניו, הורה לו הסמל להמשיך לרוץ. בברור אמר הסמל: "ראיתי שזה לא רלוונטי לחפש את השן תוך כדי בוחן מסלול, זה רק שן, זה לא מחסנית שנפלה".
הנציב מצא גם כי איש מהמפקדים לא בבסיס לא עצר את הסמל ולא ראה מה מתרחש תחת פיקודו, זאת על אף שהיו רמזים לכך משאלונים שמילאו הפקודים. הנציב המליץ לנקוט בצעדים פיקודיים נגד כלל המפקדים בבסיס, ואף לסיים את תפקידם כמפקדים של הסמל ומפקדו הישיר. "אזרח המתגייס לצה"ל אינו כחומר היד היוצר", קבע הנציב, "אין להשלים עם ניצול שררה וענישת חיילים בדרך הפוגעת בכבודם ובזכויותיהם".
חיילת התלוננה כי חיילים מיחידתה הפיצו את תמונתה כשהיא בבגד ים והתמונה פורסמה בעיתון ארצי ברשת האינטרנט של היחידה. הנציב ראה בחומרה את השימוש שעשו החיילים ברשת במחשבים והוא לנקוט נגדם בצעדים פיקודיים.
חייל בשירות חובה העלה טענות על מהלך הכשרתו כלוחם ביחידה מובחרת, בין היתר על ביצוע אימונים בדרך שגרמה לו ולחבריו פציעות. הנציב מצא כי החיילים נאלצו לשאת את משקלם זמן ארוך ב"מצב 2", חלקם
ספגו בעיטות בבטנם ממדריכים. אחרים סבלו מפצעים מוגלתיים, החייל שביקש טיפול רפואי נענה בשלילה עד שהובהל לבית החולים. 46 חיילים מתוך 52 סבלו מפצעים דומים. ארבעה מהם נפגעו בדרך בה נאלצו להשתחרר מהצבא. הנציב העיר בחריפות על נורמות ההתנהלות הפסולות שהתגלו מתוך בירור הקבילה אשר היה בהן לפגוע בבריאותם ובכבודם של הלוחמים.
חייל בשירות חובה קבל על כל כי והוא וחבריו במדור בו הוא משרת נדרשו לשלם 100 שקל לטיול יחידתי. הובהר להם כי מי שלא ישלם – לא יצא לטיול. הנציב מצא פגם חמור בגביית הכספים מחיילי חובה על רגע העובדה כי הדבר מנוגד לפקודות הצבא, הוא העיר למפקדים הנוגעים בכך והמליץ להשיב לחיילים את כספם.
ונסיים ב"תקופת היובש" שעליה החליט מפקד: לוחמים באחת היחידות הלינו כי נדרשו לחתום על טופס לפיו הם מתחייבים שלא לשתות אלכוהול בכל תקופת שירותם ביחידה, לרבות בחופשותיהם, אחרת – יורחקו מהיחידה. מפקד היחידה הסביר כי החיילים נמצאים בכוננות מבצעית הן בעת שהותם ביחידה והן במהלך חופשתם. הנציב קבע כי הדרישה שלא לצרוך אלכוהול בכל תקופת שירותם ביחידה אינה סבירה ואינה עולה בקנה אחד עם חוק יסוד כבוד האדם וחירותו, הוא ציין כי לא יעלה על הדעת שכוננות תוגדר כמצב קבוע מרגע הגיוס ועד יום השחרור, לרבות בחופשות והמליץ להספיק ולהחתים את החיילים על המסמך

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3248290,00.html

Alas, poor Yorick! I knew him, Horatio: a fellow of infinite jest, of most excellent fancy

א. מכל המקרים שאני נתקלתי בהם הרוב הגדול לא עזר לחיילים ולפעמים אף הזיק להם (לדוגמא: חובשת עם רובאי 02 שקלבלה את הצבא על זה שהיא לא מקבלת את אותה משכורת כמו יתר הלוחמים (רובאי 03) למרות שהיא עשתה בידיוק את אותם משימות, נציב קבילות חיילים פשוט אסר עליה לעלות על התאג"ד - דבר נוראי מבחינתה)

ב. אחת הסיבות שיש עליה בתלונות היא בגלל שהיום חיילים מתלוננים על דברים שפעם הם לא היו מעיזים לפתוח את הפה עליהם. שאבא שלי היה טירון ההורים שלו הוזמנו לבסיס ל"יום הורים" ומצאו אותו על תורן גבוהה של דגל מתזז למעלה ולמטה. היום אנחנו יודעים שגם אם מגיעים הורים של פלוגה אחרת אף אחד לא ייגע בנו כל היום. בכתבה רשום על קבילה של חייל על תיזוז עם אפוד ונשק - הדבר ה"נוראי" הזה עוד היה נהוג בשנת 2000, ב2002 כבר היה אסור להוריד למצב עם אפוד וב2003 כבר בקושי היית יכול להריץ חייל. אולי זה נשמע טוב מאוד שצה"ל "מתחשב" בחיילים, אבל במציאות החיילים הרבה יותר מפונקים, הרבה פחות ממושמעים ומבחינתם, הטירונות הופכת לסתם, הם לא לוקחים אותה ברצינות. הזיכרונות הכי יפים מהטירונות הם של התיזוזים והטירטורים. שאני הייתי מפקד בנוב03 אסרו עלינו לתזז באמצע הטירונות, החיילים התלוננו על זה (בעיקר לאור העובדה שבגלל התרופפות המשמעת ואי היכולת לתזז הם חטפו הרבה שבתות ושעות ביציאה) - בסופו של דבר זה מה שבונה חייל וזה מה שעושה לו את ה"סוויץ'" מאזרח לחייל (ובמחזורים האחרונים ראיתי הרבה חיילים שהגיעו לגדודים עם ראש של אזרחים).
מפקדים גרועים תמיד יהיו וההוכחה לקח היא שגם לאחר הקשחת החוקים עדיין יש מקרים רבים - אך צריך לטפל בתופעה הזאת בצורה נקודתית ולא להפוך את כל החיילים לחיילי שמנת.

ג. חלק מהתלונות באמת מוצדקות, כמו החיילים שנדרשו לשלם כדי לצאת לטיול (לי גם לקחו, אבל זה היה רק לאנשי קבע, אז זה היה מוצדק) או כל ההערות הגיזעניות שנאמרות על חיילים וכמובן התלונות על מניעת סיוע נפשי. לעומת זאת יש כמה דוגמאות שנשמעות יותר כמו סגירת חשבונות מאשר קבילה צודקת.

ואני אחזור על הנקודה הראשונה שכתבתי שלפי דעתי היא הכי חשובה - לרוב, קבילה לא עוזרת בכלום.
ואני גם אוסיף- הדבר הייחידי שהוכיח את עצמו כמועיל הוא פנייה לתקשורת - זה עובד תמיד וזה מטופל מייד - כמה שזה מסריח זאת המציאות וצה"ל צריך לשנות אותה מהר.